וידוי נאות, במשך חיי הטבעוניים בשנים האחרונות, אני לא נופלת לידיו המסורות והדרשניות של החשק. בעבר רדפתי אחר החשק ועשיתי כל שציווה, אפילו כתבתי ספר על גלי שמכורה לחשק… הקשר למציאות מקרי כמובן. 

אבל מאז שאני טבעונית יש לי פחות חשקים שמטלטלים אותי, אני שקולה יותר, אבל שוקלת פחות. מבינה יותר בתזונה, אבל ניזונה פחות. לא מתחשבת באחוזי שומן, אבל כן בודקת שאין חומרים משמרים. לא סופרת קלוריות, אבל כן מוודאת שאין חומרי טעם וריח ועוד חומרים נסתרים.

לכל טבעוני יש חשק קולינרי שמתעורר במוקדם או במאוחר. יש מי שמתגעגע לשקית שוקו, ויש מי שמתגעגע לגבינה לבנה, לשקשוקה או לטבול את הלחם בעין של הביצה.

אחרי שנים של טבעונות חשבתי שניצלתי מחשקים שכאלה, אבל מסתבר שטעיתי. אין לי חשק לחלב, גם לא לחביתה, אני לא זוכרת אפילו מה הטעם שלהם ושמחה לוותר על הטעם ששכחתי, לטובת הבריאות שלי ולטובת בעלי החיים. אני משתעשעת עם הרעיונות והמתכונים שעולים בפייסבוק, וגם מעזה ומכינה: חביתה טבעונית, גבינת סויה ועוד… אבל חשק לקוטג' בבוקר, כבר מזמן אין לי. 

רק חשק קולינרי אחד מתגנב מדי פעם… הקרייב לפיצה. 

כנראה שאני לא היחידה, כי בקבוצות השונות של הקהילה הטבעונית הענפה חוזרת השאלה: מה עם פיצה טבעונית? בהתאם לכך, בלוגיסטים ושפים טבעוניים רבים מנסים לתת מענה. מתכונים לגבינה צהובה ללא גבינה מופיעים כמעט בכל יום וזוכים לתגובות נלהבות. אין מסעדה טבעונית שאין לה בתפריט פיצה טבעונית, ממש כמו שאין טבעוני שאין לו חשק לפיצה. 

החשק, כמו שחשק יודע טוב מאוד לעשות, גדל ומתעצם ככל שהוא לא מקבל מענה. לכן החלטתי להיענות לחשק, כדי שאוכל להמשיך בסדר היום הטבעוני והבריא שלי. נסעתי למסעדה טבעונית חדשה שנפתחה בחיפה, בנסיעה לשם החשק הלך וגבר, פינטזתי ורעבתי לפיצה יותר ויותר, וכשה-GPS אמר שהגעתי ליעד, הפה שלי התמלא בריר. אבל חיכתה לי הפתעה לא נעימה – למסעדה החדשה עדיין לא היה תנור. אין תנור ואין פיצה והחשק שלי כבר משתלט על כולי. כמעט שנסעתי לתל אביב בלהט הרגע, כשהחלטתי לנסות בעצמי בבית.

מכיוון שאני ממעיטה בגלוטן, השתמשתי בקמח כוסמין ולא בקמח רגיל, נאבקתי עם הבצק והתאבקתי בעננים של קמח, לבסוף הפיצה יצאה דקה מדי והגבינה יצאה לא נימוחה וגבינתית מספיק. אכלתי פיצה, אבל החשק שלי רטן וטען שזה לא "זה". לא מה שציפה לו.

שבוע לאחר מכן הייתי צריכה להגיע לתל אביב, "פיצה טבעונית בעיר הטבעונית" – החשק לחש לי, ואני הכנסתי את החיפוש אחר פיצה טבעונית ללו"ז. אבל לו"ז וחשק לא מסתדרים ביחד, ושוב החשק נשאר לא ממומש ומאוד לא מרוצה. כמעט ששברתי את הלפטופ כשגלי לופו אלטרץ פירסמה בפייסבוק תמונה של פיצה גבינתית ללא גבינה. במקום לשבור את המחשב הנייד, החלטתי ללכת לסדנה של גלי. 

הסדנה נערכה בכפר סבא, לא קרוב לחיפה ואלי בכלל, אבל הייתה שווה את הנסיעה. הכנו מאפים למיניהם, אבל לחשק שלי נגמרה הסבלנות – איפה הפיצה?

תחילה הכנו את הגבינה הצהובה, כמובן שלא הייתה בה טיפה של חלב. את הבצק גיליתי שאפשר "להבריא", ולהשתמש בקמחים בריאים יותר כמו קמח שיפון וקמח כוסמין, דבר ששימח אותי מאוד. גם הגבינה יצאה טעימה. אני והחשק שלי חיכנו לפיצה שתצא כבר מהתנור.

סוף טוב הכול טוב, הפיצה נאכלה וגם החשק שבע (לפחות לעת עתה). אבל גם אם יתעורר החשק הזה שלי לפיצה, עכשיו אני כבר מצוידת במתכון וניסיון, כך שבפעם הבאה אוכל להאכיל את החשק שלי יותר מהר ובלי עיכובים מיותרים. גיליתי שפיצה טבעונית ובריאה זה אפשרי וגם טעים! מחכה לפעם הבאה. 

לפרטים נוספים על סדנאות האפייה של גלי:

טלפון: 052-8924766 , דוא"ל: [email protected]  דף העסק: http://goo.gl/5OqHy

עלות הסדנה: 250 ש"ח. הסדנאות נערכות באווירה ביתית ונמשכות יותר משלוש שעות.