הכלכלה השחורה בישראל מוערכת בשנת 2013 בכ-185 מיליארד שקל, שוות ערך ל-18.9% מהפעילות הכלכלית של מדינת ישראל. כך מציין מחקר חדש על הכלכלה השחורה בישראל שפורסם היום על ידי ויזה אירופה, המדגישה, כי המשבר הכלכלי בישראל יכול לשמש כמניע עיקרי לממשלת ישראל, כדי שזו תנקוט בצעדים למיגור הכלכלה השחורה, בעודה בוחנת כיצד לאחד תקציבים ולעודד התאוששות.

תופעה המונית

הכלכלה השחורה היא תופעה המונית ומורכבת מעבודות שאינן מוצהרות וממכירות שאינן מדווחות. חלקה של הכלכלה השחורה במשק הישראלי תואמת את חלקה במדינות הים התיכון (איטליה, ספרד, יוון, פורטוגל וטורקיה), אך גבוהה ממדינות מערב אירופה, צפון אמריקה ואסיה המפותחת.

נטל מס שאינו מאוזן

מהמחקר מתברר, כי הגורמים העיקריים לכלכלה שחורה בארץ הם מיסוי גבוה באופן יחסי, נטל מס שאינו מאוזן, סחבת מנהלית בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, כמו גם הכללה פיננסית בלתי מספקת של מגזרים כגון ערבים וחרדים. מספר צעדים שנעשו, תוך מטרה להפחית את כמות המזומנים במשק, מקדמים את ישראל בכיוון הנכון – לדוגמה, האמצעים לאכיפת חוקים המצמצמים את הכלכלה השחורה אשר הוצגו לאחרונה בישראל, שיש להמתין לתוצאותיהם: עד כה, הצעדים לעידוד תשלומים אלקטרוניים היו מוגבלים ביותר. מערכות תשלומים אלקטרוניות מסייעות מאוד לצמצם את הכלכלה השחורה – עם כ-134 עסקאות אלקטרוניות לנפש בשנה, ישראל מדורגת מתחת לממוצע האיחוד האירופי, מה שמצביע על פוטנציאל נוסף לשיפור.

שבירת מעגל של כסף מזומן

לדברי ויזה אירופה, שבירת מעגל הקסמים של כסף מזומן דורש פעולה משותפת של הרשויות הציבוריות, בנקים, קמעונאים ומערכות התשלומים – תוך מתן עדיפות ראשונה לצעדים וליוזמות אשר יצמצמו עסקאות במזומן ויגדילו את המחזור הפיננסי.

"כשמשתמשים במזומן, יותר קל להסתיר הכנסות, אך כשמשתמשים באמצעי תשלום אחרים, ובמיוחד בכרטיסי ויזה, הסיכוי להסתרת הכנסות יורד באופן דרמטי. על-מנת לצמצם את הכלכלה השחורה בישראל ולהגדיל הכנסות לממשלה ממקורות מס, אנו מציעים לנקוט בצעדים אשר יגדילו את השימוש בכרטיסי אשראי", מציין עודד סלומי, מנכ"ל ויזה אירופה בישראל.

הכלכלה השחורה של ישראל מצביעה על דפוס הדומה למדינות רבות באירופה:

• ייצור (יהלומים): אחד מן הענפים הגדולים בעולם, וענף היצוא הגדול ביותר בישראל (כ-28%), אך מוגבל מאוד בשקיפות פיננסית.

• בניין: עובדים מקבלים באופן רשמי שכר מינימום, אבל זוכים בנוסף לזה, לבונוס במזומן שאינו מוצהר ובתדירות גבוהה. עדיין נותר מספר משמעותי של קבלנים ללא רישיון, למרות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב -2011.

• סוכנויות רכב ומוסכים: חלק מכלי הרכב מטופלים באזורים כפריים, רחוק מהישג ידן של רשויות המס.

• שירותים אישיים ובעלי מקצוע: עדיפות לתשלומים במזומן; ההנחה = מע"מ

• מגזר משקי בית: תשלומים לא מוצהרים למנקות, מטפלות, אחיות לקשישים ומורים פרטיים.

• כללי: העסקה נרחבת של עובדים זרים / עונתיים (1 מתוך 8 עובדים אינם ישראליים)

בישראל נרשמו בשנת 2011, 134 עסקאות אלקטרוניות לנפש, מתוכן 95 תשלומים בכרטיס אשראי. עם ממוצע של 0.77 כרטיסי אשראי לאדם ו-14 מסופים לכל 1,000 תושבים, הטמעה של תשלומים אלקטרוניים אינה הבעיה. אמנם קיימת תשתית מוצקה בישראל, אך השימוש של לקוחות בתשלומים אלקטרוניים והטמעתם בקרב סוחרים עדיין טעון שיפור, בעיקר באזורים כפריים.

מבדיקת ויזה אירופה מתברר, כי אם התשלומים האלקטרוניים ימשיכו לצמוח בקצב שנתי של 10% בשנתיים הבאות, הם יכולים לתרום לקיטון משמעותי בכלכלה השחורה, עד לכ-17% מהתמ"ג עד סוף 2015, בהנחה והשימוש בתשלומים אלקטרוניים ימשיך לגדול ולא תהיינה השפעות כלכליות חיצוניות משמעותיות על הכלכלה הישראלית. ללא גידול בשימוש בתשלומים בכרטיסי אשראי, כפי שנרשם עד כה, הכלכלה השחורה הייתה מצטמצמת אף פחות. לכן, ניתן להסיק כי תשלומים בכרטיסי אשראי תרמו לקיטון בכלכלה השחורה בכ-16 מיליארד שקל, משנת 2010.

לאור עובדות אלה מציעה ויזה אירופה לשקול פעולות המתמקדת בצמצום המזומנים:

• מאמץ ממוקד להוספת מסופים בתמיכה של פעילות ממשלתית (כגון תמריצים, חובת פריסה מגזרים מסויימים, וכו').

• הנחה או דחייה במע"מ עבור רכישות קמעונאיות, ששולמו עם כרטיסי אשראי בנקודת המכירה, תוך התמקדות ראשונית במגזרים אשר כבר כיום משתמשים באופן תדיר בכרטיסי אשראי.

• מסעות פרסום הקוראים לשימוש בכרטיסי אשראי, תוך התמקדות באנשים שנמנעים מהשימוש בכרטיסי אשראי.

• הפחתת מס ליחידים ולחברות, אם הם מוציאים אחוז מסוים מההכנסה שלהם באמצעות כרטיסי אשראי.

• תקרת החובה החוקית לשימוש בתשלומים אלקטרוניים תופחת מ-20 אלף שקל לטווח התואם יוזמות ממשלתיות דומות באירופה, בין 1,500 ל-5,000 שקל, ותחול גם על עסקאות B2C (בין עסקים לצרכנים) וגם על C2C (בין צרכן לצרכן) ותלווה באכיפה וענישה. כיום על-פי חוק רק עסקאות B2B (בין עסקים לעסקים) כפופות לתקרה של 20 אלף שקל.

• תשלומים ניידים וללא מגע (למשל אפליקציות תשלומים, חשבוניות וקבלות במסרון בטלפונים חכמים וכדומה).