Skip to content

ג'וני דפ יקרר לכם את הקיץ

"הפרש הבודד" הוא שילוב של סרט ספגטי קליל ומשעשע, ומערבון אמריקני רחב יריעה. ארמי האמר וג'וני דפ רוקמים ידידות מופלאה ומשלימים זה את זה

ג'וני דפ יקרר לכם את הקיץ

"הפרש הבודד" הוא שילוב של סרט ספגטי קליל ומשעשע, ומערבון אמריקני רחב יריעה. ארמי האמר וג'וני דפ רוקמים ידידות מופלאה ומשלימים זה את זה

★★★★★

אם כוכב הקולנוע ג'וני דפ ויוצר הסרטים גור ורבינסקי יכולים להחיות את סוגת סרטי הפיראטים השיכורים עם ארבעת סרטי "שודדי הקריבים", ובמקביל לגרוף 3.72 מיליארד דולר, אין סיבה שלא יצליחו להחיות את סוגת מערבוני הספגטי הקלילים והמשעשעים.

ניצוץ בעיניים. דפ והאמר, "הפרש הבודד"

זה בדיוק מה שהם עשו עם "הפרש הבודד". סרט אפי, רחב, אשר בהחלט דורש את המסך הענק, ומחזיר לחיים את כוכב תסכיתי הרדיו וסדרות הטלוויזיה של שנות ה-50 בארצות הברית. יחד עם ארמי האמר ("הרשת החברתית"), העוטה מסיכה, חובש כובע בוקרים ומדדה על סוסו ברחבי טקסס, ולצד שותפו, טונטו (בגילומו של דפ, "צללים אפלים") – "הפרש הבודד" הוא בהחלט סרט שמקרר את הקיץ ומוציא את הצופים עם חיוך משועשע מאולם הקולנוע.

אבל זהו גם סרט מערבון אמריקני במלוא מובן המילה – מדבריות ובצידן קקטוסים, אקדחונים מהירי שליפה וירי, ברוני רכבת תאבי בצע, בתי בושת וטוב ורע בצבעי שחור ולבן.

"הפרש הבודד" הוא למעשה אגדת עם אמריקנית, אך בסרט זה היא לא מתחילה בטקסס. באופן מקורי, העלילה נפתחת בסן פרנסיסקו ומתוארת בפלאשבקים. השנה היא 1933, וילד סקרן (מייסון קוק), החבוש בכובע בוקרים ועוטה מסיכה שחורה, מטייל בתערוכה נודדת של המערב הפרוע. הוא עוצר בחלון המכונה "הפרא האציל", כשמולו דמות מצומקת של אינדיאני, שעורב מפוחלץ על ראשו. עם הקסם שבכל אגדת ילדים, האינדיאני מתעורר לחיים.

מאחורי רבדים כבדים של איפור ותותבות זקנה מסתתר לו דפ, כמובן, וניתן לזהות אותו רק על פי הניצוץ בעיניו. זהו טונטו, והוא והילד פותחים בשיחה על זהותו של ג'ון ריד, עורך דין מלומד, שהגיע לעיירה קולבי, טקסס, בשנת 1869, כשבידו העתק של "שתי המסכתות על הממשל המדיני" של הפילוסוף ג'ון לוק תחוב תחת זרועו.

לאחר מספר מקרי מוות משעשעים ומחרידים כאחד, ריד (המגולם על ידי האמר), מגלה שהאידיאלים שלו התנפצו, והשינוי הפילוסופי שלו לאדם המסייע לחברה רק צובר תאוצה. הוא מאמץ סוס לבן, ואף מתמחה בקליעה למטרה באקדחו. יש לו גם את טונטו, נצר לשבט הקומנצ'י, אינדיאני תימהוני עם שנינות קהה וצבע לבן המרוח על פניו.

 דפ, שטען בעבר כי בדמו קשר תורשתי לאינדיאנים באמריקה, הולך על חבל דק – הוא מגלם אינדיאני ליצן עם בעיות נפשיות ואנגלית שבורה, אבל הביצוע שלו, בסופו של דבר, עובר בצורה מכובדת והטירוף לא פוגם בזרימת הסרט.

על פי רוב, האמר מגלם את החנון ביחס לחכמולוגיות המסתורית של דפ, ועד לרגע האחרון בסרט, שבו עוד רכבת יוצאת משליטה או עוד גשר מתפוצץ, אפשר להגיד שהקשר והזוגיות ההרפתקנית ביניהם נרקמו היטב.

קשה לבקש חשבון הוצאות מהפקה הוליוודית שעלתה, לכאורה, 250 מיליון דולר, אבל בערך בנקודת ה-90 דקות (הסרט ממשיך עוד שעה מעבר לכך), ניתן לציין שזהו אכן הסרט "הפרש הבודד" ולא רק מערבון. יש לא מעט, ואולי גם קצת יותר מדי, מרדפים פרועים או כדורים הניתזים לכל עבר, אך חייבים להזכיר כי בימוי הסצנות – עם פעלולים מפחידים או בשימוש של אנימציית מחשב – הם ללא רבב.

הפקה הוליוודית שעלתה 250 מיליון דולר. "הפרש הבודד"

באשר לרעים בסרט, הקהל יכול לבחור את מי הוא שונא יותר: טום ווילקינסון ("מלון מריגולד האקזוטי") הוא ליית'ם קול המרושע, איל רכבת הזומם תוכנית מטורפת; וויליאם פיצנ'ר ("נמלטים") הוא בוץ' קבנדיש, עבריין מסוכן בעל שיני כסף האוכל את לבם של קורבנותיו; או בארי פפר ("מלשין") כמפקד הפרשים, אשר "רק מבצע פקודות" וטובח בשבט הקומנצ'י.

חיפשתם רומנטיקה? גם זה יש. רבקה ריד (רות ווילסון, "אנה קרנינה"), גיסתו של ג'ון ותכולת עיניים, לא עצובה כשבעלה לא בתמונה, ומחפשת להפליג לחשיכה עם ג'ון.

אבל כשהפרש הבודד יוצא לדרכו, ולוקח לו לא מעט זמן לצאת לדרך (149 דקות), אז המערבון בשיאו, הפסקול "וויליאם טל" של רוסיני מתנגן, נופי ההרים המדבריים מצטלמים נהדר כמחווה לבמאי ג'ון פורד, ואז ורק אז, מתחיל האקשן האמיתי, אך מסתבר שהסרט נגמר. אנו מגלים, שהבמאי ורבינסקי רק הכין אותנו לקראת סדרת סרטי מערבוני "הפרש הבודד".

★★★★★

אם כוכב הקולנוע ג'וני דפ ויוצר הסרטים גור ורבינסקי יכולים להחיות את סוגת סרטי הפיראטים השיכורים עם ארבעת סרטי "שודדי הקריבים", ובמקביל לגרוף 3.72 מיליארד דולר, אין סיבה שלא יצליחו להחיות את סוגת מערבוני הספגטי הקלילים והמשעשעים.

ניצוץ בעיניים. דפ והאמר, "הפרש הבודד"

זה בדיוק מה שהם עשו עם "הפרש הבודד". סרט אפי, רחב, אשר בהחלט דורש את המסך הענק, ומחזיר לחיים את כוכב תסכיתי הרדיו וסדרות הטלוויזיה של שנות ה-50 בארצות הברית. יחד עם ארמי האמר ("הרשת החברתית"), העוטה מסיכה, חובש כובע בוקרים ומדדה על סוסו ברחבי טקסס, ולצד שותפו, טונטו (בגילומו של דפ, "צללים אפלים") – "הפרש הבודד" הוא בהחלט סרט שמקרר את הקיץ ומוציא את הצופים עם חיוך משועשע מאולם הקולנוע.

אבל זהו גם סרט מערבון אמריקני במלוא מובן המילה – מדבריות ובצידן קקטוסים, אקדחונים מהירי שליפה וירי, ברוני רכבת תאבי בצע, בתי בושת וטוב ורע בצבעי שחור ולבן.

"הפרש הבודד" הוא למעשה אגדת עם אמריקנית, אך בסרט זה היא לא מתחילה בטקסס. באופן מקורי, העלילה נפתחת בסן פרנסיסקו ומתוארת בפלאשבקים. השנה היא 1933, וילד סקרן (מייסון קוק), החבוש בכובע בוקרים ועוטה מסיכה שחורה, מטייל בתערוכה נודדת של המערב הפרוע. הוא עוצר בחלון המכונה "הפרא האציל", כשמולו דמות מצומקת של אינדיאני, שעורב מפוחלץ על ראשו. עם הקסם שבכל אגדת ילדים, האינדיאני מתעורר לחיים.

מאחורי רבדים כבדים של איפור ותותבות זקנה מסתתר לו דפ, כמובן, וניתן לזהות אותו רק על פי הניצוץ בעיניו. זהו טונטו, והוא והילד פותחים בשיחה על זהותו של ג'ון ריד, עורך דין מלומד, שהגיע לעיירה קולבי, טקסס, בשנת 1869, כשבידו העתק של "שתי המסכתות על הממשל המדיני" של הפילוסוף ג'ון לוק תחוב תחת זרועו.

לאחר מספר מקרי מוות משעשעים ומחרידים כאחד, ריד (המגולם על ידי האמר), מגלה שהאידיאלים שלו התנפצו, והשינוי הפילוסופי שלו לאדם המסייע לחברה רק צובר תאוצה. הוא מאמץ סוס לבן, ואף מתמחה בקליעה למטרה באקדחו. יש לו גם את טונטו, נצר לשבט הקומנצ'י, אינדיאני תימהוני עם שנינות קהה וצבע לבן המרוח על פניו.

 דפ, שטען בעבר כי בדמו קשר תורשתי לאינדיאנים באמריקה, הולך על חבל דק – הוא מגלם אינדיאני ליצן עם בעיות נפשיות ואנגלית שבורה, אבל הביצוע שלו, בסופו של דבר, עובר בצורה מכובדת והטירוף לא פוגם בזרימת הסרט.

על פי רוב, האמר מגלם את החנון ביחס לחכמולוגיות המסתורית של דפ, ועד לרגע האחרון בסרט, שבו עוד רכבת יוצאת משליטה או עוד גשר מתפוצץ, אפשר להגיד שהקשר והזוגיות ההרפתקנית ביניהם נרקמו היטב.

קשה לבקש חשבון הוצאות מהפקה הוליוודית שעלתה, לכאורה, 250 מיליון דולר, אבל בערך בנקודת ה-90 דקות (הסרט ממשיך עוד שעה מעבר לכך), ניתן לציין שזהו אכן הסרט "הפרש הבודד" ולא רק מערבון. יש לא מעט, ואולי גם קצת יותר מדי, מרדפים פרועים או כדורים הניתזים לכל עבר, אך חייבים להזכיר כי בימוי הסצנות – עם פעלולים מפחידים או בשימוש של אנימציית מחשב – הם ללא רבב.

הפקה הוליוודית שעלתה 250 מיליון דולר. "הפרש הבודד"

באשר לרעים בסרט, הקהל יכול לבחור את מי הוא שונא יותר: טום ווילקינסון ("מלון מריגולד האקזוטי") הוא ליית'ם קול המרושע, איל רכבת הזומם תוכנית מטורפת; וויליאם פיצנ'ר ("נמלטים") הוא בוץ' קבנדיש, עבריין מסוכן בעל שיני כסף האוכל את לבם של קורבנותיו; או בארי פפר ("מלשין") כמפקד הפרשים, אשר "רק מבצע פקודות" וטובח בשבט הקומנצ'י.

חיפשתם רומנטיקה? גם זה יש. רבקה ריד (רות ווילסון, "אנה קרנינה"), גיסתו של ג'ון ותכולת עיניים, לא עצובה כשבעלה לא בתמונה, ומחפשת להפליג לחשיכה עם ג'ון.

אבל כשהפרש הבודד יוצא לדרכו, ולוקח לו לא מעט זמן לצאת לדרך (149 דקות), אז המערבון בשיאו, הפסקול "וויליאם טל" של רוסיני מתנגן, נופי ההרים המדבריים מצטלמים נהדר כמחווה לבמאי ג'ון פורד, ואז ורק אז, מתחיל האקשן האמיתי, אך מסתבר שהסרט נגמר. אנו מגלים, שהבמאי ורבינסקי רק הכין אותנו לקראת סדרת סרטי מערבוני "הפרש הבודד".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן