Skip to content

גיל המעבר – מעבר אל מה? מה מצפה לי אחר כך?

המחזור החודשי כבר לא דופק כמו שעון, אוטוטו יגיד לי שלום ולא להתראות. יש עייפות לא מוסברת, דכדוכים קלים, דמעות בסרטים, רגישות יתר, כמיהה לשוקולד בשתיים בלילה. מה פתאום מתוק עכשיו? הכל נכון. אז מה? לקבוע חד וחלק שאני בלוייה? במעבר?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
גברתי הנכבדה, הגעת לגיל (צייר: רמברנדט)

ישנו בוקר אחד בחייה של כל אשה, שאותו לא תשכח לעולם. בין ההתארגנות לעוד יום עמוס  לבין הקפה והעיתון של הבוקר, העין לפתע קולטת מול המראה, הפנים משתאות, הפה נפער, מבצבצות להן בשובבות ובחוצפה כמה שערות לבנות שלא היו שם אתמול בלילה. לאחר כמה דקות של הלם, חוזרים לרגע לחיים, עת נשמע קולם של האסימונים הנופלים עוד ועוד ועוד, ואמא טבע האימתנית, מהדהדת, ספק בחמלה, ספק בסרקסטיות:  "גברתי הנכבדה, הגעת לגיל".

נכון, זה לא סוף העולם, עם התכשירים של היום אפשר לכסות, להסתיר, אין גבול לאפשרויות ובכל זאת, הלב מחסיר פעימה, זהו? אני בגיל המעבר? בסך הכל עברתי מהקומקום במטבח למראה באמבטיה, והשערות הלבנבנות החצופות שמבצבצות הן רק ההתחלה, מין סימן חד לבאות.

"גיל המעבר" הלא סימפטי עוד איכשהו מתיישב נסבל בפה. עד לא מזמן היה לשלב הקריטי והמדכא הזה שם אחר, "גיל הבלות". מה בלות? מי קבע שאני בלוייה? אז יש לי פה ושם דפיקות לב מואצות, זיעה קרה ולא מובנת, המחזור החודשי כבר לא דופק כמו שעון מידי חודש בחודשו, אוטוטו יגיד לי שלום ולא להתראות. יש עייפות לא מוסברת, דכדוכים קלים, דמעות בסרטים, רגישות יתר לכל מה שתגידו או לא תגידו, כמיהה לשוקולד בשתיים בלילה. מה פתאום מתוק עכשיו? הכל נכון. אז מה? לקבוע  חד וחלק שאני בלוייה? במעבר? במעבר למה? מה מצפה לי אחר כך? איזה פחד, גם ככה אני לא תמיד מרגישה מאוזנת. מה יהיה מחר, מה בכלל קורה לי עכשיו? השתגעתי או מה?

מדוע הגוף  והנפש עוברים  כאלו שינויים מטלטלים? עד לא מזמן התנהלתי אחרת לגמרי, היה  בי כוח של לביאה, לעבוד, ללדת, לגדל,  שוב לעבוד, לחנך, לריב, להשלים, להתמלא להתרוקן, לאהוב ולטרוף את העולם. גיל המעבר הזה מתיש, סדר העדיפות משתנה בלי שאף אחד ישאל לרצוני, העייפות ניכרת, ואני מוצאת את עצמי נשרכת אחרי זכויותיי וחובותיי, מדדה מפה לשם יותר בכבדות מאשר בקלילות.  לעיתים העצב מקנן ומעיב על השמחה, והיום רחוק מלהסתיים.

אז מה עושים?

אני לא פחות אשה, ואני לא מתכוונת להיות כזאת

לא, לא הכל שחור! אסור לקחת את זה קשה. זה "שלב" בסך הכל, מה אני עושה סיפור משלב? כבר עברתי שלבים בחיים, מה שיהיה יהיה, אני מקבלת את עצמי, יש לי ברירה? אם אני לא אקבל, מי יקבל? אני חייבת לעבור את זה בשלום, לקחת בפרופורציות. אני לא פחות אשה, ואני לא מתכוונת להיות כזאת. מי יעז לקחת לי את המתנות שקיבלתי באופן טבעי? שום שלב לא יפחית ממני את הביטחון העצמי שלי, מעבר או לא מעבר.

נשים יקרות, אין ליפול לקדרות! זה בסך הכל טבעי. יש גיל שזה פשוט קורה, הבגרות נכנסת לחיינו, ועדיף שנקבל אותה באהבה, נקשיב לה, לא נתעלם ממנה. הגוף לא משקר, הוא יודע לעשות את העבודה, גם אם אנחנו מרגישות שהוא בוגד בנו, שהוא כבר לא מה שהיה פעם, מי כמונו יודעות להתגבר ולקבל את השינויים, כמו את עונות השנה. לפעמים אביבי לנו ולפעמים חורפי. את כל המכלול אנחנו משכילות להכיל ולעכל.

אפשר להוריד הילוך, זה הזמן לחיות יותר בנחת,  אף אחד לא רודף אחרינו, עברנו כברת דרך משמעותית, בה היינו צריכות להוכיח, לעמוד על שלנו, להתפשר ולעשות לא פעם ויתורים כואבים, זה הזמן להתחיל לחשוב על עצמנו, חובת ההוכחה מאיתנו והלאה, את שלנו עשינו על הצד הטוב ביותר שיכולנו.

יש גם דברים חיוביים: לא צריך לדאוג לאמצעי מניעה. ירידה בחשק המיני? לא אצלנו, להפך, אנחנו מתחילות לפרוח בגיל הזה, אין דאגות מיותרות, רק שהשלב הזה יעבור, ואנחנו על דרך המלך, אפשר ורצוי להשתולל מתי ואיך שבא לנו. זה שרבים מהגברים בגיל הזה מטפחים כרס חיננית, נזהרים מלגלות את גילם האמיתי ומפנטזים על פרגית שתעביר להם את גיל המעבר, זה פרט שולי, וגם על זה נתגבר.

[related-posts title="טורים נוספים מאת איתנה לוי אליעזר"]

2 Comments

  1. איתנה
    20 ביוני 2013 @ 12:07

    תודה רבה , יעל, על הפירגון וההזדהות 🙂 , וזה נכון, גיל הוא רק מספר והרבה מאוד נשים באמת מתחילות לחיות בגיל הזה. יש בו משהו משחרר.

  2. יעל
    20 ביוני 2013 @ 8:17

    איתנה כתבת יפה להפליא!
    רק מוסיפה – שום דבר לא קורה בבת אחת ובהפתעה, זה הכל תהליך הדרגתי של הגוף כדי שנוכל לקבל את זה יותר בקלות (עד כמה שאפשר..)
    בתסמינים כמו גלי חום, יובש בנרתיק ועוד.. אפשר לטפל סה"כ, לא חייבם לחיות עם הגזרה. יש תמציות צמחים כמו פיטו פימייל של סופהרב שעוזרות לאזן את הגוף הורמונלית.
    אני מכירה לא מעט נשים שבגיל הזה התחילו "לחיות". כמו שאומרים, 50 זה ה-40 החדש! 🙂

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן