מדינת ישראל ממשיכה להתפתל. אמש (חמישי), הגישה המדינה תגובה משלימה לתגובתה בעניין פינוי המאחז הלא חוקי עמונה, לבית המשפט העליון. בית המשפט הורה למדינה לפנותו לחלוטין אחרי דחיות חוזרות ונשנות. באחרונה שבהן ביקשה המדינה משופטי העליון לדחות את מועד הפינוי בטענה כי היא שרויה בהליך טרום בחירות, וכי רק הממשלה החדשה שתקום תצטרך לדון בעניין ולבצעו. אולם ממשלתו של נתניהו טרם עשתה זאת עד היום, הלכה למעשה.

הפעם מבקשת המדינה לדחות שוב את הפינוי בטענה שנרכשו באזור עמונה חלקות חדשות והמתנחלים הגישו באמצעות "עמותת עמונה" בקשה לפירוק שותפות. הבקשה הוגשה היות שהמתנחלים טוענים לרכישת כמה חלקות קרקע בגושי שטח השייכים רובם ככולם לפלסטינים, ולכן הם חלק מהשותפים בחלקה כזו או אחרת. על מנת לקבל החלטה המאשרת להם לבנות נדרשת הסכמת השותפים שלהם באוותו גוש וחלקה, או לפחות הסכמת יותר ממחצית השותפים. היות שהמתנחלים, גם אם רכשו כמה חלקות, (עובדה שלגביה מערערים הפלסטינים בטענה שהמסמכים זויפו בחלקם), הרי שהם אינם רוב אלא מיעוט זעום בקרב השותפים על החלקות. משום כך נקטו המתנחלים עמדה חדשה – השבוע הודיעו למדינה כי הם פנו לבית המשפט בבירה בבקשה לפרק שותפות. לטעמם, אם יצליחו והשותפות אכן תפורק, יוכל כל בעל חלקה לעשות בפיסת הקרקע שלו כרצונו, גם לבנות עליה לאחר קבלת אישורים כנדרש. בעניין זה יש לציין כי בעמונה נבנו בתי מתנחלים מבלי שעברו הליכים הנדרשים כחוק ובתיהם נבנו ללא רישוי וללא רישיונות.

בתגובה, המדינה מודה כי במצב המשפטי החוקי הנוכחי אין בידיה שום דרך למנוע הריסת המאחז,  זולת פירוק עמונה כצו בית המשפט עד ה-15 בחודש זה. בהתפתלות מנומקת משפטית המדינה מבקשת אפוא כי אם תצליח עמותת עמונה להשיג פירוק שותפות, הרי שייתכן ומצב הדברים ישתנה. כלומר, המדינה מקווה שבמהלך הזמן יצליחו המתנחלים לרכוש עוד חלקות ולהיהפך לרוב הדומיננטי בחלקות אלו. מכיוון שכך, מבקשת המדינה מבית המשפט שבמקרה כזה בית המשפט העליון ייתן לה סעד זמני ודחיית מועד פינוי עד לאחד בספטמבר, והיא מקווה כי עד אז ישלימו המתנחלים את הפירוק ואולי אף רכישת חלקות נוספות.

"אין חולק כי על רשויות השלטון מוטלת החובה לבצע פסקי דין והחלטות של ערכאות שיפוטיות", כותבת המדינה בתגובה ומוסיפה כי אין חולק ש"הבנייה במאחז אינה בהתאם לדיני התכנון והבנייה ולא נתקיימו בה עובר לבניית המבנים, התנאים להתיישבות כדין. מבחינה נורמטיבית", מוסיפה המדינה, "המשיבים (שר הביטחון, צה"ל והמשטרה), סבורים כי הגשת הבקשה לפירוק השיתוף אינה מצדיקה את דחיית הפינוי". אבל, מוסיפה וכותבת עורכת הדין חני אופק סגנית בכירה בפרקליטות המדינה, "אם יתברר שבמסגרת הליך פירוק השותפות שכבר הוגש".. אז "יש מקום לעיכוב (ההדגשה במקור), הפינוי על מנת שסדרי העדיפויות בביצוע האכיפה תתקבל בראי ההכרעה השיפוטית שתינתן בסעד הזמני".

המדינה מבהירה כי החלטה כזו על סעד זמני, כלומר עיכוב, "מטבע הדברים תשפיע על מיקום האכיפה בסדרי העדיפויות ויהא בה להצדיק המשך עיכוב הפינוי לצורך מיצוי הליך פירוק השיתוף ובבחינת תוצאותיו". במילים אחרות, המדינה מתחננת לבית המשפט: דחה את הפינוי ותן לנו לצאת מהביצה העמוקה הזו. המדינה מבהירה ש"ככל שבית המשפט ידחה את הבקשה לסעד ארעי, כי אז לא יהא מקום לעיכוב הפינוי". בכל מקרה מבקשת המדינה מבית המשפט כי אם יחליט שנגמרו המשחקים ויש לפנות את המאחז הלא חוקי היושב על אדמות פלסטינים פרטיות, "יתבקש בית המשפט לדחות את מועד הפינוי במספר ימים על מנת לאפשר את ההיערכות המבצעית הנדרשת לכך".

מקורות במסדרונות המשפט אמרו למגפון כי פרקליטות המדינה בעצם נתונה בין הסדן לפטיש. מצד אחד מבינים בפרקליטות כי  אזלו הכלים והתכסיסים המשפטיים שנועדו לדחות את מועד הפינוי, ומצד שני מורים להם "בכירים" בממשלה (כמו שר הביטחון, בוגי יעלון, המתנגד לפינוי המאחז), שאת הממשלה לא מעניין כלום וכי יעשו מה שצריך למנוע את הפינוי. "אם שופטי העליון לא יזרקו אותם מכל המדרגות אהיה מופתע", אמר גורם המעורה בעניין.