הרעה בגביית מסים ובפעילות שוק ההון

הרעה נרשמה גם בהלכי הרוח של הציבור. בחודש אפריל נרשם שיפור קל בשוק העבודה על אף העלייה באבטלה, כך נמסר בסקירה חודשית של מצב המשק לחודש מאי 2013 של משרד האוצר

Print Friendly

ההתפתחויות הכלכליות בחודש האחרון היו מעורבות. מחד חל שיפור קל בשוק העבודה, ומנגד חלה הרעה בגביית המסים, בפעילות שוק ההון ובהלכי הרוח של הציבור. בפעילות הריאלית, בפעילות סחר החוץ, ביציבות המחירים ובכלכלה העולמית נרשמו התפתחויות מעורבות. כך מתברר מסקירה חודשית של מצב המשק לחודש מאי 2013 של משרד האוצר.

היבטים שליליים:

(צילום אילוסטרציה)

ירידה של 4.6% בסך גביית המסים (צילום אילוסטרציה)

מסים: בגביית המסים (בניכוי עונתיות, עסקה חד פעמית ובמחירים קבועים) חלה בחודש מאי ירידה. הכנסות המדינה ממסים ואגרות בחודש מאי 2013 הסתכמו ב- 21.6 מיליארד שקל. בהשוואה לחודש אפריל חלה ירידה של 4.6% בסך גביית המסים, כאשר ירידה חלה הן בגביית המסים הישירים והן בגביית המסים העקיפים. בהשוואה לחודש המקביל אשתקד, עלו סך ההכנסות בשיעור ריאלי של 16.8% (עלייה של 25.6% בגביית מסים ישירים ועלייה של 8.1% במסים עקיפים). במאי התקבל, כאמור, סכום חד פעמי בגין עסקה חריגה. ללא סכום זה היו ההכנסות עולות בשיעור נמוך יותר של 2.3 אחוזים. כמו כן, יש לציין, כי באפריל 2012 נדחו חלק מהחזרי מע"מ למאי בגלל חג הפסח. השנה חל חג הפסח בחודש מרץ, וללא דחיית ההחזר היה שיעור הגידול בהכנסות נמוך יותר.

שוק ההון: בפעילות שוק ההון נרשמו התפתחויות שליליות בחודש מאי. נמשך הקיפאון בשוקי המניות בישראל שהחל בחודש נובמבר בשנה שעברה. החל מחודש זה נרשמה בשוקי המניות בישראל תשואה אפסית, זאת לעומת צמיחה מהירה בשוקי המניות המובילים בעולם. בנוסף, נרשמה בחודש אפריל ירידה בהיקף ההנפקות בשוק המניות בישראל. כמו כן, בשוק האג"ח הקונצרניות נרשמו עליות מתונות בתשואות. מנגד, נרשמה בשוק האג"ח הקונצרני עלייה קלה במדדים ובהיקף הגיוסים. על פי פרסומים מוקדמים, היקף ההנפקות של אג"ח קונצרני בחודש מאי גדל משמעותית.

הלכי רוח: בהלכי הרוח של הציבור נרשמה בחודש האחרון הרעה משמעותית. מדד מנהלי נרכש רשם ירידה נוספת של נקודת אחוז, אך הוא עדיין מצוי ברמה המצביעה על צפי להתרחבות במגזר התעשייתי. הרעה משמעותית נרשמה במדד אמון הצרכנים, כאשר המדד ירד בחודש מאי ב-7.0% לרמת שפל הדומה לזו ששררה בחודש דצמבר 2008 וברבעון הראשון של 2009. יש לציין, כי ההרעה בהלכי הרוח של הצרכנים נמשכת מאז המחצית השנייה של 2012.

היבטים חיוביים:

שוק העבודה: בחודש אפריל נרשם שיפור קל בשוק העבודה על אף העלייה בשיעור האבטלה שנבעה מגידול בשיעור ההשתתפות. בחודש אפריל עמד שיעור ההשתתפות על 63.7%, עלייה של 0.2 נקודת אחוז בהשוואה לחודש מרץ. השיפור בשיעור ההשתתפות נבע מגידול של 15.7 אלף במספר המשתתפים בכוח העבודה. בחינת הרכב המצטרפים לכוח העבודה הצביעה על גידול חד של 12.6 אלף במספר הבלתי מועסקים, לצד גידול מתון של 3.1 אלף במספר המועסקים. כפועל יוצא מכך נרשמה הרעה יחסית בשיעור האבטלה, אשר עמד בחודש אפריל על 6.9%, עלייה של 0.3 נקודת אחוז ביחס לחודש מרץ, כאשר הגידול בשיעור האבטלה נבע, כאמור, מכניסת משתתפים לשוק העבודה. התפתחויות דומות נרשמו גם בגילאי העבודה העיקריים (64-25). מבחינת התעסוקה לפי היקף משרה עולה כי מספר המועסקים במשרה מלאה גדל משמעותית (גידול של 8.4%), בעוד שמספר המועסקים במשרה חלקית ירד.

ללא שינוי

פעילות ריאלית: על פי אומדן מוקדם של הלמ"ס, צמח התוצר ברבעון הראשון של 2013 בקצב גבוה במקצת מאשר ברבעון האחרון של 2012. מדדי הפעילות השוטפים מצביעים על הרעה מסויימת בשיעור הצמיחה. התוצר המקומי הגולמי עלה ברבעון הראשון של 2013 בשיעור של 2.8% בקצב שנתי, זאת לאחר עלייה בשיעור של 2.6% ברבעון הקודם. רכיבי הצמיחה מצביעים על הרכב צמיחה חיובי יחסית, כאשר יצוא הסחורות והשירותים צמח בשיעור חד של 13.5% (בקצב שנתי), בצריכה הפרטית נרשמה עלייה משמעותית בשיעור של 5.6% וביבוא הסחורות והשירותים נרשם גידול בשיעור של 2.5%, זאת לאחר שלושה רבעונים של צמיחה שלילית ברכיב זה. מנגד, בצריכה הציבורית נרשמה ירידה חדה בשיעור של 7.3% אחוזים, ונמשך הקיטון בהשקעות בנכסים קבועים (רכיב זה התכווץ בשיעור של 14.7% אחוזים), זה רבעון חמישי ברציפות. יש לציין כי חלק מהירידה נובע מסיום של השקעות חד פעמיות.

במדדי הייצור התעשייתי ובפדיון כלל ענפי המשק נרשמו בחודש מרץ ירידות של 1.4% ו-4.4% בהתאמה, זאת לאחר עליות שנרשמו בחודשים הקודמים. הירידה במדד הייצור התעשייתי באה לידי ביטוי בכל רמות הטכנולוגיה, פרט לענפי הטכנולוגיה העילית (בה נותר המדד ללא שינוי משמעותי). מנגד, במדד המכירות ברשתות השיווק, העדכני לחודש אפריל, נרשמה עלייה.

סחר חוץ: בחודש אפריל חל גידול קל בהיקף יצוא הסחורות ועלייה חדה ביבוא הסחורות. כתוצאה מכך נרשמה הרעה בגירעון המסחרי. יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) גדל בחודש אפריל ב-0.3%, בהמשך למגמה החיובית שנרשמה ביצוא הסחורות ברבעון הראשון של השנה. בתוך כך, נרשם גידול ביצוא ענפי הטכנולוגיה העילית וביצוא הסחורות לארה"ב. ביצוא השירותים (ללא חברות הזנק) נרשמה בחודש מרץ ירידה, אחרי עלייה בחודש פברואר.

ביבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) נרשמה בחודש אפריל עלייה של 6.7% אחוזים, זאת לאחר עלייה מתונה ביבוא הסחורות ברבעון הראשון של השנה. העלייה ביבוא הסחורות באה לידי ביטוי בכל קבוצות הסחורות העיקריות (צריכה, חומרי גלם ומוצרי השקעה), כאשר ביבוא מוצרי השקעה נרשמה עלייה חדה במיוחד. כמו כן, נמשכת התנודתיות ביבוא חומרי האנרגיה, כאשר בחודש אפריל נרשמה עלייה חדה ברכיב זה. הגידול המהיר ביבוא הסחורות הוביל לעלייה בגירעון המסחרי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) לכדי 1.3 מיליארד דולר (מנוכה עונתיות). יחד עם זאת, מתחילת השנה (ינואר עד אפריל) עומד הגירעון המסחרי על 4.7 מיליארד דולר, ירידה של כ 40% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

שער החליפין הריאלי של השקל התחזק בחודש אפריל ב 1.2%, זאת בהמשך למגמת הייסוף של החודשים האחרונים. עם זאת, בחודש מאי נחלש שער החליפין הריאלי של השקל ב-0.2%. בחודש אפריל נרשם שיפור בתיירות הנכנסת, לאחר שבחודשים הקודמים נרשמו בעיקר ירידות בכניסות דרך האוויר (על רקע מבצע "עמוד ענן").

יציבות מחירים: בנק ישראל הפתיע, והוריד פעמיים את הריבית במהלך חודש מאי. הריבית ירדה פעמיים בשיעור של 0.25 נקודת אחוז, מרמה של 1.75% ל-1.25%. הרקע להורדות הריבית הינו הייסוף המהיר של השקל מול המטבעות הזרים המובילים. ההחלטה על הורדת הריבית הראשונה, עליה הכריז הבנק במפתיע, התקבלה בישיבה שלא מן המניין של הוועדה המוניטארית. במסגרת ישיבה זו החליטה הוועדה המוניטארית גם על התחלת תוכנית לרכישת מט"ח על מנת לצמצם את ההשפעה של תחילת הפקת הגז במאגר תמר על שוק המט"ח הישראלי. התוכנית צפויה להימשך לפחות עד 2018, בה תחל לפעול "קרן העושר" (Sovereign Wealth Fund). יש לציין כי כבר בחודש אפריל החל הבנק לרכוש מט"ח בשוק, זאת לאחר שמהמחצית השנייה של 2011 נמנע הבנק מהתערבות פעילה בשוק המט"ח.

כאמור, הגורם המרכזי אשר השפיע על החלטות הריבית היה התיסוף המהיר של השקל. לאחר החלטת הריבית באמצע החודש נרשם פיחות משמעותי של השקל מול המטבעות המובילים. גורמים נוספים, אשר תרמו להחלטת הבנק, היו המדיניות המוניטארית המרחיבה שנוקטים הבנקים המרכזיים בעולם, ההאטה בשיעורי הצמיחה בכלכלה הישראלית, והירידה בשיעורי האינפלציה והאינפלציה הצפויה.

שיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן המשיך להפתיע כלפי מטה, כאשר המדד עלה ב- 0.4 אחוז בחודש אפריל, שיעור הנמוך משיעור העלייה הממוצע בחודש אפריל בשנים קודמות. ב- 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.8% בלבד, שיעור הנמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה.

במקביל, בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון נמשכה הירידה, שהחלה באפריל, כאשר אלו עמדו בחודש מאי על 1.8%, ירידה של 1.0 נקודת אחוז בהשוואה לחודש מרץ. כפועל יוצא מהתפתחויות אלה נמשכה העלייה בריבית הריאלית, כאשר במאי חלה עלייה קלה לכדי 0.2%, זאת בהשוואה לריבית ריאלית של 1.0% בחודש מרץ.

אינדיקאטורים עולמיים רלבנטיים לישראל: בחודש מאי נרשמו נתונים חיוביים בארה"ב, בעוד שהמיתון בגוש האירו החמיר. בחודש מאי התפרסמו נתונים חיוביים במשק האמריקני. בתוך כך, נתוני שוק העבודה הצביעו על המשך ירידה בשיעור האבטלה ל-7.5%, ועל גידול של 165 אלף במספר המועסקים, כאשר גם נתוני החודשים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מעלה. העלאות המסים החדות, אשר נכנסו לתוקפן בחודש מרץ, הביאו לגידול משמעותי בעודף התקציבי של הממשל בחודש אפריל (בהשוואה לחודש אפריל 2012). מתחילת שנת התקציב האמריקנית (המתחילה בחודש אוקטובר) חלה ירידה משמעותית בגירעון בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2012. בשוק הדיור בארה"ב נמשך השיפור, כאשר בחודש אפריל נרשם גידול נוסף במספר הבתים החדשים שנמכרו, וגם מדד מחירי הדירות של קייס שילר המשיך במגמת העלייה.

השיפור בכלכלה האמריקנית בא לידי ביטוי במדדי ביטחון הצרכנים, אשר זינקו בחודש מאי בשיעורים ניכרים. עם זאת, מדד מנהלי הרכש למגזר היצרני ירד בחודש מאי ל- 49 נקודות, רמה המצביעה על התכווצות הפעילות הכלכלית של מגזר זה. השיפור המתמשך בכלכלה האמריקנית הוביל למחלוקת בין חברי הפד, כאשר חלקם קרא להאט כבר עכשיו את קצב רכישות האג"ח שמבצע הבנק, בעוד שאחרים גרסו שיש להמתין עם ההאטה. בעדותו של נגיד הפד, ברננקי, בפני הקונגרס, ציין הנגיד כי "ריביות נמוכות לאורך זמן יוצרות סיכונים ועלויות", אך מנגד הזכיר הנגיד, כי צמצום מוניטארי מוקדם מדי עלול לפגוע בהמשך הצמיחה האמריקנית, ולהוריד אף יותר את קצב האינפלציה, המצוי כעת בשיעור של 1.1% בלבד.

בגוש האירו, בניגוד לארה"ב, הנתונים מצביעים על החרפה במיתון. ברבעון הראשון של 2012 התכווץ התוצר של הגוש בשיעור שנתי של 0.9%, כאשר התוצר של גרמניה צמח בשיעור של 0.3% בלבד, לאחר צמיחה שלילית ברבעון האחרון של 2012. גם חלק ממדינות הליבה (כדוגמת צרפת, הולנד ואוסטריה) מצויות במיתון, בנוסף למדינות הפריפריה. מעבר לכך, מדד מנהלי הרכש של מדינות הגוש ממשיך להצביע על התכווצות בפעילות הכלכלית. במקביל, שיעורי האבטלה בגוש המשיכו לעלות לכדי 12.2%, כאשר במדינות הפריפריה עומדים שיעורי האבטלה של צעירים על למעלה מ-40% (מעל ל-55% בספרד וביוון). גם בצרפת זינק שיעור האבטלה לשיא. כתגובה להחרפת המיתון החליטו מדינות הגוש להשקיע סכום של 6 מיליארד אירו (כ-0.6% אחוז תוצר) במשך 7 שנים במאבק באבטלת הצעירים, במיוחד במדינות בהן שיעורי אבטלת הצעירים עומדים על יותר מ-25%. עם זאת, הסכום הקטן יחסית ומשך הזמן הארוך מעוררים פסימיות ביחס להצלחתה של התוכנית.

קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה של סין לשנת 2013 ל-7.75% בלבד. ההאטה בצמיחה במשק הסיני, לצד ההאצה בשכר, אשר עלה ב- 14% במגזר הפרטי, צפויה להקשות על פעילותם של היצרנים הסיניים, וכתוצאה מכך להחמיר את הפגיעה בשיעורי הצמיחה של המשק. במקביל, הממשל החדש הודיע, כי יחל לצמצם את המגבלות על השקעות של זרים באופן הדרגתי, כשתחילה תצומצמנה המגבלות על השקעות ארוכות טווח, ולאחר מכן המגבלות על תנועות קצרות טווח.

נדל"ן

בחודש אפריל נרשמה עלייה של 15 אחוזים במספר העסקאות בהשוואה למרץ, לאחר ירידה בשיעור מצטבר של 25 אחוזים בשלושת החודשים הקודמים (בהשוואה לרמת השיא במכירות שנרשמה בדצמבר 2012). רכישת דירות יד שנייה עלתה בשיעור של 17% אחוזים, בעוד רכישת דירות חדשות רשמה גידול מתון יותר של 7% אחוזים.

ההסבר המרכזי לגידול המשמעותי במספר העסקאות בדירות יד שנייה באפריל נעוץ במכירות מוגברות של משקיעים לפני תום הוראת השעה, במסגרתה הורחב הפטור ממס שבח למי שבבעלותו "דירה נוספת". סך מכירות המשקיעים בחודש אפריל היה גבוה ב-38% בהשוואה לחודש הקודם. לשם השוואה, מכירת דירות יד שניה על ידי משפרי דיור בחודש זה עלתה בשיעור של 11% בלבד. בולטת במיוחד העלייה בשיעור של 65% במכירות המשקיעים בבאר-שבע.

כ-35% אחוזים מהדירות שמכרו משקיעים באפריל, נרכשו על ידי זוגות צעירים. באזור ירושלים ובאזור ב"ש תרמו מכירות המשקיעים לגידול חד בסך הדירות שרכשו זוגות צעירים באזורים אלו (גידול של 44% ו 100% אחוזים, בהתאמה, בהשוואה לחודש מרץ). ברמה הארצית הסתכם הגידול ברכישות הזוגות הצעירים ב 26%, לאחר ארבעה חודשים רצופים של ירידות.
שיעור המשקיעים בסך הדירות הנרכשות הוסיף לרדת בחודש אפריל, לשיעור של 19.6 אחוזים. יש לציין, כי הירידה במשקל המשקיעים ברכישות חלה על אף ששיעור גבוה יותר מהדירות שמכרו המשקיעים בחודש אפריל נרכש על ידי משקיעים אחרים (הדבר בולט במיוחד בת"א; קרוב ל-60% אחוזים מהדירות שמכרו משקיעים בחודש אפריל באזור זה, נרכשו ע"י משקיעים אחרים). המשמעות היא ששיעור גבוה יותר של דירות חדשות ודירות שמכרו משפרי דיור בחודש אפריל נרכש על ידי מי שעבורם הייתה זו דירתם היחידה. בפילוח גיאוגרפי בולטת ירידה חדה במיוחד במשקל המשקיעים באזור באר-שבע. משקל המשקיעים בסך העסקאות באזור זה ירד לשפל של 18%, מחצית מרמת השיא שנרשמה באזור זה בדצמבר 2010.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, שוק ההון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.