"אני מאמין שישראל יכולה לעלות מעלה מעלה, אם תקבל את ההחלטות הנדרשות. הרי אנו שואפים באמת ובתמים להיות עם סגולה, עם תורם. אנו רוצים שלום עם שכנינו. האתמול בינינו לבין הפלסטינים הוא מלא עצב. אני מאמין שישראל של מחר ופלסטין של מחר יכולות להעניק לבנינו אור ותקווה. קידום השלום ישלים את מצעדה של ישראל אל הגשמת החזון היסודי. מדינת מופת ערכית ומשגשגת. מדינה החיה בשלום ובביטחון בתוך ביתה ועם שכניה".

כך אמר הערב נשיא המדינה, שמעון פרס, בנאום שנשא בחגיגת יום ההולדת ה-90 שלו – חגיגה ענקית שחגגו לו מעריציו בארץ ובחו"ל, בבניני האומה בירושלים.

"אני נרגש לראות כאן הערב כל כך הרבה חברים וידידים, שרבים מהם עמדו לצדי ואני לצדם. ויחד עשינו דרך ארוכה ומרגשת. אני מעריך עד מאוד שהחלטתם לציין את יום הולדתו של אדם. שכל חטאו הוא שנוספה לו עוד שנה אחת". פתח הנשיא את נאומו.

"אני יודע שבאתם לירושלים מרחבי תבל ומקצות הארץ כדי להצדיע, כמוני, לעם שלנו, למדינת ישראל ולתיקון עולם", אמר פרס. "תודה לכם. אני חש במעמד זה אסיר תודה, משום שפרקֵי חיי שזורים עם סיפור הקמתה ובנייתה של מדינת ישראל. משום שהוענקה לי זכות מופלאה לשרת את המדינה. להשתתף בבניין כוחה. לרדוף אחר השלום שהוא משאת נפשנו. עָשְֹרוֹת שנות הֵיוֹתִי איש ציבור לִימְדוּנִי לקח מרכזי:

"כדי לשרת נאמנה את עמך, עליך לדבוק במָצְפֵּן ערכִּי שעקרונותיו בהירים וחדים", אמר פרס. "לעת ערב, יש לסכם את שגיאות היום. עם עלות השחר,  לא לשכוח חלומות הלילה. למדתי כי החלום הוא ראשיתו של מחר טוב יותר.  זהו גם מהותו של הכינוס שנפתח כאן הערב. להפוך את החלום על המחר – לתוכנית של היום. מאימי שרה, למדתי לאהוב ספרים. ומאבי יצחק – לכבד עבודה קשה. הוריי האמינו שבערות, כעצלות, הם חטאים".

הנשיא פרס לא שכח, בחגיגת יום הולדתו ה-90, להזכיר את סוניה, אשתו, שהלכה לעולמה. "מסוניה –אהבת חיי – למדתי משמעותה של אהבה. בעיניה, אהבה עמוקה היא נטולת אהבה עצמית – היא כולה אהבת זולתך", אמר הנשיא. "לאהוב את שותפך לחיים. את הוריך. את ילדיך. ולעשות חסדים, ככל שידך משגת, ופניך נותרות עלומות. התקנאתי בסוניה על העוצמה והחוסן של צניעותה.  יחד – ובאהבה גדולה- בנינו לנו את אוצרנו המשותף: 3 ילדים, 8 נכדים ו-3 נינים. למזלם הטוב, הם ירשו בעיקר את הגנים שלה".

שמעון פרס המשיך: "מדינת ישראל הייתה להוכחה מפורשת שהשפע החבוי באדם עולה על האוצרות הטמונים באדמה. אני אוהב את הארץ הזו. ריחן של התאנים המַבשילות על העץ שבגָנִי מהלך עלי קסם. כך גם המיית הירדן ודִמְמָת הלילות שבנגב. בכל מפגש עם אזרחים לאורכה ולרוחבה של הארץ, אני גאה ונרגש למראה העוז הכישרון, שאר הרוח, האמונה והנכונות לתת ולהתנדב. אני מאוהב בבני עמי היודעים להיות סוערים, וגם קצרי רוח. שפתם לעיתים אינה משוש הדיפלומטיה. אך בו בזמן, תבונתם. היצירתיות שלהם. אומץ וטוב לבם. נדיבותם והחום שהם מרעיפים – יכולים להמיס כול קרחון.

"הישראלי שמטיח קללה משום שנדמה לו כי עקפת את רכבו שלא כדין. הוא אותו ישראלי שבשדה הקרב יהיה מוכן להשליך את נפשו מנגד כדי להגן על ארצך ולהציל את רעך. המלאכה טרם הושלמה.

"הגענו אל הארץ המובטחת. אנו חייבים עתה לעשותה לארץ מבטיחה. למדינת מופת. ישראל קטנה בשטח, יכולה להיות גדולה בצדק. לארץ שבה איש אינו רעב ללחם. לארץ שבה כל ילדה וילד זוכים לחינוך איכותי. מן הגיל הרך לאורך כל החיים. ארץ ששולט בה רוב נבחר והמיעוטים בה זכויותיהם מלאות ושוות.

"ארץ שיש בה מקום לדעות שונות, אבל אין בה ואסור שיהיה בה מקום לאפליה כלשהי – דתית, לאומית, אתנית, או מגדרית. חברה שמכבדת את החלשים שבה. שמתחשבת בגֵר. ושדואגת ליתום ולאלמנה, לזקן ולחולה. ארץ של ערבות הדדית וסובלנות כלפי האחר.  ארץ של אפס סלחנות לאלימות, לשחיתות לבריונות".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בירך את פרס: "אתה מוכיח שאפשר להיות סקרן בכל גיל וצעיר בכל גיל. אתה לא מפסיק להתעניין, לחקור, לקוות, לפעול. אתה מסתכל תמיד אל העתיד. עם התכונות הללו של התרגשות וסקרנות אתה מלווה אותנו בכל תחנות חיינו, מהקמת המדינה ועד היום. אתה איש החזון. אתה איש השלום".

בהתרגשות שניכרה עליו היטב סיפר נתניהו על פגישתו הראשונה עם פרס, כאשר אחיו, יוני נתניהו – שנפל במבצע חילוץ בני הערובה באנטבה – הובא למנוחות. "נשאת אז שמעון, נאום הספד שנגע ללבי וללב משפחתי ואני לא אשכח אותו כל חיי", אמר נתניהו. "אתה היית אז שר ביטחון ויחד עם ראש הממשלה רבין ז"ל קיבלתם את אחת ההחלטות הנועזות בתולדות מדינת ישראל. להשיב את חטופינו לארץ מלבה של אפריקה ולזקוף את קומתה של מדינת ישראל בין האומות. שמעון, איזה שילוב של נחישות, ואחריות ואומץ לב היה דרוש ודרוש כדי לקבל החלטות כאלה. אותה נחישות ואותה אחריות ואותה תעוזה נדרשות גם היום כדי להבטיח שמדינת ישראל תחיה בביטחון ובשלום מול האתגרים החדשים סביבנו".

את האירוע פתח שליח הקוורטט למזרח התיכון וראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. "התאספנו מכל פינה בעולם לכבד ולהודות לאחד מהאנשים גדולים של דורנו, שאני מעריץ כמנהיג וכחבר", אמר. " שמעון כיהן כשר ביטחון, שר אוצר, שר חוץ וראש ממשלה. היום הוא בן 90 ועכשיו הוא הנשיא. מה הלאה? לנו יש את המלכה שלנו ולכם יש את שמעון שלכם", התבדח בלייר. "איך הוא עושה את זה? לעולם לא אדע. אבל הוא עושה זאת טוב מכולם". בלייר סיים בחמש מילים בעברית: "יום הולדת שמח, תודה רבה".

נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, הפליג בשבחיו על שמעון פרס. "אתה האיינשטיין החברתי של העולם", אמר. "אתה לא מפסיק להזכיר לנו כמה כל ילד הוא מיוחד ואתה כל הזמן מזכיר לנו שמה שיש לנו במשותף, גדול יותר ממה שמפריד בינינו. הבאת לכאן אנשים שאוהבים אותך, וגם כאלה שחולקים עליך".

"אנחנו חברים יותר משני עשורים", אמר קלינטון. "קברנו אנשים ששנינו אוהבים, אהבנו יחד, חגגנו חגיגות גדולות וספגנו אכזבות רבות. הדבר שאני הכי אוהב בך הוא שילוב יוצא דופן של השכל והלב. חיבקת הערב אדם שפעם הביס אותך בבחירות, בנימין נתניהו. אותו אדם הודה לך על כך ששלחת בעבר חיילים להציל חיי אזרחים, והודה לך על הדברים החמים שאמרת על אחיו שנהרג".

בין אלה ששלחו ברכות מוקלטות לנשיא: נשיא ארצות הברית ברק אובמה; נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין; נשיא צרפת פרנסואה הולנד; קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ומלך ספרד, חואן קרלוס; מזכ"ל האו"ם באן קי מון; נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב וסולן להקת u2, בונו.