הממשלה אישרה היום, ברוב של 14 שרם מול 4 נמנעים, את רפורמת הגיוס של ועדת פרי להסדרת שילובם של תלמידי הישיבות בשירות הצבאי והאזרחי ולהגברה של השוויון בנטל בחברה הישראלית. השרים שנמנעו בהצבעה הם שר השיכון אורי אריאל מהבית היהודי ושרי ישראל ביתנו, יצחק אהרונוביץ', סופה לנדבר ויאיר שמיר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה: "אחרי 65 שנים אנחנו מביאים היום לאישור הממשלה את המתווה להגברת השוויון בנטל. אנחנו נעשה את השינוי הזה בהדרגה, תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הציבור  החרדי. המטרה שלנו היא לקדם שני יעדים: שילוב של צעירים חרדים בשירות בצה"ל ובשירות הלאומי, ולא פחות חשוב מזה – שילובם בשוק העבודה".

נתניהו הודה לחברי הוועדה להגברת השוויון בנטל, ובראשם לשר יעקב פרי: "אתם ראויים באמת לכל שבח. אני מייחס חשיבות רבה לשילובם של ערביי ישראל בשוויון בנטל, ובמתווה המוצע יש התייחסות לנושא, אבל לדעתי הוא עדיין איננו שלם ונצטרך להמשיך ולטפל בעניין זה ולהשלימו". 

עיקרי הרפורמה המוצעת:

השר יעקב פרי, אשר הציג המתווה בפני חברי הממשלה, אמר בפתח דבריו: "ההסדר המוצע מגלם בתוכו הליך הדרגתי, אשר מטרתו הגברה משמעותית של השתתפות הציבור החרדי בשירות הצבאי והאזרחי שבסופו כלל הציבור ישרת את המדינה". 

שלבי הרפורמה – בהתאם לקבוצות גיל מקרב תלמידי הישיבות במועד כניסתו לתוקף של התיקון המוצע לחוק: 

• תלמידי ישיבות שהינם בני 22 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף – ע"פ הצעת החוק, יוזמנו תלמידי ישיבות אלו למרכזי קליטה של צה"ל ויוצעו להם מסלולי שירות שונים המותאמים לאורח חייהם. במידה ויבחרו שלא לשרת, יקבלו פטור משירות ביטחון ומחובת הלימודים בישיבה ויוכלו לצאת ולהשתלב בשוק העבודה. 

• תלמידי ישיבות שהינם בני 22-18 ביום כניסת החוק לתוקף – תלמידי ישיבות אלו יוכלו להמשיך ולדחות את שירותם לטובת המשך לימודיהם בישיבה עד להגיעם לגיל 24. במהלך שנים אלו, יופעל מערך של תמריצים, מכוחה של החלטת הממשלה המתגבשת, לעידוד שילובם של תלמידים אלו בשירות הצבאי והאזרחי וזאת, בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה, שמספרם יעלה משנה לשנה. בגיל 24, במידה ויבחרו בני קבוצה זו שלא לשרת, יפטור אותם שר הביטחון משירות. 

תלמידי ישיבות שהינם בני 18 ומטה ביום כניסת החוק לתוקף – על אוכלוסיה זו יחול ההסדר המרכזי המוצע בחוק, שעיקריו הם: 

• התייצבות למיון ובדיקה בגיל 17 במרכזי קליטה אשר יוקמו ע"י צה"ל במיוחד עבור אוכלוסיה זו ומתוך התחשבות במאפייניה הייחודיים. 

• אפשרות לדחיית שירות לטובת לימודי תורה בישיבות בין הגילאים 21-18 – בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק. 

• בגיל 21 תחול חובת הגיוס לשירות סדיר – למעט 1,800 תלמידי ישיבות אשר יוכרו כ"מתמידים" ואשר יוכלו להמשיך וללמוד עד גיל 26 ולאחר מכן יקבלו פטור משירות. 

• אפשרות לשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי – בגיל 21 ובהתאם לצרכי הצבא ושיקול דעתו. 

תלמיד ישיבה אשר ישלים את שירותו האזרחי בהתאם לתנאי החוק – יפטור אותו שר הביטחון משירות צבאי. מי שלא ישלים את השירות האזרחי, ע"פ התקופה הנדרשת בחוק, או שלא יעמוד בתנאיו, יהיה חייב בשירות צבאי. הצעת החוק מסמיכה את הממשלה לקבוע יעדים מספריים לגיוסם של תלמידי ישיבות אשר יעלו משנה לשנה. על פי הצעת החוק, כל עוד יתמלאו יעדים אלו, לא ייכנסו לתוקפם מנגנוני החובה הקבועים בחוק שירות ביטחון. עם זאת, החל מחודש יולי 2017 – אם וכאשר לא יתמלאו היעדים מקרב האוכלוסייה החייבת בגיוס, תחול חובת גיוס על תלמידי הישיבות.

בהמשך לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, נקבע בהצעת החוק  כי שניים מן ההסדרים הייחודיים החלים על תלמידי הישיבות – האפשרות לדחות את שירותם עד לגיל 21 והאפשרות לשרת בשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי – יוגבלו בתוקפם עד שנת 2020 ולאחריה תידרשנה הממשלה והכנסת לדון מחדש בהסדרים אותם ראוי לקבוע.

הצעת החוק כוללת את המנגנונים החיוניים הנדרשים להפעלת השירות באופן מיידי על מנת לתת את המענה החוקי הנדרש עד להסדרת כלל הסוגיות הרלוונטיות באופן כולל ונרחב. 

o        בהתאם להצעת החוק, יגדל היקפו של השירות האזרחי הנדרש מתלמידי הישיבות באופן משמעותי, יוגדרו תחומי השירות ויוקם, לראשונה, מסלול שירות אזרחי-בטחוני שהיקפו נרחב יותר ממסלול השירות האזרחי הרגיל והמיועד לתפקידים משמעותיים בגופים בעלי אופי ביטחוני (כדוגמת המשטרה ושירות בתי הסוהר). 

o        הצעת החוק מבקשת להסדיר גם את סמכויות הפיקוח על השירות האזרחי, וזאת במטרה לוודא כי מסלול זה יבוצע באופן מלא וראוי וכי כלל תנאי השירות יקוימו במלואם. 

o        הצעת החוק מתייחסת, בנוסף, להכשרות אשר יעברו המשרתים במסלול זה לטובת ביצוע שירותם. הכשרות אלו תצטרפנה להכשרות חיצוניות ואשר תיפתחנה לאוכלוסיית המשרתים בשירות האזרחי במטרה לשלבם בשוק העבודה, אותן צפויה לעגן החלטת הממשלה המתגבשת. 

בנוסף להסדרת שירותה ונשיאתה בנטל של האוכלוסייה החרדית, הצעת החוק מבקשת  להחיל צעד משמעותי נוסף אשר יש בו כדי להגביר את השוויון בין האוכלוסיות השונות והוא קיצור שירותם הסדיר של הגברים בצה"ל ב-4 חודשים, החל משנת 2015. במקביל, מציע החוק הארכה בת ארבעה חודשים במשך שירותן הסדיר של נשים בצה"ל החל מאותו המועד, וזאת במטרה לצמצם את הפערים בין המגדרים, להסיר חסמים ולהרחיב את ההזדמנויות והאפשרויות השירות הניצבות בפני הנשים המשרתות. 

ההסדר שהובא בפניי הממשלה הוא בעל היבטים תקציביים, הנובעים בעיקר מהתאמת מסגרות השירות למאפייניה האוכלוסייה, בניית מרכזי הקליטה הייחודיים, הרחבת מרכזי ההכוונה התעסוקתית ובניית ההכשרות המתאימות. "אנו סמוכים ובטוחים כי תרומתו של התהליך הגלום בהצעות החוק למשק הישראלי ולצמיחתו, עולה עשרות מונים על כלל עלויותיו", אמר השר פרי. באשר להיבטים התקציבי, יש לציין כי כלל היבטיו התקציביים של ההסדר סוכמו כבר בין המשרדים הרלוונטיים לבין משרד האוצר והם באים לידי ביטוי בהצעת חוק ההסדרים המונחת על שולחן הכנסת. 

ח"כ כבל על אישור המתווה לשיוויון בנטל: "הממשלה מנציחה היום בלוף בחסות החוק. כל בר דעת מבין שצה"ל לא יוכל לקלוט חרדים בני 21 עם ילדים ולכן ההחלטה שהתקבלה הבוקר יוצרת לשנים רבות מצב יותר גרוע מאשר המצב הנוכחי. לא מתקנים עוול אחד באמצעות יצירת עוול חדש". 

כבל הוסיף כי במקום מתווה ועדת פרי עדיף להכפיל את מכסת הפטורים על פי "תורתו-אומנותו" ובלבד שכל מי שלא נכלל במסגרת זו יגויס כמו יתר בני גילו בגיל 18. "הייתה לממשלה הזדמנות בלתי חוזרת לתקן ליקוי של 65 שנים, אך היא בחרה בללכת בלי ולהרגיש עם. כעת היא תצטרך להסתכל בעיניהם של בנות ובני ה-18 שמגיעים לבקו"ם ולהסביר להם מדוע בני גילם החרדים לא נמצאים לצדם".

"אחרי 65 שנה אנחנו מתקנים את העיוות של השוויון בנטל", טען שר האוצר, יאיר לפיד, "זה לטובת החברה החרדית ולטובת החברה הישראלית. כולנו מתרגשים. הדבר שהפיל ממשלות במדינת ישראל, גמר קריירות לפוליטיקאים. היום אחרי שלושה חודשים וחצי שהממשלה הזו קיימת אנחנו מעבירים שינוי היסטורי".

ח"כ מאיר פרוש בתגובה ראשונה על חוק הגיוס: "יום עצוב ליהדות החרדית. היום הזה יירשם כיום שחור בתולדות היישוב היהודי. ההתעמרות של הממשלה במיעוט החרדי גובלת ברדיפה ואכזריות. אין לממשלה את המנדט מהאום לנהל כך את המדינה. הבית היהודי מזמן כבר שרף את הבית ויש לו חלק עיקרי בהריסת הבית החרדי".

הפורום לשוויון בנטל: "נזכיר שחוק פרי הוא חוק ללא תכלית – הוא נותן פטור לארבע שנים ללא שום אפשרות כפייה על גיוס. אסור לישראל לאבד עוד שנים בניסיון לצמצם את האי שוויון".