55 אלף מבקשי מקלט חיים בישראל ללא גישה לשירותי בריאות ורווחה. ביום רביעי בבוקר השבוע צפוי להתקיים בוועדת עובדים זרים דיון בנושא הטיפול הרפואי במבקשי מקלט בהשתתפות שרת הבריאות, יעל גרמן. הארגון  קורא לשרה להעניק למבקשי המקלט החיים בישראל גישה לשירותי בריאות – "תושבות חברתית" (Social Residency) – מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

כיום, על אף שירותי המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם ו"מרפאת הפליטים – טרם", נותרה גישתה של אוכלוסיית חסרי המעמד לשירותי בריאות מוגבלת ביותר. מצב זה חמור במיוחד עבור קבוצות חולים פגיעות כגון חולים עם מחלות ובעיות מסכנות חיים ומורכבות לטיפול (סרטן, HIV), מחלות כרוניות (סוכרת, יתר לחץ), הפרעות פסיכיאטריות וחולים הזקוקים לטיפולי שיקום וסיעוד. מצבים אלה אינם מוגדרים כמצבי חירום רפואי ולכן חולים אלה נותרים תלויים בשירותי בריאות בקהילה, שכאמור כמעט ואינם נגישים.

לכך אפשר להוסיף את קבוצת החולים שאכן קיבלה טיפול חירום רפואי בבית החולים במסגרת "חוק זכויות החולה", אך נותרת ללא ביקורת ומעקב רפואי בתום הטיפול. בהעדר רפואה בקהילה, המהווה גם רפואה מניעתית, חסרי המעמד – מבקשי המקלט (כ-55,000), מהגרי עבודה (כ-70,500 בעלי אשרה), ילדי מהגרים (הערכה שבישראל חיים כמה אלפים – לא קיים נתון רשמי), נפגעי חוק האזרחות (כ-20,000) וחסרי מעמד אחרים (כ-100,000) – נותרים חשופים לסיבוכים של שלל מצבים רפואיים, שבסופו של דבר מובילים לאשפוז או טיפול חירום בעלות גבוהה בהרבה מאשר הטיפול הקהילתי והמניעתי.

גישה לשירותי רפואה בקהילה תוכל לתת מענה טיפולי לאוכלוסיה זו ולמנוע את העומס הגדול על בתי החולים ואת החובות האבודים, המסתכמים במיליוני שקלים בכל שנה, שמותירים חולים אלה בבתי החולים בהעדר יכולת לשלם.

ביום רביעי בבוקר צפוי להתקיים בוועדה לענייני עובדים זרים, בראשותה של ח"כ מיכל רוזין, דיון על מדיניות משרד הבריאות בנושא טיפול רפואי בחסרי מעמד בכלל ובמבקשי מקלט בפרט, בהשתתפותה של שרת הבריאות, יעל גרמן. ארגון רופאים לזכויות אדם קורא לשרת הבריאות לאפשר לחסרי המעמד החיים בישראל גישה לשירותי בריאות ללא קשר למעמדם האזרחי.

ארגון רופאים לזכויות אדם רואה חשיבות עליונה בניתוק הקשר בין מעמד לבין זכויות חברתיות ובהענקת מעמד תושבות חברתית לחסרי מעמד אזרחי החיים בישראל. הענקת "תושבות חברתית" לחסרי מעמד, שמשמעותה גישה לשירותי שירותי בריאות ורווחה ציבוריים, אין בה כדי לפתור לחלוטין את סוגיות ההגירה של ישראל, אך יש בה כדי להקל ולפתור את מצוקתם של אלו החיים עמנו כאן, עד אשר תגבש ישראל מדיניות הגירה כוללת אשר תענה על צרכיה המתפתחים של ישראל ועל השינויים בפוליטיקה, בכלכלה ובשוק העבודה העולמי.

שיקול הדעת והסמכות להכיר בקבוצות אוכלוסייה מסויימות כבעלות תושבות חברתית נתונים בידי שרת הבריאות, אשר לה הסמכות לקבוע הסדרי רישום בקופת חולים ודרך מתן שירותי בריאות עבור מי שאינם תושבי מדינת ישראל, מתוקף סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

שחר שוהם, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד: "שימוש בסמכות זו יוביל לשינוי משמעותי ביחסה של ישראל כלפי מחוסרי המעמד החיים עמנו, יקדם שמירה על ערכי מוסר אוניברסליים ועל עקרונות מקובלים של זכויות אדם ויאפשר לחיים כאן איתנו לחיות בכבוד".