משפטו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ונדון לפני ארבע שנים למאסר עולם, התחדש הבוקר (חמישי) בבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט העליון הורה להשיב את תיקו של זדורוב לבית המשפט ולשקול שוב את הרשעתו לנוכח עדויות חדשות שהביאה ההגנה.

הראשונה להעיד הייתה מומחית לרפואה משפטית, ד"ר מאיה פורמן רזניק, שהתייחסה לסכין בה בוצע הרצח לטענת התביעה והייתה אחת העדויות המכריעות בהרשעה. רזניק קבעה בחוות דעתה, כי פצע החיתוך בסנטרה של הנרצחת, שבוצע בסכין יפנית, לא תואמת את סימני החיתוך המופיעים בצילומי הפצע שנעשו על ידי המשטרה והמומחים מטעמה.

רזניק: "מה שאמרתי בחוות דעתי ואגיד בקצרה, היא שהממצאים בסנטר המנוחה אינם מתיישבים עם פגיעה של סכין יפנית עם להב ישר, אלא מתיישבים עם פגיעה של סכין שיש לו מרכיב משונן ואת זה ניתן לראות בתמונות בחוות הדעת. אפשר לראות שבשולי הפצע יש שלושה מוקדים של רצף קווקווים. זה הרצף העליון שסימנתי כ-א' בחוות הדעת. השני התחתון יותר מורכב מפצעים פיזים מקבילים והרצף השלישי מורכב מארבעה פצעים פסיים מקבילים. הסימנים האלה מתיישבים עם גרירה של סכין שיש לה שינון כשהרצף העליון מתיישב עם מגע בעצם של הסכין, בלי מרכיב של גרירה".

בהמשך צפויה להישמע חוות דעתו של מומחה להשוואת טביעות נעל, שמערער על מסקנות התביעה שאימץ בית המשפט. העדות היא של ויליאם בודז'יאק, המומחה האמריקני בעל שם עולמי בתחומו, שעל פי חוות דעתו אי אפשר להוכיח כי טביעת הרגל שנמצאה על מכנסיה של ראדה תואמת לסוליית נעליו של זדורוב, כפי שטען בעבר מומחה מטעם המשטרה. בודז'יאק צפוי להגיע ארצה ביום ראשון הבא.

מדובר  במומחה אמריקני, מומחה לזיהוי פלילי של ה-FBI, שכתב את ספרי היסוד בתחום השוואת טביעות נעליים. החוקר המשטרתי העיד במשפט כי קיימת התאמה בוודאות גדולה ביותר. חוות הדעת של בודז'יאק משנה את כל התמונה. הוא קבע שלא רק שאי אפשר לקבוע כי מדובר בטביעת הנעל של זדורוב – למעשה אי אפשר לקבוע בוודאות כי מדובר בטביעת נעל.

התובעת, עו"ד שילה ענבר, ראש התחום הפלילי בפרקליטות מחוז צפון, אמרה היום, כי "יש לזכור כי הכרעת הדין לא בוטלה, ההרשעה לא בוטלה וגם מאסר העולם לא בוטל. לא מדובר במשפט חוזר". במהלך הבוקר ניסתה  ענבר לערער בשלב ראשון על אמינותה המקצועית של ד"ר פורמן. פורמן העידה בביטחון על סוג הסכין וטענה גם כי החבלות בראשה של ראדה אינן מתיישבות עם הודאות זדורוב. ששיחזר את רצח הילדה.

תאיר ראדה נרצחה בדצמבר 2006 בשירותי בית הספר בקצרין שבו למדה בכיתה ח'. זדורוב הורשע בבית המשפט המחוזי ונידון למאסר עולם, בהתבסס על ההודאות שמסר בפני מדובב משטרתי ובפני חוקרי המשטרה בעת ששיחזר את הרצח. בהמשך חזר זדורוב מהודאתו, ועורך דינו הסביר לבית המשפט כי שחזור הרצח נעשה בלחץ ומתוך תקווה לסיים את העניין. בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענות הסנגור וקבע כי עדותו של זדורוב רצופה בשקרים, מניפולציות וסתירות מהותיות.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי ההודאות שנתן החשוד נתמכות בראיות מחזקות משמעותיות, וראיה מרכזית שתמכה בהודאה עסקה בטביעות נעל שנמצאו על מכנסי הילדה ושבית המשפט קבע כי היא הנכונה לפי דעת מומחה התביעה. לגבי הודאתו ברצח, השיחזור בפני החוקרים, ולגבי העובדה כי התוודה בפני מדובב משטרתי ומסר פרטי חקירה מוכמנים – טוענים פרקליטיו מהסנגוריה הציבורית, כי  הזהירו בעבר מפני הרשעה ברצח הנסמכת על הודאתו של הנאשם בלבד. "יש אנשים", הם אומרים, "שמודים במעשים שלא ביצעו".

הוריה של ראדה חלוקים בדעותיהם. אילנה ראדה טענה במהלך כל משפטו של זדורוב כי היא איננה משוכנעת שהוא הרוצח והטילה ספק במהימנות הראיות שהביא התביעה. היא אמרה היום כי עדיין איננה משוכנעת שזדורוב רצח את בתה. שמואל ראדה, אביה של תאיר, אמר היום לפני המצלמות: "אם היה צדק אמיתי, רוצחים כמוהו היה צריך לשחוט ואז צריך להתווכח אם שחטו אותו בסכין משוננת או חדה. אם היה מותר, תן לי סכין ואני שוחט אותו עכשיו".

[related-posts]