הקשרי בין מקום המגורים לבריאות הנפשית של הבן אדם היא נושא שמושך באחרונה חוקרים רבים. אחת הטענות היא שהעיור (אורבניזציה) פוגם בבריאות הנפשית של הפרט ופוגע באיכות החיים שלו. הסיבות לכך רבות: צפיפות אוכלוסין גבוהה גורמת ליחסים בין אישיים להיות פחות אישיים ויותר מנוכרים. אנשים מרגישים אבודים ולא מיוחדים בהמון, וגם לחוצים הרבה יותר.

אחד הגורמים המשמעותיים שנחקר יותר ויותר באחרונה הוא הניתוק מהטבע ומנופים ירוקים. כתבתי בעבר שני פוסטים שעוסקים בחשיבות של נופים ירוקים לבני אדם ואיך הם חלק מהתחום שנקרא אסתטיקה אבולוציונית. מחקר חדש שבודק את ההשפעות של סביבה ירוקה על בריאות הנפש של האדם נותן לי הזדמנות לחזור לנושא.

המחקר הנוכחי ייחודי בכך שהוא כולל נתונים שנאספו ממחקר-אורך ענקי באנגליה, שכלל יותר מעשרת אלפים נבדקים שנשאלו שאלות שונות, כולל כאלו שנוגעות לבריאות הנפשית שלהם במשך 20 שנה. בכך מאפשר המחקר לעקוב אחרי שינויים פנימיים אצל אנשים לאורך התקופה, אבל גם להעריך בצורה טובה יותר בריאות נפשית של הנבדקים שלא מושפעים מגורמים מצביים בגלל מדידות חוזרות ונשנות במשך התקופה (מחקרים חד פעמיים מושפעים יותר מגורמים כמו מצב הרוח של הנבדק בזמן שענה על שאלון). המחקר מאפשר גם לבקר על משתנים מתערבים רבים שנאספו על הנבדקים כמו הכנסה, מצב סוציו-אקונומי, גיל הנבדק, תעסוקה, השכלה, מצב משפחתי, מספר ילדים, שיעורי הפשיעה באזור, סוג הבית שהוא גר בו ואפילו משך הזמן שלוקח לו להגיע לעבודה.

המחקר נעשה באנגליה, וכמות הירק שנמצאת בסביבה המחיה של הנבדקים חושבה על פי מסד נתונים קיים שמחלק את המדינה לשטחים קטנים שכל אחד מורכב מ-4 קמ"ר. מאגר המידע הזה מסווג בין השאר את האזורים לפי מספר הבניינים באזור, האם יש פסי רכבת, כמה גנים יש בו וגם מספר השטחים ירוקים. זה דומה לחלוקה לפי מיקוד, שעוזרת לחוקרים להעריך את המצב הסוציו-אקונומי של האנשים שגרים באזור מסוים, רק שבמקרה הנוכחי השטחים שהאזורים מחולקים אליהם הרבה יותר קטנים, מה שמאפשר רזולוציה גבוהה יותר ויותר דיוק במדידות. כמות השטח הירוק הוגדרה על פי האחוז המצטבר של השטחים הירוקים והגנים מכלל השטח. הבריאות הנפשית הוערכה על פי שאלון שבודק מצוקה נפשית. השאלון המתוקף משמש בדרך כלל ככלי לאיבחון הפרעות שונות, כמו דיכאון, ומבקש מהנבדק לדווח על מצב רוחו בשבועות האחרונים. כן נשאלו הנבדקים עד כמה הם מרוצים מהחיים בסך הכל.

התוצאות הראו שאכן, חיים בסביבה ירוקה היו במתאם חיובי עם מצב רוח טוב (מה שלא מעיד על פוטנציאל לבעיות נפשיות כלשהן) וגם עם שביעות רצון כללית מהחיים. המתאמים האלה מתקיימים אחרי בקרה של כל המשתנים המתערבים האפשריים שהוזכרו למעלה. כלומר, סביבה ירוקה הייתה בעלת תרומה ייחודית לרווחת נפשו של הפרט, מעבר לנישואין או תעסוקה. המודל הסטטיסטי מאפשר גם הערכה של התרומה היחסית של חיים בסביבה ירוקה בהשוואה למשתנים האחרים. כך, למשל, ההשפעה החיובית של סביבה ירוקה הייתה בערך שליש בהשוואה להיותו של אדם נשוי, ועשירית בהשוואה להיותו מועסק (בניגוד למובטל). זוהי השפעה לא קטנה, במיוחד בהתחשב בזה שגורמים אחרים, כמו שיעורי הפשיעה באזור או הכנסה, לא השפיעו בכלל על הבריאות הנפשית של הנבדקים.

המשמעות של המחקר הזה גדולה. ראשית, זה המחקר הגדול ביותר שנערך שבדק השפעות של חיים בסביבה ירוקה על חיי האנשים שגרים באזור. שנית, יש בתוצאות משהו מעודד למדי: בניגוד להרבה דברים בחיים שאין לנו שליטה עליהם כמו מציאת בן זוג או מציאת עבודה, אפשר לבחור לחיות בסביבה ירוקה. וגם אם אנחנו גרים במקום מסוים ולא יכולים לעבור ממנו, עדיין יש לנו אפשרות ללכת לפארקים או להסתובב במקומות ירוקים. להזיק זה בטח לא יזיק, ונראה שזה יכול להשפיע רק לחיוב על הבריאות הנפשית שלנו.

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת גיל גרינגרוז"]

• באדיבות הבלוג הומו סאפיינס