"קיימות" זה מושג הרבה יותר רחב מהשאלה של איכות הסביבה

"קיימות" הוא מושג מופשט, המדבר על תכונה או יכולת של מערכת להחזיק מעמד במצב רצוי לאורך זמן. מאת ארז רוטר

"קיימות" זה מושג הרבה יותר רחב מהשאלה של איכות הסביבה

"קיימות" הוא מושג מופשט, המדבר על תכונה או יכולת של מערכת להחזיק מעמד במצב רצוי לאורך זמן. מאת ארז רוטר

הורדת מחירי הקוטג' בעקבות המחאה של הקיץ איימה על פרנסת חלבנים, שניזוקה בין השאר מעליית מחירי מזון הבהמות, עקב המעבר להפקה של דלקים ביולוגיים. קבלנים האשימו את אנשי איכות הסביבה בפיגור בקצב הבנייה החדשה. הכל קשור 

מאת ארז רוטר

לאורך השנים, כששאלו אותי במה אני עוסק, או במה עוסק התואר שאני עושה, מצאתי עצמי עונה לעתים רבות מדי "זה קשור לאיכות הסביבה", כדי להימנע משיחה מעייפת על הגדרה של המונח "קיימות”, על אף שבקרביים שלי הרגשתי שאני חוטא למאזין ולנושא בתשובה כה פשטנית ושגויה.

מונח הקיימות מתחיל לחלחל אל תוך השיח הציבורי בישראל. על אף שבמעגלים הרלוונטיים  כבר נעשה שימוש עד לעייפה במונח זה, תחת כותרות שונות ובהתאם לתפישות שונות, הגדרה חד משמעית של הקיימות אינה קיימת. לא בעולם ולא בישראל. 

נתחיל בהבהרה לשונית: המילה "קיימות" היא התרגום המוצלח ביותר שנמצא עד כה למילה באנגלית sustainability. כמו בהרבה מקרים, התרגום אינו עושה חסד למילה בשפתה המקורית. שמעתי פעם בהרצאה את ירון זליכה מתאר כיצד בעברית המילה "אחריות" מדגישה את העברת האחריות לאדם "אחר" להבדיל מהמילה באנגלית responsible, המייחסת אחריות לאדם בעל היכולת להגיב (able to respond). לצערי, המונח העברי "קיימות" מחטיא לא פחות את כוונת הביטוי באנגלית, הכולל את המילים "יכולת" ו"לקיים", או "להמשיך להתקיים”.

מושג הקיימות, מלשון היכולת להיות בר קיימא, מתייחס במובנו הרחב ליכולת המערכת האנושית להתקיים ולשגשג לאור הקשר בין האתגרים הסביבתיים, החברתיים והכלכלים שאנו ניצבים בפניהם. זאת מתוך ההכרה בכך שהמודל הנוכחי של לקחת, להשתמש ולהשליך איננו אפשרי לאורך זמן ממושך במגבלות מערכת הטבע בה אנו חיים. מצד אחד אנו מכלים משאבים בקצב גדול יותר מקצב התחדשותם הטבעית ומנגד מייצרים פסולת בריכוזים גבוהים מהיכולת של המערכות הטבעיות לספוג.

אחד הפרופסורים שלי טען פעם במאמר שהמונח "קיימות סביבתית" הוא אוקסימורון. כוונתו היא שהיכולת של מערכת להמשיך להתקיים טמון בגורמים רבים ומורכבים. שימת דגש על הנושא הסביבתי בלבד מרוקן מתוכן את הראייה המערכתית הרחבה יותר המשתמעת ממונח הקיימות. הגדרת ועדת ברונטלד לפיתוח בר-קיימא: “פיתוח אשר עונה על הצרכים של הדור הנוכחי מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם" מתייחסת בראש ובראשונה לצרכי האדם, למוסר האנושי, והיכולת והרצון לממש אותם ללא הגבלה.

להסתכל על המגה-פיקסל ולא על הפיקסל"

אדם, חי, סביבה - הכל קשור (צילמה: גיגה פרקול)

מי שהקשיב לדיונים הרבים שהיו ברחוב וברדיו במהלך חודשי המחאה בקיץ האחרון לא יכול היה להימלט מהמורכבות האדירה של הנושאים שעלו. הורדת מחירי הקוטג' איימה על הפרנסה של החלבנים, אשר ניזוקה בין השאר מעליית מחירי מזון הבהמות, עקב המעבר להפקה של דלקים ביולוגים ברחבי העולם. קבלנים תלו את הפיגור בקצב הבנייה החדשה באנשי הסביבה, על שהם מעלים קשייים רבים מדי לקבלת אישורים. מידי יום הקשרים חדשים התגלו בפומבי והמורכבות הרבה של המערכת הכלכלית, החברתית והסביבתית הישראלית נהייתה חלק מהשיח הציבורי.

>>> קיימות תת-ימית: בנייה ירוקה לאורך החופים
>>> החלום על בית בכפר בזבזני במונחי קיימות
 >>> די למדיניות ה"יהיה בסדר". מה עם אחריות?

"קיימות" הוא מושג מופשט, המדבר על תכונה או יכולת של מערכת להחזיק מעמד במצב רצוי לאורך זמן. מבחינת כל אירגון, בין אם עסק קטן, מוסד אקדמי, תאגיד עולמי, מדינה או כלל האנושות, היכולת להחזיק מעמד טמון ביכולת של הארגון להפנים וליישם את האיזון בין תחומי האחריות הכלכליים, חברתיים והסביבתיים שלו. הדגש כאן הוא על נקודת מבט אנתרופוצנטרית (היות האדם במרכז) ולא של אלטרואיזים חברתי או אקולוגי.

מונח הקיימות איננו מציב פיתרון או מגדיר אידיאולוגיה חדשה, אלא מעודד אותנו להסתכל על המורכבות האמיתית של המערכת בה אנחנו פועלים ולהתנהל באופן שלוקח בחשבון את ההקשר הרחב יותר. אחד התלמידים שלי הגדיר זאת פעם במבחן: “להסתכל על המגה-פיקסל ולא על הפיקסל". אני הייתי מחזק אותו ואומר שלאור האתגר להתנהל בצורה שמגבירה את היכולת להמשיך ולהתקיים, מונח הקיימות מכריח אותנו לבסס את האמצעים להשיג מטרה זו בצורה מעשית, לאמץ שיטות שיאפשרו לנו לכלול בשיקולי עלות-תועלת ספקטרום רחב יותר של גורמים, ולנצל הזדמנויות ופתרונות שטרם זיהינו.

  • ארז רוטר, בן 35, מונה לתפקיד מנהל הקיימות במכללה הטכנולוגית רופין. זאת, במסגרת המהפך הירוק אותו עוברת המכללה, המשלב טיפוח והרחבת תוכניות לימודים המדגישות נושאים סביבתיים, שילוב מתקני מחזור וייעול אנרגטי בשטח המכללה ופיתוח אתר אינטרנט חדש. רוטר, מרצה מומחה בתכנון בר קיימא ובמקצועות המחשב, מסיים בימים אלו את לימודי התואר השני בקיימות ובניהול סביבתי באוניברסיטת הארוורד.

1 Comment

  1. איציק
    4 בפברואר 2012 @ 19:30

    מאוד נהנתי לקרוא
    בהחלט מבטא הלכה למעשה את תפיסתי לגבי הפשע הכפול שלנו כלפי הכדור שלנו,ניצול מוגזם של המשאבים והורדת קצב התחדשותם ע"י יצירת פסולת.

הורדת מחירי הקוטג' בעקבות המחאה של הקיץ איימה על פרנסת חלבנים, שניזוקה בין השאר מעליית מחירי מזון הבהמות, עקב המעבר להפקה של דלקים ביולוגיים. קבלנים האשימו את אנשי איכות הסביבה בפיגור בקצב הבנייה החדשה. הכל קשור 

מאת ארז רוטר

לאורך השנים, כששאלו אותי במה אני עוסק, או במה עוסק התואר שאני עושה, מצאתי עצמי עונה לעתים רבות מדי "זה קשור לאיכות הסביבה", כדי להימנע משיחה מעייפת על הגדרה של המונח "קיימות”, על אף שבקרביים שלי הרגשתי שאני חוטא למאזין ולנושא בתשובה כה פשטנית ושגויה.

מונח הקיימות מתחיל לחלחל אל תוך השיח הציבורי בישראל. על אף שבמעגלים הרלוונטיים  כבר נעשה שימוש עד לעייפה במונח זה, תחת כותרות שונות ובהתאם לתפישות שונות, הגדרה חד משמעית של הקיימות אינה קיימת. לא בעולם ולא בישראל. 

נתחיל בהבהרה לשונית: המילה "קיימות" היא התרגום המוצלח ביותר שנמצא עד כה למילה באנגלית sustainability. כמו בהרבה מקרים, התרגום אינו עושה חסד למילה בשפתה המקורית. שמעתי פעם בהרצאה את ירון זליכה מתאר כיצד בעברית המילה "אחריות" מדגישה את העברת האחריות לאדם "אחר" להבדיל מהמילה באנגלית responsible, המייחסת אחריות לאדם בעל היכולת להגיב (able to respond). לצערי, המונח העברי "קיימות" מחטיא לא פחות את כוונת הביטוי באנגלית, הכולל את המילים "יכולת" ו"לקיים", או "להמשיך להתקיים”.

מושג הקיימות, מלשון היכולת להיות בר קיימא, מתייחס במובנו הרחב ליכולת המערכת האנושית להתקיים ולשגשג לאור הקשר בין האתגרים הסביבתיים, החברתיים והכלכלים שאנו ניצבים בפניהם. זאת מתוך ההכרה בכך שהמודל הנוכחי של לקחת, להשתמש ולהשליך איננו אפשרי לאורך זמן ממושך במגבלות מערכת הטבע בה אנו חיים. מצד אחד אנו מכלים משאבים בקצב גדול יותר מקצב התחדשותם הטבעית ומנגד מייצרים פסולת בריכוזים גבוהים מהיכולת של המערכות הטבעיות לספוג.

אחד הפרופסורים שלי טען פעם במאמר שהמונח "קיימות סביבתית" הוא אוקסימורון. כוונתו היא שהיכולת של מערכת להמשיך להתקיים טמון בגורמים רבים ומורכבים. שימת דגש על הנושא הסביבתי בלבד מרוקן מתוכן את הראייה המערכתית הרחבה יותר המשתמעת ממונח הקיימות. הגדרת ועדת ברונטלד לפיתוח בר-קיימא: “פיתוח אשר עונה על הצרכים של הדור הנוכחי מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם" מתייחסת בראש ובראשונה לצרכי האדם, למוסר האנושי, והיכולת והרצון לממש אותם ללא הגבלה.

להסתכל על המגה-פיקסל ולא על הפיקסל"

אדם, חי, סביבה - הכל קשור (צילמה: גיגה פרקול)

מי שהקשיב לדיונים הרבים שהיו ברחוב וברדיו במהלך חודשי המחאה בקיץ האחרון לא יכול היה להימלט מהמורכבות האדירה של הנושאים שעלו. הורדת מחירי הקוטג' איימה על הפרנסה של החלבנים, אשר ניזוקה בין השאר מעליית מחירי מזון הבהמות, עקב המעבר להפקה של דלקים ביולוגים ברחבי העולם. קבלנים תלו את הפיגור בקצב הבנייה החדשה באנשי הסביבה, על שהם מעלים קשייים רבים מדי לקבלת אישורים. מידי יום הקשרים חדשים התגלו בפומבי והמורכבות הרבה של המערכת הכלכלית, החברתית והסביבתית הישראלית נהייתה חלק מהשיח הציבורי.

>>> קיימות תת-ימית: בנייה ירוקה לאורך החופים
>>> החלום על בית בכפר בזבזני במונחי קיימות
 >>> די למדיניות ה"יהיה בסדר". מה עם אחריות?

"קיימות" הוא מושג מופשט, המדבר על תכונה או יכולת של מערכת להחזיק מעמד במצב רצוי לאורך זמן. מבחינת כל אירגון, בין אם עסק קטן, מוסד אקדמי, תאגיד עולמי, מדינה או כלל האנושות, היכולת להחזיק מעמד טמון ביכולת של הארגון להפנים וליישם את האיזון בין תחומי האחריות הכלכליים, חברתיים והסביבתיים שלו. הדגש כאן הוא על נקודת מבט אנתרופוצנטרית (היות האדם במרכז) ולא של אלטרואיזים חברתי או אקולוגי.

מונח הקיימות איננו מציב פיתרון או מגדיר אידיאולוגיה חדשה, אלא מעודד אותנו להסתכל על המורכבות האמיתית של המערכת בה אנחנו פועלים ולהתנהל באופן שלוקח בחשבון את ההקשר הרחב יותר. אחד התלמידים שלי הגדיר זאת פעם במבחן: “להסתכל על המגה-פיקסל ולא על הפיקסל". אני הייתי מחזק אותו ואומר שלאור האתגר להתנהל בצורה שמגבירה את היכולת להמשיך ולהתקיים, מונח הקיימות מכריח אותנו לבסס את האמצעים להשיג מטרה זו בצורה מעשית, לאמץ שיטות שיאפשרו לנו לכלול בשיקולי עלות-תועלת ספקטרום רחב יותר של גורמים, ולנצל הזדמנויות ופתרונות שטרם זיהינו.

  • ארז רוטר, בן 35, מונה לתפקיד מנהל הקיימות במכללה הטכנולוגית רופין. זאת, במסגרת המהפך הירוק אותו עוברת המכללה, המשלב טיפוח והרחבת תוכניות לימודים המדגישות נושאים סביבתיים, שילוב מתקני מחזור וייעול אנרגטי בשטח המכללה ופיתוח אתר אינטרנט חדש. רוטר, מרצה מומחה בתכנון בר קיימא ובמקצועות המחשב, מסיים בימים אלו את לימודי התואר השני בקיימות ובניהול סביבתי באוניברסיטת הארוורד.

1 Comment

  1. איציק
    4 בפברואר 2012 @ 19:30

    מאוד נהנתי לקרוא
    בהחלט מבטא הלכה למעשה את תפיסתי לגבי הפשע הכפול שלנו כלפי הכדור שלנו,ניצול מוגזם של המשאבים והורדת קצב התחדשותם ע"י יצירת פסולת.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן