Skip to content

באה מאהבה: ברברה סטרייסנד כבשה את הקהל הישראלי

16 אלף איש הריעו אמש לכוכבת בהופעתה הראשונה בישראל. סטרייסנד, במופע בן שעתיים וחצי, הלהיבה, ריגשה והצחיקה עם שירים מתוך מחזות זמר, קצת דיסקו ואפילו "התקווה" בעברית. יובל אראל היה באצטדיון בלומפילד ביפו ומסכם: למרות נפילות פה ושם, זו היתה חוויה של פעם בחיים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אי אפשר היה להכיר אמש את אצטדיון הכדורגל בלומפילד ביפו. בדרך כלל צבעו של המשטח באצטדיון הוא ירוק ואילו היציעים הסובבים צבועים באדום, צהוב, ירוק ואף כתום, בהתאם לקהל האוהדים שלובש את צבעי הקבוצות המשחקות. אמש (חמישי) הדשא נעטף במרבד שחור עליו סודרו שורות עם מאות כסאות והשבילים בין אגף לאגף רקומים בשטיח אדום.

גם היציעים היו צבועים בקהל שונה, לבוש בהתאם, 16 אלף איש, שכל אחד ואחת השקיע/ה מאות או אלפי שקלים כדי לזכות בהזדמנות נדירה, אולי חד פעמית, לצפות ולהאזין, חי על הבמה באמנית היהודייה הגדולה מכולן, ברברה סטרייסנד. כמעט בת 72, כוכבת קולנוע וזמר, שבביתה ניצבים עשרה פרסי גראמי, 51 אלבומי זהב, 30 אלבומי פלטינה ו-13 אלבומי מולטי פלטינה, חמישה פרסי אמי, 12 פרסי גלובוס הזהב ושני פרסי אוסקר.

הכל בשליטה ובלי אלתורים. סטרייסנד בבלומפילד. צילום: פטר הלמאגיי

אז מה היה לנו? בדיוק בשעה 20:45 כבו האורות על מגדלי התאורה המקיפים את האצטדיון, לקול מחיאות הכפיים של הקהל הנרגש. אורות הבמה נדלקו, התזמורת – 60 נגנים – החלה לנגן, וברקע הוקרן סרט בסגנון מצגות בר מצווה המציג את שנות ילדותה של סטרייסנד, דרך התבגרותה ועד הרגעים היותר יפים בקריירה הארוכה שלה על הבמות ועל האקרנים.

ברברה היא חולת שליטה, מה שנקרא קונטרול פריק, אין דבר וחצי דבר הנתון ליד המקרה, לא אלתור ולא קצה קצהו של "סמוך". מסך ענק, שהוצב מעל היציע המרכזי באצטדיון העביר בזמן אמיתי לכוכבת הגדולה את הטקסטים שעליה לומר: מילות  השירים (במקרה שתשכח), משפטי הקישור וכל השאר. מדובר במופע מלוטש, מהוקצע, ללא סיכונים, כל תו במקומו, כל צליל בזמנו, וכל מילה נכונה.

בתחילתו של המופע חשתי קצת כצופה מול הערוץ ההוא בטלוויזיה המתמחה בסרטים משנות הארבעים, כמעט ללא צבע. הפלייליסט נפתח בביצוע לשיר הנושא מהסרט On a Clear Day You Can See Forever, שיצא בשנת 1970 ובו ככבה ברברה לצידם של איב מונטן וג'ק ניקולסון.

המסר הועבר והובן, ברברה היא זמרת של מיוזיקלס, מחזות זמר בשפתנו, והתזמור העשיר, המאוד מיושן, שזור כחוט השני גם בשירים הבאים. היא ממשיכה במקבץ מתוך אלבומה What Matters Most, שיצא בשנת 2011 ומוקדש לחומרים של אלן ומרלין ברגמן, צמד פזמונאים ומלחינים, שרשומים בפס הקול האמריקני יותר מחמישים שנה. סטרייסנד מוסיפה לענתיקות את השיר Bewitched Bothered and Bewildered, שמקורו במחזמר Pal Joy משנת 1940.

על הצופים נאסר לצלם, אז הם שלפו את הסמרטפונים. סטרייסנד בבלומפילד. צילום: פטר הלמאגיי

ואז החליטה ברברה לשפוך קצת צבע על המופע, קצת דיסקו. היא פוצחת בשיר ,Woman in Love שכתבו עבורה האחים ברי ורובין גיב, הלא הם שני שליש מ"הבי ג'יז", לאלבומה Guilty, שיצא בשנת  1980. התקדמנו יפה, הקהל נדלק ומצטרף בכפיים, כמה נשים בקהל קמות לרקוד, הי, אתן לא ממש בגיל של מסיבת כיתה ד'.

אני, הפעם בלי מצלמות ומסרטות, הגעתי הפעם רק על תקן כתב, הובטח לי שתמונות יח"צ יגיעו אלי לאחר המופע. על הקהל נאסר לצלם, לידי, בשורת אנשי התקשורת, נשלפות "מתחת לשולחן" מצלמות חבויות. זו בעיה של גברת סטרייסנד, היא צריכה להבין שהעולם השתנה מאז ימי ברודוויי וברוקלין, וידיאו וסטילס הם מצרך בסיסי בכל מופע, אחרי כמה דקות קטעי הווידיאו עולים ליוטיוב, נחשפים לכל העולם. תשלימי עם זה, תתקדמי, אין לך מה לדאוג, עדיין אין תחליף להופעה חיה.

כעת מגיע השלב המשפחתי הראשון. סרטון נוסף בנוסח סרטי בר המצווה, הפעם עם בנה ג'ייסון גולד (מנישואיה לאליוט גולד), מהיותו פעוט ועד עתה, גבר נאה בעל רעמת שיער רעננה, מתפרנס ממשחק, בימוי והפקה, יש לו גם יכולות קוליות. הוא לא נופל רחוק מהאמא, הם שרים ביחד, דואט, How Deep Is the Ocean, שיר שכתב איירווינג ברלין בשנת 1932. גם ג'ייסון הוא סוג של זמר מחזות זמר, קולו, כבר אמרתי, נהדר, עולה נכון לגבהים ויודע לרדת בתזמון ובעיתוי הנכון. יפה לך ברברה, ילד שלך מוצלח. ברברה משאירה את הילד לבד, הוא גדול, יכול להסתדר בעצמו, הוא מבצע שיר בשם Misty אותו השיק במיני מיני אלבום ממש בתחילת החודש, הרווחנו השמעת בכורה ישראלית.

עכשיו ברברה נוגעת בנוסטלגיה יהודית. "ינטל", הסרט שבו כיכבה, לפי סיפורו של הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר, על בתו של הרב המתחפשת לתלמיד ישיבה – זהו ההקשר לאמירה שלה השבוע נגד  הדרת הנשים בארץ. היא "מכניסה" לממסד האורתודקוסי היהודי הייישר במקום שהכי כואב לו. ברברה שרה את השיר Papa, Can You Hear Me, שאותו ינטל שרה במחזמר לאביה המנוח.

ברברה מתיישבת ליד קופסה המכילה מכתבים מהקהל. היא מקריאה אותם, חלקם כוללים שאלות. נראה לי שלפעמים צריך לדעת מה לשאול ולא להתמסמס עם שטויות. לא התלהבתי מהקטע. ואז יצאנו, ברברה ואני, להפסקה.

בקליפ למעלה: סטרייסנד והקהל שרים "התקווה"

מתחילים עם המחצית השניה של המשחק, סליחה, של המופע. שוב חוזרים ל"מצחיקונת", התזמורת אוהבת את השירים האלה, כך יש תעסוקה ל-60 הנגנים. על המסכים מוקרן בינתיים קטע מהסרט. מועדון הסרט הטוב. אני מביט לשמיים ומהרהר – האם אני ב"חלום ליל קיץ"? משב רוח צונן ונעים, ירח די שמנמן מביט מעל, רעש רחש מטוסים היוצאים וחוזרים מנתב"ג.

ברברה חוזרת לבמה, גם כריס בוטי מצטרף למופע. כריס הוא מלחין וחצוצרן נחשב מאוד בארצות הברית, ויש לו בבית שני פרסי גראמי. האמת, צלילי החצוצרה שלו מפלחים את האוויר באיצטדיון. ברברה מצטרפת אליו לדואטים של שירה וחצוצרה במספר קטעים מתוך "כוכב נולד" (A Star is Born) המקורי, לא הריאליטי, שנת 1976: ברברה וכריס כריסטופרסון מתנשקים בלהט, לדעתי אחד האלבומים המוצלחים של אותה עת, מלך מסיבות הריקודים, ביצוע לשירים Lost Inside of You ו- Evergreen שיר הנושא, אבל אני רציתי בכלל את השיר Watch Closely Now יותר קצב, יותר ריקודים, דיסקו!

ברברה דופקת עוד יציאה מהבמה, לא לפני שאל כריס מצטרפת אחת עם כינור, לוצ'יה מיכארלי, היא בכלל חברה של "ג'טרו טול", אחת מלהקות הרוק הרך האהובות עלי במיוחד,  הם, החצוצרן והכנרית, מבצעים את שיר הנושא של הסרט הארוטי "עמנואל". למה? מה הקשר? חלטורה במופע מתוקתק ומתקתק. שכחתי לציין, ברברה כבר החליפה בגדים, הייתה לה חליפה שחורה נוצצת, עכשיו היא ארוזה במעין טוגה שנוזלת על גופה בהררי בד אדום, עם מפתח סקסי בחזיתו. נראית ממש טוב. מישהי לידי אומרת שזו שמלה בסגנון שושנה דאמרי.

ועכשיו ברצינות: ברברה היא זמרת אדירה, בעלת יכולות מנעד ווקליות מטורפות, גבהים, עומקים. אמנם תפסתי אותה פה ושם באיזה צליל צרוד, אבל, הי, היא לא בת 18. אגב, זו אחת ההופעות הבודדות שהייתי בהן, שמערכת הסאונד ממש אלוהית.

המופע ממשיך, הוא ארוך, אבל הנה מגיע עוד קליימקס: ברברה מבצעת את People, שיר שנכתב בידי ג'ול שטיין ובוב מריל בשנת  1964 הייתי אז בן שש בערך, ברברה שרה אותו במחזמר "מצחיקונת" על בימת ברודוויי, הוא נדבק אליה עד היום כסוג של סמל מסחרי, מותג אמיתי. הקהל מתמוגג, יש קצת שירה בציבור מסביב, למרות שהשיר הזה לא קל לשירה.

מתקדמים עם ביצוע לשיר Here's To Life הפותח את אלבומה Love Is The Answer שהושק בשנת 2009. Make Our Garden Grow של לאונרד ברנשטיין מתקבל עם הרכב חיזוק של המקהלה הקאמרית של תל אביב, סוג של אופרה באצטדיון כדורגל עירוני. ועוד אחד – Somewhere הגרסה הברברה סטרייסנדית לשיר מהמחזמר "סיפור הפרברים".

ולפני סיום מפגש משפחתי נוסף על הבמה. מגיעה האחות  רוז, הן מתחבקות ושרות ביחד. רוז זמרת מצויינת, השתיים שרות את השיר Smile. במקור ברברה מבצעת אותו עם טוני בנט, אבל הוא לא כאן. ובסוף זה מגיע, כל הקהל נעמד על רגליו, ברברה שרה בעברית את "התקווה", הסמארטפונים בקהל נשלפים, כולם מצלמים ומסריטים, האצטדיון מתמלא במחיאות כפיים, ברברה בדרך החוצה, אבל לא, היא חוזרת לעוד קטע קטן ואחרון, הדרן – Some Other Time שכתבו לאונרד ברנשטיין, בטי קומדן ואדולף גרין.

זהו. שעתיים וחצי של מופע עם הגדולה מכולן. הקהל מתחיל להתפזר, הכבישים מסביב לבלומפילד מלאים בקהל, שלשם שינוי לא סוחב אחריו שלטים, צעיפים, חצוצרות ואשפה. מתפזרים בשקט לחניונים והביתה. גם אני. נהניתי.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן