Skip to content

האוצר: מסקנת הכנסת כי חסרים שני מיליארד שקל – פשטנית

מסמך מרכז המחקר של הכנסת קובע, כי בתקציב 2013 חסרות לממשלה הכנסות ממסים בסכום של 2 מיליארד שקל. ד"ר מיכאל שראל הממונה על כלכלה והכנסות המדינה באוצר טוען, כי מסמך הכנסת מתעלם מעונתיות הגבייה ומשינויי חקיקה שנכנסים לתוקף בחודשים מאי-יוני ואשר צפויים להוסיף כ-2.7 מיליארד ששקל להכנסות בחודשים יוני-דצמבר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הממונה על כלכלה והכנסות המדינה באוצר, ד"ר מיכאל שראל, תקף היום בחריפות את המסקנות שהועלו במסמך של מרכז המחקר של הכנסת, שפורסם בשבוע שעבר, לפיהן בתקציב 2013 חסרות לממשלה הכנסות ממסים בסכום של שני מיליארד שקל.

ד"ר מיכאל שראל
השוואה לא נכונה. ד"ר מיכאל שראל

בתחום הכנסות המדינה קובע מסמך מרכז המחקר של הכנסת, כי תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2013 עומדת על כ-236 מיליארד שקל ובשנת 2014 על 259.2 מיליארד שקל. יש לציין, כי הכנסות המדינה בחודשים ינואר-מאי 2013 הסתכמו בכ-97.5 מיליארד שקל, כלומר קצב שנתי של כ 234 מיליארד שקל מכאן עולה, לדברי מחברי המסמך, שחסרים שני מיליארד שקל לתקציב 2013.

שראל טוען, כי "השוואה זו לא נכונה – כי היא משווה נתון שנתי הכולל הכנסות ממע"מ יבוא ביטחוני לעומת נתונים חודשיים שאינם כוללים הכנסות אלה" ומכנה את ההשוואה הזאת של מרכז המחקר של הכנסת "פשטנית – כי היא מתעלמת מעונתיות הגבייה ומשינויי חקיקה שנכנסים לתוקף בחודשים מאי-יוני ואשר צפויים להוסיף כ-2.7 מיליארד ששקל להכנסות בחודשים יוני-דצמבר. ומכאן שהמסקנה המשתמעת מהמסמך – כאילו ניתן להסיק מנתוני ינואר-מאי כי חסרים 2 מיליארד שקל אינה מבוססת"

אומדני הכנסות

בתחום אומדני הכנסות המדינה משווה מסמך מרכז המחקר של הכנסת את תחזית גביית המסים לביצוע ומציין את "הפערים הגבוהים יחסית ברוב השנים שנבדקו" וחוזר על המלצת מבקר המדינה לפיו על משרד האוצר להתייעץ עם בנק ישראל בקביעת התחזיות.

שראל מגיב ואומר, כי "בעניין ההתייעצות עם בנק ישראל, הרי שהתייעצות זו מתקיימת באופן שוטף זה שנים והתקיימה גם במהלך הכנת התחזיות לקראת התקציב הנוכחי. מכאן, שאין טעם לחזור על המלצת המבקר שניתנו מלפני עשור, שעה שהמלצה זו מיושמת ביחס לתקציב המוגש כעת לכנסת".

בעניין הפערים שבין תחזיות ההכנסות ממסים לבין תוצאות גביית המסים בפועל, מציין שראל, כי "יש להבין שהתחזית אינה תחרות ניחושים וטיב התחזית לא נמדד רק על בסיס הפער בינו לבין נתוני הביצוע בפועל. התחזית בנויה על הנחות מקרו-כלכליות, על הנחה ששינויי החקיקה המוצעים על ידי הממשלה יתבצעו במלואם, ועל הנחה שלא יבואו שינויים אחרים לדיני המס במהלך שנת התקציב. סטייה מהנחות אלה, לדוגמה: כתוצאה ממשבר עולמי או כתוצאה מאי-אישורם של שינויי חקיקה על ידי הכנסת, תביא לפער בין התחזית לבין הביצוע בפועל, בלי שיש בפער זה כדי לערער על טיב התחזית.

בנושא זה ציין שראל, כי בעת שהשתתף בדיון בוועדת הכספים של הכנסת אמר כי, בתקופה של אי-ודאות, כמו זו הקיימת כעת, יבצע משרד האוצר ניטור של התחזיות, על מנת שיוכל להגיב לשינויים שעלולים להתהוות, בהתאם לצורך.

העלאת שיעור המע"מ

המסמך של מרכז המחקר של הכנסת קובע, ש"ניתן להניח כי המשך העלאת שיעור המע"מ, כפי שמוצע בהצעת התקציב של הממשלה, עשוי להביא לגידול בפער החברתי בישראל, הגבוה באופן יחסי".

ועל כך משיב שראל, כי "המסמך מתעלם מהעובדה שהצעת התקציב כוללת לא רק העלאת המע"מ אלא גם העלאת מס הכנסה, מס חברות וצמצום הטבות המס. ניתוחים של מינהל הכנסות המדינה מראים כי כל הצעדים המוצעים יחד, דווקא צפויים לפעול להקטנת אי השוויון".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן