התהליכים שהתחוללו בשווקים הפיננסיים העולמיים ובמשק המקומי הציבו אתגר למערכת הבנקאות הישראלית ולהתנהלותה בסביבת הסיכונים המשתנה, מסביר דוד זקן, המפקח על הבנקים. עוד הוא אומר, כי הכלכלה הגלובלית צמחה אך במעט, וצמיחת המשק הישראלי הסתכמה ב-3.1% בלבד, שיעור גבוה משיעורי הצמיחה של המדינות המפותחות, אך נמוך מבחינה היסטורית. ההתפתחויות בסביבה המקומית לוו בין היתר בהמשך של העלייה במחירי הדיור ובירידה בריביות ובתשואות האלטרנטיביות במשק, וכן בהתגברות האיומים הגיאו-פוליטיים.

הלימות ההון בבנקים

זקן טוען, כי ב-2012 המשיכה המערכת הבנקאית לשפר את היחס בין סך נכסי הסיכון של הבנק לבין ההון של הבנק – המכונה הלימות ההון, "תוך הצגת רמות נאותות של רווחיות מותאמת סיכון. התקדמות זו מחזקת את יכולתה של המערכת הבנקאית לספוג זעזועים הנובעים הן מהתפתחויות בעולם והן מהתפתחויות במשק המקומי, וכך להגן על הנכסים הפיננסיים שהציבור הפקיד בידה".

לדבריו, השיפור בהלימות ההון נובע ממהלך בינלאומי משולב ומורכב, שנועד לקבוע סטנדרט חדש לחיזוק הלימות ההון במערכות הבנקאות (המלצות באזל III) לנוכח החולשות שהתגלו בשנים האחרונות במערכת הפיננסית הגלובלית. באזל III כוללות בין היתר המלצות לשיפור איכות ההון ורמתו, תוך הגדרה מחדש של רכיבי ההון ושינוי של חישוב ההון הנדרש כנגד נכסים מסוימים. "לאור מהלכים בינלאומיים אלה, ובמסגרת מאמץ הפקוח המתמשך שאנו עושים בשנים האחרונות", מסביר זקן.

הוא מזכיר כי "דרשנו מהתאגידים הבנקאיים בישראל – עוד במארס 2012 – להגדיל את יחס הון הליבה המינימאלי לשיעור של 9% עד ליום 1.1.2015; שני הבנקים הגדולים, בנק לאומי ובנק הפועלים, נדרשו להגדיל את היחס ל-10% עד ליום 1.1.2017. ביסוד ההחלטה עמד הצורך להבטיח את יציבות המערכת הבנקאית ואת יכולתם של הבנקים להגדיל את הלימות הונם תוך שהם ממשיכים להגדיל – ולו במידה מתונה – את האשראי ולתמוך בפעילות המשק ובצמיחתו. נוסף על כך אימצנו את המלצות באזל III; תאריך היעד לאימוצן בישראל הוא 1.1.2014, והוא מקביל לתאריך האימוץ באיחוד האירופי".

לדברי זקן, "עצם התהליך של חיזוק הלימות ההון, איכותו ורמתו מציב אתגר בפני התאגידים הבנקאיים בישראל. זאת משום שמהלך זה אמנם מחזק את עמידותה של המערכת הבנקאית לזעזועים, אך הוא עלול להקשות על התאגידים הבנקאיים לשמור על רמות הרווחיות הנוכחיות לאורך זמן. לכן התאגידים הבנקאיים נדרשים להמשיך לפעול כדי להתייעל ולהגיע לרמות היעילות התפעולית המאפיינות את מערכות הבנקאות במדינות ה-OECD. שיפור ביעילות התפעולית יאפשר להם להמשיך להציג רמות רווחיות נאותות תוך שמירה על רמת שירות גבוהה ומחיר הוגן ללקוחות".

חיזוק ניהול סיכוני אשראי

בשנת 2012 היינו עדים להתמשכות של רצף האירועים שהתחוללו בשוק ההון והובילו לכך שחברות במשק לא יכלו לפרוע את חובן ונכנסו לתהליכים של הסדרי חוב. מאחר שתהליכים אלה עלולים לפגוע באמון הציבור בגופים המנהלים את כספו, שר האוצר ונגיד בנק ישראל הקימו ועדה לבחינת הסדרי החוב במשק.

באשר לסיכונים הנשקפים מהליכים אלה לבנקים, טוען זקן, כי "הפיקוח על הבנקים פועל דרך שגרה לחיזוק הניהול של סיכונים אלה – בפרט סיכוני האשראי – ולשיפור תהליכי חיתום האשראי, ניהול האשראי והגילוי על האשראי. בהקשר זה יש לציין כי החל מיום 1.1.2011 הבנקים בישראל פועלים בהתאם להוראה בנושא מדידה וגילוי של חובות פגומים, סיכון אשראי והפרשה להפסדי אשראי, וכי ההפרשה להפסדי אשראי צריכה לשקף נאמנה את כל ההפסדים הצפויים בתיק האשראי גם אם טרם זוהו. בשנת 2012 פרסמנו הוראת ניהול בנקאי תקין המסדירה את המבנה של ניהול סיכוני האשראי הנדרש מהתאגידים הבנקאיים ואת חלוקת הסמכויות בין הגורמים השונים בהם. בהמשך לכך, ועל מנת להגיע לניהול סיכונים מיטבי, הבנקים נדרשים לשפר את השיטות ואת מסדי הנתונים המשמשים אותם לניהול הסיכונים ולעריכת מבחני קיצון. מהלכים אלה צפויים לחזק את עמידותה של המערכת הבנקאית ולהגביר את אמון הציבור בה".

ירידה בריכוזיות הלווים

"בשנים האחרונות פעלו הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית לצמצום ריכוזיות הלווים בתיק האשראי הבנקאי – דרך הקטנת החשיפה ללווים הגדולים ולקבוצות העסקיות הגדולות, ובמקביל דרך הרחבת חלקו של האשראי הקמעונאי בתיק האשראי. יתר על כן, לקראת 2012 החמרנו את המגבלות על מתן אשראי לקבוצות לווים. פעולות אלה נושאות פרי, ובשנים האחרונות אנו עדים לירידה בריכוזיות הלווים בתיק האשראי הבנקאי, לצמצום בחשיפות לקבוצות העסקיות הגדולות ולקיטון באשראי הניתן לצורך רכישת אמצעי שליטה ואשראי ממונף אחר", מדגיש זקן.

עליות מחירים בשוק הדיור

זקן מדגיש, כי "על רקע עליות המחירים המתמשכות בשוק הדיור והחשש מהתגברות הסיכונים ללווים ולמלווים, נקטנו מספר צעדים. בנובמבר 2012 הגבלנו את שיעור המשכנתה ביחס למחיר הדירה כדי להקטין את המינוף של משקי הבית. במארס 2013 פרסמנו הנחיות בנושא הקצאת ההון וההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות לדיור; הנחיות אלו נועדו להגדיל את כריות ההון ואת ההפרשות הנדרשות בגין הגידול בסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור. הצעדים הנידונים מהווים המשך ישיר לפעולות שנקטנו בשנים האחרונות, והם נועדו להפחית את ההפסד הפוטנציאלי כתוצאה מהתממשות תרחיש של פגיעה בשוק הדיור ועלייה באבטלה, להגן על נוטלי המשכנתאות ולחזק את המערכת הבנקאית".

הפשיעה הקיברנטית

זקן מתייחס להתגברות האיומים הגיאו-פוליטיים ולהתגברות הפשיעה הקיברנטית במערכות בנקאות בעולם ואומר, כי "פעלנו השנה לחיזוק יכולתה של המערכת הבנקאית להתמודד עם אירועי תקיפה מסוג זה, וזאת באמצעות חיזוק אמצעי האבטחה, הניטור והתגובה בתאגידים הבנקאיים ובחברות כרטיסי האשראי. נוסף על כך פעלנו השנה לשיפור מוכנותה של המערכת הבנקאית לאירועי חירום. מהלכים אלה יש בהם כדי לחזק את יכולתה של המערכת הבנקאית להגיב להתפתחויות שליליות ולשינויים מהירים בסביבת העבודה, וכך לסייע לה לשמור על רציפות השירותים הבנקאיים ללקוחותיה".