הלוחמים שנאלצו לשחות בקישון, ביוב שבו אפילו דגים לא מוכנים לשחות, יקבלו קדחת; מהגז ייהנו בעיקר הטייקונים; העיתונות החופשית מתה ומעט המפגינים שיוצאים לרחוב חוטפים מכות ממשטרה אלימה. ואם אתם חולים וכואב לכם, וחשבתם שתוכלו לברוח מהכאבים בעזרת שאכטה של קנביס - תשכחו גם מזה. אז קומו מהספה, כבו את הטלוויזיה וצאו לרחוב. צאו לרחוב […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
זו זעקה, זו לא קריאה, לא מחאה; זו זעקה והיא יוצאת לי מעומק הריאות; תפתחו את העיניים תראו איפה אתם חיים. צאו מהבתים ותהפכו את העולם.
תעיפו מבט מסביבכם, הכל רקוב. מאחרון הפוליטיקאים, דרך ועדי העובדים, הפונקציונרים, רבנים, שרים, ראשי ממשלות, בתי המשפט, ואפילו כבוד הדרו נשיא המדינה – שאולי לא אנס אף אחד אבל לא ממש התנגד לשרוף 11 מיליון כדי לקבל כבוד בגיל 90 (לא רוצה לחשוב כמה יעלה כבודו בגיל 100). נכון הכסף נתרם על-ידי כל מיני שועי עולם וארץ, ביניהם אחד יצחק תשובה, שמשום מה לא ממהר להחזיר את חובותיו לציבור. אבל לתת כבוד לשמעון פרס יש לו.
בימים האחרונים התבשרנו שהלוחמים שנאלצו לשחות בקישון, ג'ורה שבה אפילו הדגים לא מוכנים לשחות, יקבלו קדחת בנוסף לשאר המחלות שהקישון המטונף כבר העניק להם בחסותה האדיבה של הפרה הקדושה, צה"ל. זו ההחלטה שנפלה במעוז הדמוקרטיה הישראלית, בית המשפט. זה בלבד גורם לרפלקס הקאה קשה. אבל חכו חכו, זה עוד לא הכל.
באחרונה גם התברר לנו שוועדה חשובה ורבת רושם מסרבת להקל על כאבם של חולים קשים, בגלל ש"הקנאביס סם מסוכן". סם מסוכן? בתחת שלי מסוכן. סיגריות מותר למכור חופשי, וכל מחקר שנערך אי פעם הוכיח שהן ממכרות יותר וקטלניות יותר, ולא מסייעות לאף אחד; אבל קנביס? הוא מסוכן רק לממשלת ישראל כי תיאורטית אי אפשר למסות אותו כהוגן והוא איננו ממכר כמו סיגריות. אבל הוא עוזר לחולים, ולמי אכפת מכאבו של החולה. אבל יותר מהכל, זה עלול לפגוע באינטרסים של היצרנים, היבואנים ומשווקי התרופות. יעל גרמן? הצחקתם אותה. היא שרת הבריאות, למה שיהיה אכפת לה מחולים?
עוד ראש עירייה ועוד אחד עומדים לדין על שוחד ומרמה – כמה מאלה כבר היו? מי סופר. מי לא יודע שדי שננער קלות את השמיכה, בכל עיר או מועצה נגלה אוסף מרשים של שרצים חמדנים ומושחתים.
ובינתיים עבר לו חיש קל בכנסת תקציב המדינה – המסמר האחרון בארונם של רבים מתושבי המדינה. הרבה מאוד ארוחות נגזלו היום מפיהם של ילדים, שכבר היום לא זוכרים מתי בפעם האחרונה אכלו בשר; וכל זה בשביל להסתיר גניבה של 40 מיליארד שקל, וזה כשזהות השודדים ידועה והשיטה ידועה והמשטרה לא עושה דבר. אתי אלון נכלאה על הרבה פחות מזה, והיא לא גזלה את מזונו של איש.
קומץ של אידיאליסטים מנסה להציל את מאגרי הגז שנשדדים מהציבור כולו בלי בושה ובלי חשש מעונש. והקומץ הזה מוכה פעם אחר פעם על ידי שוטרים אלימים ובסוף גם נתבעים על ניסיונם לממש את חופש הדיבור – עקרון דמוקרטי בסיסי, אבל מי אמר שיש דמוקרטיה? אל תסתכלו עלי. ישראל איננה מדינה דמוקרטית, נקודה.
משטרה אלימה אמרנו? הכל מצולם ומתועד, מקצינים גבוהים ועד שוטרים גבוהי מצח, וכלם מכים בחדווה מפגינים שאינם אלימים בעליל. מישהו עמד לדין? מישהו נענש? חלילה. מותר להכות מפגינים, מותר לדרוס אותם, מותר לשבור להם ידיים. בעיקר אם הם מסומנים כשמאלנים.
קומץ פורעים חובשי כיפות מבצע לילות בדולח ביישובים ערביים, עם הקריאה הפשיסטית "ערבים החוצה", ונדליזם והרס רכוש; והכל חופשי. אין משטרה ואין דין ואין דיין. ועוד מתפלאים שכמשווים אותם לאלו שכתבו "יהודים החוצה" וגרמו נזקים לרכוש. והמדינה בחוצפתה מסרבת להכריז עליהם כארגוני טרור. ייתכן שלכל ההרס הזה בעצם אחראי ארגון של אחיות רחמניות? תשאלו את נפתלי בנט, אם הוא עסוק במקרה בשליפת רסיסים ישנים מהישבן.
מה כן יש? אבטלה גואה, עוני מחפיר, פערי עושר מטורפים, יוקר מחייה רצחני, מערכת בריאות קורסת, מערכת חינוך שקרסה, תחבורה ציבורית עלובה, ו…
וגם העיתונות החופשית מתה. זכרונה לברכה, אין זכר להפגנות, אין אזכור לעוולות, אין כיסוי למחאה. איש תחת טייקונו וחשבון הבנק שלו. וזה נוגע בכל תחומי המדיה והתקשורת: עיתונים ואתרים, רדיו וטלוויזיה, ערוצים ציבוריים ומסחריים כאחד.
ומה עוד יש? שר ביטחון שרוצה מלחמה. כי אפשר אולי להוציא את בוגי יעלון מהצבא, אבל איש אפשר להוציא את הצבא ממנו. סגן שר שמודה שראש הממשלה שלו משקר במצח נחושה, ותהליך של שלום לא בתכניות של אף אחד; שר אוצר שלא גמר בגרות וסביר להניח שאם היה נבחן בכלל היה מעתיק הכל כמנהגו בקודש. כי הרי כל חייו הם פלגיאט נצחי. האיש שהכריז "יש עתיד" רק ששכח לומר עתיד של מי ואיזה חרא של עתיד מחכה לנו בקצה.
אז תפקחו את העיניים והביטו במציאות. אני יודע שמים עולים ביוקר, אני יודע שחם אבל המקלחת הזו לא תצנן אתכם ולא תחסוך לכם אגורה. כבו את הטלוויזיה, נתקו את המזגנים, צאו לרחוב אל תתנו לילדים הנחמדים לחטוף מכות. הגנו עליהם – הם נלחמים עבורכם. עבור כולנו. צאו לרחוב והפכו סדרי עולם, כי אם לא תעשו את זה, לא בטוח שיהיה לכם ממה לחיות ואיפה לחיות אחרי שהאבק ישקע.
יזהר
23 ביוני 2013 @ 15:25
זה למגיב עם השם ברוסית: שכחת להוסיף משהו למשפט, כנראה בטעות. כתוב: "הנה, בא איש פשוט, אמר, הבטיח, העם בחר בו" צריך להיות "הנה, בא איש פשוט, אמר, הבטיח ולא התכוון לקיים. זאת הדמוקרטיה " באמת אין לי בעיה עם זה, כי לא הצבעתי בשבילו, אני לא מרגיש שאני מספיק פתי בשביל זה. אבל מותר להתלונן. הרי בכל זאת היו אנשים, לא כולם טמבלים, שהאמינו. והנה החדשות האחרונות: התקציב לחינוך החרדי עלה השנה ב- 48% במקום לרדת. וזה בממשלה ששר החינוך שלה הוא מהמפלגה של האיש בלי בגרות. וזה כששר האוצר מגדל את הסוס של שנאת החרדים וגם רוכב עליו כל הדרך כדי לצחוק עלינו. אם זאת הדמוקרטיה בהתגלמותה, רבה ההתמרמרות על כך.
Борис
23 ביוני 2013 @ 20:55
תשמע, יזהר, כשכתבתי את המשפט, ידעתי בדיוק איפה לשים את הנקודה 🙂 כי זאת תכונה בלתי נפרדת מדמוקרטיה. זה שהבטיח סביר להניח שלא יקיים בהסתברות השואפת ל-1. משום שאחד שבאמת מסוגל לקיים בדרך כלל אינו יודע לשכנע את הציבור בכך ואינו מבזבז את משאביו על כך. וזה שיודע לדבר יפה ולעשות פוזות, בדרך כלל אינו מסוגל לבצע. זה בדומה לשחקן שמגלם בסרט איזה סופר מפורסם, ועושה את זה יפה, אבל תן לו לכתוב ספר, וברור שלא יכתוב כלום. אבל במי יבחר הציבור, באחד שיודע לשכנע שהוא מסוגל לעשות, או באחד שיודע לעשות ולא יודע לשכנע? ברור, שהציבור יבחר בראשון מהם, ולשני בכלל לא ישימו לב שהוא קיים. לכן התוספת שהצעת, בסגנון "הבטיח ולא קיים", היא בהחלט מיותרת, כאשר מדברים על דמוקרטיה בהתגלמותה התוספת הזאת מובנת מאליה.
יזהר
24 ביוני 2013 @ 14:47
לצערי עדיין אינני יודע לאיזה שם לענות (הרוסית שלי לא משהו, בעצם לא כלום). מה שאתה אומר בעצם זה שאין קשר בין הבטחות לבוחר לבין ביצוע. ואם יש קשר – הוא קשר הפוך.הדמוןקרטיה היא הונאה. אין שום סיכוי לסמן מטרות פוליטיות או חברתיות וגם להגשים אותן. ברור שזה עצוב. מה שמשמח הוא שזה גם לא נכוןו, ולא חסרות דוגמאות, לטבו ולרע, לנבחרים שהבטיחו והצליחו לקיים לפחות חלק מהבטחותיהם.
לציבור יש זכות מלאה לדרוש מנבחריו להגשים את המטרות המוצהרות שלהם. לציבור יש זכות מלאה לדרוש מנבחריו להיות הגונים. הוא גם יכול לקבל את זה. אבל לציבור יש גם את החובה להבין את מי הוא בוחר. יכול להיות שאתה מתאר מציאות. אני לא בטוח בזה. אבל גם אם זו אכן המציאות – חובה עלינו להתמודד איתה ולשנות אותה.
Борис
22 ביוני 2013 @ 13:44
לפני שלושה ימים ראיתי הפגנה בדיוק מן הסוג שתיארת. אבל מה, השוטרים, בניגוד למה שכתבת, לא רק שלא תקפו אותם אלא הלכו איתם לאורך אבן גבירול ושמרו עליהם מפני הנהגים שהיו מוכנים לתת מכות למפגינים, כי הם סגרו את כל הרחוב וגם בכוונה התיישבו על האספלט בכל צומת כדי לעצור את התנועה. זה נמשך כשעה ויצר פקק ענק בכל מרכז תל-אביב. והשוטרים הלכו עם המפגינים, כיוונו את התנועה ושמרו על המפגינים. איך תסביר את העובדה הזאת?
ולמה הקיטורים האלה לגבי שר האוצר בלי בגרות? הרי זוהי דמוקרטיה בהתגלמותה. שר האוצר הוא האיש שהבטיח לעם למצוא כסף, ולא אחד עם הבגרות ששופך עליך את המספרים המקארואקונומיים ואומר שלמעשה רמת הרווחה שלך גבוהה ואתה בסדר גמור. הנה, בא איש פשוט, אמר, הבטיח, העם בחר בו. יש לך טענות לדמוקרטיה? מוזר
עמית מנדלזון
22 ביוני 2013 @ 19:19
כן יש גם מקרים אחרים כשהמשטרה שומרת על אזרחים זו תפקידה ולא ממש נראה לי הגיוני שנותנים מחמאות מיוחדות למי שממלא את תפקידו, אבל אלימות משטרתית שקוראת לעיתים קרובות מדי היא סיפור אחר לגמרי ועליו צריך להתריע. לא אכפת לי אם שר האוצר גמר גנון, אבל זה שהוא פלגיאט יענו גנס רעיונות וטקסטים, זה לא חדש והאיש הזה הוא שר האוצר שבא לשנות ועושה אפילו יותר גרוע כי אין לא רעיון אחד משלו
So what do you suggest
20 ביוני 2013 @ 22:38
Just to remind you that the police also LOVE to bit up everyone not only leftist but also setelres that were demonstrating against their own transfer. If it is against YOUR own agenda, we are having a problem. Divided people will never win against their governments. But the worst thing about your article is that you stop short of calling for a violent action against the police. Is this what you have in mind? speak up in a clear voice. Some people might agree with you but I am not sure that you have the stomach for that. So keep typing yourself to the end of days.
עמית מנדלזון
20 ביוני 2013 @ 23:27
לא אמרתי רק שמאלנים אמרתי בעיקר שמאלנים. אני לא רואה בזה אלימות כנגד שוטרים אני קורא לזה הגנה עצמית בפני שוטרים אלימים
רות ריבק
20 ביוני 2013 @ 18:23
ולטלטל אתה יודע.
מקווה ורוצה להאמין שהתהודה שאתה יוצר תרחיב מעגלים אל מעבר לעכשוויים
עדי מאק
20 ביוני 2013 @ 18:18
אני מציעה ללוחמי השייטת לפנות למשרד מרקמן את טומשין. הם עוסקים גם בקידום ושינוי חקיקה בנושאים כאלה.
רות ריבק
20 ביוני 2013 @ 15:02
קולך אינו קול קורא בערבה, רבים הם המקשיבים,
אך ,
כשהשבעים מעל ומעבר בצד של העושקים
ואלו ששבעים פחות היום חיים בכאילו אין מחר ובמקרה הטוב מחכים למשיח
ואלו שנמקים ונאנקים באוזלת יד כבר נואשו ונאטמו לאמת שלהם, לצרכיהם האמיתיים
כשדור המדבר עוד סוגד לאלילי שקר
אז…המי והאיך הן שאלות המפתח
וכבר נאמר ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו
עמית מנדלזון
20 ביוני 2013 @ 15:06
לצערי את צודקת במאת האחוזים אבל עדיין קיימים אלו שחושבים שימלטו מרוע הגזירה ואת הללו חובה לטלטל
אריה
20 ביוני 2013 @ 10:16
שלא תבין אותי לא נכון, לא בטוח שאתה טועה בכלל בעובדות אבל לפעמים כבר יותר מעייף לשמוע את אינסוף ההתבכיינויות והקיטורים. בדבר אחד בטוח אנחנו חזקים – בלהתלונן.
כמה פעמים כבר אפשר לחזור על הדברים האלה? המקלדת סובלת הכל. בטח ממרסיי…
עמית מנדלזון
20 ביוני 2013 @ 13:40
אם אתה רואה בזה התבכיינות בלבד, אז כנראה שאין לך בעיה…היום, כנראה שלא אכפת לך ממה שקורא מסביבך. ועוד פחות מאלו שנלחמים עבורך כל ערב. זה חבל
כרמל
23 ביוני 2013 @ 14:49
תמיד הרבה יותר קל לתת עצות, לומר למישהו אחר מה צריך לעשות.
הרבה יותר קשה זה לומר: "נעשה", להעמד בראש המחנה ולהגיד: "אחרי".
וממרסי בטוח שזה קל מאוד, לומר לנו כאן מה צריך לעשות.
מצטערת, למרות שאני מאוד מסכימה עם רוח הדברים, קשה לי מאוד לקבלם כאשר האומר אותם אינו לוקח חלק ביומיום שלנו ולא צריך להתמודד בעצמו עם מה שקורה כאן.
יותר מזה, אני חושבת שגם די נמאס מכל מיני כאלו שאומרים לנו מה צריך לעשות. הבעיה היום היא איך לעשות, איך להעיר את הציבור, איך לגרום לאנשים להצליח ולהרים את הראש מקשיי היומיום ולצאת ולנסות להשפיע כדי שיהיה טוב יותר.
אם גם ממרסי אתה לא יכול להביא את התובנות לאיך, תובנות שגם יעבדו, אז עזוב אותנו בבקשה לנפשנו.
עמית מנדלזון
23 ביוני 2013 @ 16:33
כרמל אם את מסכימה אם רוח הדברים הרי שמטריד אותך שהם לא נאמרים מישראל. יש לך מושג למה אני במארסיי ? יש לך מושג אם אני יכול לחזור או לא ? עשיתי ואני עושה יותר ממה שתעשי אי פעם מכאן, כי אני לא יכול משם. אבל 43 שנה כאזרח ישראלי בישראל נותנים לי את הזכות לומר את דברי גם ממארסיי. כי הפלא ופלא בישראל לא ניתן לומר את הדברים הללו בקול גדול. יום אחד ולא ירחק היום בן משפחתך יעזוב את הארץ בגלל סיבה דומה לשלי וישאיר משפחה שאיננו יכול לראות בישראל, האם תגזלי ממנו את זכות הדיבור ? אין דרך בישראל דהיום להרים את הראש אם אנשים כמוך ישתיקו כל קול של מי שאיננו שקוע עד האוזניים בבוץ ופיו סתום.
כרמל
24 ביוני 2013 @ 1:06
עמית, אני לא רוצה להתנצח איתך ולא לבדוק מי עשה יותר שנים ומה למען מדינה וגם לא למי יש יותר גדול.
אבל אני כן רוצה לחדד ולהבהיר שלהגיד זה לא לעשות ונדמה לי שאתה מבלבל בין הדברים.
עמית מנדלזון
24 ביוני 2013 @ 12:25
צודקת, אבל, כל אחד והכלים שבידו