תומכי ומתנגדי הממשלה גודשים היום את קהיר לקראת יום השנה לעליית מוחמד מורסי לשלטון, ומצרים מתכוננת להפגנות המוניות, ואולי אלימות.

מאות אלפים מכונסים כבר בכיכר תחריר וקוראים למורסי להתפטר, בעוד תומכיו נשבעים להגן על לגיטימיות שלטונו בכל מחיר. תומכי הנשיא קיימו עצרת משלהם ביום שישי במאמץ להקדים את הפגנות היום, ואלפים מהם מקיימים שביתת שבת. 

מתנגדי מורסי מאורגנים על ידי מערכה ציבורית המכנה את עצמה "תמרוד" כלומר "מרידה" או "אי-ציות" ולדברי מנהיגיה הם אספו עד כה 22 מיליון חתימות לעצומה הדורשת את סילוק הנשיא. לעצומה אין תוקף חוקי, אך בכל זאת היא מעלה על פני השטח זעם ציבורי נרחב על הנשיא, שקיבל המהלך השנה האחרונה כמה החלטות שנויות במחלוקת, בעיקר – לפטור את החלטותיו מביקורת שיפוטית.

כלכלת מצרים נמצאת בצניחה חופשית: הלירה המצרית איבדה 20 אחוז מערכה מאז עליית מורסי והאחים המוסלמים לשלטון, השקעות מחו"ל ממשיכות להתייבש, ועסקים רבים משותקים בגלל מחסור חמור בדלק וחשמל.

לדברי ארגוני זכויות אדם, נמשכות במדינה הפרות זכויות אדם, וממשל הנשיא מורסי אינו פועל לריסון כוחות הביטחון שאלימותם ידועה. "נתנו בו אמון שהוא ייתן לנו תכנית חדשה, שיתקן את מה שמוברק עשה למצרים, אבל הוא לא עשה את זה. אז יש לנו זכות למשוך את האמון שנתן בו העם המצרי", אמר אימן אל-מהדי, דובר תמרוד, "לאותו עם מצרי יש אותה זכות לבטל את האמון".

תומכי מורסי מדמים את הקריאות לסילוקו להפיכה, וטוענים שאפשר לעשות זאת רק באמצעות בחירות חדשות. מבחינתם "הלגיטימיות של הנשיא היא קו אדום". "אם אנו אומרים שיש לנו רוב, והאופוזיציה טוענת שיש לה רוב, איך הם יכולים להחליט", שאל נאדר עומרן, איש מפלגת החירות והצדק – האגף הפוליטי של האחים המוסלמים.

תומכי תמרוד נשבעים להמשיך במחאה עד התפטרות מורסי, אבל לא ברור האם הם מסוגלים להמשיך את התנופה גם בתום היום. שני גורמים נוספים משחקים לטובת מורסי: החום הכבד בקהיר אינו מעודד הפגנות, והתחלת חודש הרמדאן ב-8 ביולי תקשה מן הסתם על הפגנות המוניות. אפילו אם מורסי יתפטר, לא ברור מי או מה יחליף אותו. האופוזיציה דורשת להקים ממשלת מעבר שתנסח חוקה חדשה למצרים ותקיים אחר כך בחירות חדשות לנשיאות.

תפקיד הצבא

דוברי האופוזיציה חלוקים בעמדותיהם על תפקיד הצבא, ששלט במצרים במשך 18 חודשים מאז סילוק הנשיא מוברק. חלק מהם דוחקים בצבא להשיב את הסדר הציבורי על כנו, מה שמתפרש בעיני אחרים כקריאה למעשה להפיכה צבאית.

גנרל עבדל פתח אל-סיסי, שר ההגנה, הודיע בשבוע שעבר שהצבא מנסה להישאר מחוץ לפוליטיקה מאז בחירת מורסי, אבל הזהיר שמחובתו "למנוע את מצרים מלהחליק את המנהרה החשוכה של תסיסה אזרחית". חששות כבדים שוררים במדינה שמא המחאה היום תוביל לאלימות. בימים האחרונים אירעו התנגשויות מחוץ לבנייני ממשל מחוץ לקהיר. ארבעה תומכי האחים המוסלמים נהרגו בהתקפות על משרדי הארגון, ושני בני אדם נהרגו בקטטות באלכסנדריה ביום שישי, לרבות אזרח אמריקני יהודי.

לנוכח האי-שקט, טנקים וכלי רכב צבאיים אחרים החלו להיראות ברחובות קהיר. אבל תקופת השלטון הצבאי פגעה במוניטין של הצבא, ומפקדיו אינם נלהבים כנראה ליטול שוב את השלטון.

[related-posts]