מה גורם לפוליטיקאים מכל גווני הקשת להמשיך להמטיר על המגזר החרדי הקצבות ותמיכות שאוכלוסיות אחרות יכולות רק לחלום עליהן? מה גורם לתקוות החילוניים ומערכת החינוך, יאיר לפיד והרב פירון, להתקפל מול החרדים, ממש כמו נתניהו וסער, ולהמשיך את אי השוויון המשווע בנטל הכלכלי?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מיד כשהתיישב על כיסא המיניסטר שכח יאיר לפיד את מסע 'השוויון בנטל' שהעניק למפלגתו 19 מנדטים ואפשר לו להיכנס לממשלה "בלי החרדים" כדרישתו. מהר מאוד התחבר לפוליטיקה הישנה, ולמרות שהמפלגות החרדיות גורשו לאופוזיציה, נראה שהדנ"א שלהן ממשיך לקנן בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה.
לפני שבועיים החליטו השרים פירון ולפיד להקפיא את הקיצוץ המתוכנן בשיעור של כ–25% בתקציבי רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה. החלטה זו, בצרוף תוספות שונות ומשונות שניתנו במהלך 2012, הגדילו את תקציב רשת החינוך של ש"ס ב-50%! לעומת 2011 ואת תקציבי החינוך של יהדות התורה בשיעור דומה. זאת, בשעה שתקציב משרד החינוך כולו גדל ב-12% בלבד.
זוכרים את הדרישה להתנות את תקצוב בתי הספר בלימודי ליבה ובפיקוח של משרד החינוך? את העתירה שהגישה בשנה שעברה התאחדות הסטודנטים נגד תשלום קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים? בעקבות העתירה שינה משרד החינוך במחטף את הקריטריונים להקצבות לישיבות באופן שיאפשר את המשך העברת הכספים. לימודי הליבה נשכחו בינתיים, ועכשיו מתברר גם שתקציב 2013-2014 שהוגש לכנסת מרחיב את התמיכות לחינוך החרדי על כל זרמיו. אגב, מי שחושב שבתנאים אלה יצאו בחורי הישיבה והאברכים לשוק התעסוקה התחרותי והאכזרי – טועה ומטעה.
לעומת זאת, עקב הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד החינוך, לא ייבנו בשנה הבאה 200 כיתות בפריפריה וביישובים הערביים ויקוצץ רוב הסבסוד לתשלומי הורים, גזירה שתפגע בעיקר בהורים שמצבם הכלכלי קשה. משרד החינוך לא הספיק אפילו לסבסד פעם אחת את תשלומי ההורים לבתי הספר, אך לעומת זאת, הצמיד אותם למדד – כך שהם צפויים לגדול מעתה בכל שנה. המשרד הקפיא גם את יישום פרויקט השאלת ספרים, שהיה אמור לצמצם באופן משמעותי את הוצאות ההורים על רכישת ספרים, וביטל את פרישת הצהרונים ברוב היישובים, בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג.
תזכורת נוספת למצב מערכת החינוך הממלכתית קיבלנו מדוח ה- OECD שהתפרסם באחרונה. צפיפות התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל גדולה בכ-29% מממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים מספר התלמידים בכיתה אמנם ירד בשנים האחרונות ל-28.7 תלמידים, אך עדיין רחוק מממוצע ה-OECD, שעומד על 23.3. עוד עולה מהבדיקה כי הכיתות בישראל צפופות במיוחד בבתי הספר הערביים ובחינוך הממלכתי – זרם החינוך המרכזי בישראל. הכיתות בבתי הספר הפרטיים – הכוללים את רשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה – צפופות פחות מאשר בבתי הספר הציבוריים. חשוב להזכיר כי בתי הספר ה'פרטיים' של רשתות החינוך החרדיות ממומנים במלואם מתקציב המדינה.
וזה לא הכול. בשבוע שעבר התפרסם דוח התמיכה הממשלתית בעמותות ב-2012. כאן קיבלו מוסדות תורניים למעלה ממיליארד שקל (50.5% מתקציב התמיכות) בכפוף להסכמים קואליציוניים, ואילו כל מוסדות התרבות והספורט בישראל (תיאטרונים, תזמורות, מפעלי ספורט וכד') קיבלו 25.1% (כ-500 מיליון). מעניין מה תהיה התפלגות התמיכות השנה, כאשר אי-אפשר יהיה לתרץ אותה בשיקולי קואליציה.
נשאלת השאלה, מה גורם לפוליטיקאים מכל גווני הקשת להמשיך להמטיר על המגזר החרדי הקצבות ותמיכות שקבוצות אוכלוסייה אחרות יכולות רק לחלום עליהם? איך הפכו תקוות החילונים יאיר לפיד ותקוות מערכת החינוך הרב פירון לשבויים בידי המפלגות הדתיות, ממש כמו נתניהו וגדעון סער לפניהם? איך בדיוק מכשפים החרדים, גם בשבתם באופוזיציה, את מקבלי ההחלטות? הרי לא ייתכן שיאיר לפיד, אביר השוויון בנטל, והמחנך הדגול שי פירון פוחדים מפולסא דנורא.
הממשלות הקודמות תרצו את אי-השוויון לטובת החרדים בשיקולי קואליציה, וגם אז נראה שהליכוד מתמסר לתפקיד 'חמורו של משיח' בחפץ-לב תמוה. אבל עתה, כשיש עתיד דרשה וקיבלה ממשלה ללא חרדים, ולפיד יושב על הברז (וגם על הגרעון), מה מסביר את המשך ההתנהלות הזו? את אי השוויון המשווע בנטל הכלכלי?
הסבר אחד הוא שיאיר לפיד, שהצהיר על כוונתו להיות ראש הממשלה הבא, מחזר אחרי החרדים במטרה לצרף אותם לקואליציה אם יוטל עליו להרכיב את הממשלה אחרי הבחירות הבאות. הסבר אחר הוא שהרב שי פירון, מספר 2 במפלגת יש עתיד, דואג לישיבות החרדיות יותר מאשר לציבור החילוני שבחר בו, והשפעתו על חלוקת התקציבים רבה מהנראה לעין.
שני ההסברים גרועים כמובן.
[related-posts title="מאמרים נוספים"]