Skip to content

יותר ממחצית עברייני המין בכלא – פגעו בקטינים

כך נחשף היום בדיון בוועדה לזכויות הילד. עוד התברר כי בשנת 2012 התקבלו במרכזי הסיוע כ- 3,300 פניות חדשות שדיווחו על פגיעה מינית בקטינים מתחת לגיל 18, כמחצית מהן דיווחו על פגיעה מתחת לגיל 12. 87 אחוז מהנפגעים הכירו את התוקף.
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יותר ממחצית עברייני המין, שנכנסו לכלא בשש השנים האחרונות, פגעו בקטינים. כך התברר מנתונים שנמסרו היום לוועדה לזכויות הילד בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי אבקסיס קוראת להתנות שחרור פדופילים מהכלא – בקבלת טיפול מונע.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי אבקסיס, הזהירה כי אם עברייני מין ישוחררו עקב ניכוי שליש ובשל כך יפסיקו את הטיפול – הם יוחזרו לכלא לריצוי המשך תקופת המאסר. עוד קראה יו"ר הועדה למשרדי הרווחה, הבריאות, המשפטים וביטחון-הפנים, לשקול הקמת מאגר נתונים על עברייני מין, בו יפורט רציפות קבלת הטיפול, איכותו, והערכת מסוכנות  לאחר השחרור. משרד המשפטים התבקש לבדוק את האפשרות לשינוי בחוק בהתאם.

צילום אילוסטרציה - FreeDigitalPhotos.net
צילום אילוסטרציה - FreeDigitalPhotos.net

נתון אחר, שנחשף בוועדה לזכויות הילד: בשנת 2012 התקבלו במרכזי הסיוע כ- 3,300 פניות חדשות שדיווחו על פגיעה מינית בקטינים מתחת לגיל 18, כמחצית מהן דיווחו על פגיעה מתחת לגיל 12. 87 אחוז מהנפגעים הכירו את התוקף.

עפ"י בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עברייני מין שעברו עבירה כלפי קטינים הם כ-51% מכלל עברייני מין שנכנסו לכלא בשנים 2012-2006.

בשנים 2012-2006 נכנסו לכלא 2,163 עברייני מין – 1,109 מתוכם הם עברייני מין כלפי קטינים, שמתוכם – 83 קטינים שפגעו מינית בקטינים. בשנים 2012-2006 השתחררו 1,240 עברייני מין שביצעו עבירות מין בקטינים. בתחילת 2013 ריצו מאסר בפועל במסגרות של השב"ס 684 עברייני מין שביצעו עבירת מין בקטין, שנכנסו למסגרות הללו בשנים 2013-1989.

עוד מעלה המחקר כי במהלך שנת 2012 היו כלואים 1,133 עברייני מין. מתוכם, 329 עבריינים שולבו בטיפול בתחום עבירות מין בתקופת מאסרם – 270 התחילו את הטיפול בשנת 2012. 805 עבריינים לא שולבו בטיפול זה, כאשר כשליש מהם לא שולבו בטיפול משום שלא הפגינו מוטיבציה להשתלב בטיפול ולהשתנות; כ-15% מהם לא שולבו בטיפול משום שיתרת המאסר שלהם קצרה מדי ואינה מאפשרת להם להשתלב בטיפול באופן אפקטיבי; כ-6% מהם לא שולבו בגלל חוסר שליטה בשפה העברית.

עוד נמצא כי יחידת הפיקוח על עברייני מין בשב"ס, יחידת "צור", מפקחת בשטח על כ-720 עברייני מין, מתוכם כ-230 פדופילים, ובהם 60-50 ברמת המסוכנות המינית הגבוהה ביותר. נוסף על כך היא מפקחת על 50 עברייני מין אשר הוצא נגדם צו פיקוח ושוהים בבית-הסוהר בשל מאסר או מעצר חוזר בגין עבירות שונות . מהקמת היחידה בשנת 2006 ועד סוף שנת 2012, היא פיקחה על כ-1,070 עברייני מין.

מדי שנה מטופלים בקהילה יותר מ-200 עברייני מין במסגרות המשמשות חלופת ענישה של שירות המבחן למבוגרים של משרד הרווחה – במרכז יום היחיד בארץ לטיפול בעברייני מין, בטיפול פרטני אצל קציני המבחן ובקבוצות טיפוליות ייעודיות לטיפול בעברייני מין. משרד הרווחה מעריך כי 50% מעברייני מין המטופלים בהן הם עברייני מין שביצעו עבירות מין כלפי קטינים. נוסף על כך כמה עשרות עברייני מין משוחררים מטופלים במסגרת טיפול ייעודית לעברייני מין של הרשות לשיקום האסיר. לא כל עבריין מין יכול להתקבל למסגרות הטיפול, אלא רק עבריינים שמתאימים לקריטריונים.

כיום פועלת מרפאה אחת במרכז הארץ לטיפול בסטייה מינית, בבית-החולים "אברבנאל", הנותנת טיפול לעברייני מין ולפדופילים מטעם המדינה. ואולם חוקרים ואנשי מקצוע בתחום גורסים, כי עברייני מין אינם בעלי מוטיבציה אמתית להשתתף בתוכניות טיפול, ורובם פונים לטיפול רק לאחר שנתפסו בעבירה. מטפלים בעברייני מין מציינים גם כי חלק מאנשים שיש להם הפרעות בדחף המיני אינם מגיעים לטיפול משום שאינם סבורים שהם סובלים מהפרעה כלשהי.

(מתוך הסרטון)
כ-1,400 מהפניות שהתקבלו דיווחו על פגיעה מינית מתמשכת בקטינים (מתוך הסרטון המיועד להעלות מודעות לפגיעה מינית בקטינים)

עפ"י נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, בשנת 2012 התקבלו במרכזי הסיוע כ- 3,300 פניות חדשות שדיווחו על פגיעה מינית בקטינים מתחת לגיל 18, כמחצית מהן דיווחו על פגיעה מתחת לגיל 12. 87% מהנפגעים הכירו את התוקף. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) הדגישה כי יש חובה לערוך הכשרות והדרכות למורים, גננות וסייעות כדי לזהות פגיעה כזאת, ולהעלות את המודעות והערנות ע"י סדנה לפחות פעם בשנה.

"יש לערוך מסע-הסברה כדי שילדים יספרו לא רק לחבריהם אלא גם למבוגרים", אמרה ח"כ לוי אבקסיס. "אסור לחברה הישראלית להשלים עם מציאות בה נפגעים כל-כך הרבה ילדים ובני נוער, בפגיעות המותירות צלקות לכל חייהם. על החברה להתגייס מבחינה חינוכית, תרבותית ומשפטית – ועל הממשלה להעניק לכך את כל הכלים והסיוע הנדרש, כדי למגר את התופעה". לדבריה, לא ייתכן שסדנאות בעניין יהיו תלויות אך ורק ברצונו הטוב של מנהל המוסד.

על פי נתוני האיגוד כ-1,400 מהפניות שהתקבלו דיווחו על פגיעה מינית מתמשכת בקטינות או קטינים מתחת לגיל 18. כרבע מהנשים שפנו למרכזי הסיוע המתינו 10 שנים ויותר מזמן הפגיעה ועד הפנייה לסיוע. בישיבה גם הוצג סרטון קצר המיועד להעלאת מודעות לפגיעה מינית בקרב ילדים. הסרטון מופץ ברשת האינטרנט ומשמש את תשעת מרכזי הסיוע הפזורים ברחבי הארץ.

 לפי הנתונים, בשנים האחרונות חלה עליה בדיווחים על פגיעה מינית בתוך מערכת החינוך. משנת 2007 ועד היום חלה עלייה של כ- 45% בדיווחים למרכזי הסיוע על פגיעות מיניות בקרב בני נוער במסגרות חינוכיות, וכ-5.5% מכלל מקרי הפגיעה המינית שדווחו למשטרה בשנת 2012 דיווחו על פגיעה מינית שהתרחשה במוסדות חינוך. בשנת 2010- התקבלו מבתי החולים ומקופות החולים רק 117 דיווחים על חשד לפגיעה מינית בנערות בנות 13-18. לדברי אנשי האיגוד, רופאים רבים נוטים שלא לדווח על פגיעה מינית שאבחנו בילד, וזאת בהסבר שהם דואגים לו.

אורית סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד הדגישה כי ע"פ הנתונים אחד מכל שישה ילדים הוא קרבן – ומתוך 2.5 מיליון ילדים הרי שמדובר במאות אלפים. לדבריה, ככל שהפגיעה נעשית בגיל צעיר יותר, כך השיהוי בדיווח נמשך זמן רב יותר.  רונית רפאל, אשת עסקים שנרתמה לסייע בנושא, אמרה כי "מבחינתי זה סוג של מלחמה. אלו ילדים שאנו אמורים להגן עליהם והם עוברים יום יום התעללות. אני מנסה להפוך את זה למאבק עולמי, כי לי ולכל אחד מאתנו יש ילדים ועצם המחשבה על פגיעה בהם מחלחלת בי כך שאני יכולה למות. אני לא יכולה יותר מאשר לתרום, וכל שאר המהלכים בידיים שלכם".

 ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) קראה להקצאת תקציבים להשתלמויות שיטתיות של מורים ואנשי מקצוע. "קשר חם וקרוב של תלמיד עם מורה הוא חשוב – אבל צריך גם מיומנות לזהות את המצוקה ולהתמודד אתה, ולא כל הילדים והילדות ידעו להגיד כי פגעו בהם". ח"כ מיכל רוזין (מרצ), בעצמה מנכ"לית האיגוד עד שנבחרה לכנסת, הוסיפה כי "בניגוד למבוגרים, ילדים נמצאים תחת השגה מתמדת של הרשויות השונות, רווחה, חינוך ורפואה. לכן ישנה חובה על המדינה לקיים הכשרה מקצועית לכל הגורמים האמונים על הטיפול באותם ילדים". בשבוע הבא תידון בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של רוזין, שתחייב הכשרות בעניין לרופאים, מורים, עובדים סוציאליים ועוד. ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) הוסיפה כי "דיון חד פעמי סביב הנושא לא יקדם את הנושא".  

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן