ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה ביום שני דיון מעקב בנושא מעצרי לילה מיותרים של נחקרים. הדיון התקיים בעקבות הצעתם לסדר, של חברי הכנסת אורית סטרוק ויריב לוין.

סנ"צ איציק אברהם, רמ"ד חקירות באגף חקירות ומודיעין של המשטרה, אמר כי בשנת 2010 נעצרו או עוכבו לחקירה  109,000 בני אדם ושוחררו ע"י קצין משטרה. בשנת  2011 שוחררו 109,000 ובשנת 2012 שוחררו  108,000. הוא הוסיף ואמר כי בשנת 2011 נעצרו עד 24 שעות מעצר, 20,642 בני אדם, בשנת 2012 – 18,978 ובשנת 2013 –  5,712. הוא סיכם ואמר כי בשנת  2010  היו בסה"כ  60,869 עצורים, בשנת 2011 – 58,036, בשנת 2012 – 62,337 ובשנת 2013 היו עד כה 20,631 עצורים.

למרבית הפלא, המשטרה לא יכלה להציג כמה מתוך 5,712 בני אדם שנעצרו עד 24 שעות היו עצורי לילה ששוחררו רק למחרת בבוקר. זה היה בדיוק הנתון שהוועדה וח"כ אורית סטרוק ביקשו.

עו"ד רענן גלעדי מהסניגוריה הציבורית הדגיש כי כשליש מהעצורים הם עצורי לילה והעריך את מספרם בכ-6,000-7,000 בני אדם.

ח"כ ישראל חסון ביצע חישוב מהיר והיה מזועזע לגלות שכ- 3% מאזרחי ישראל נעצרים או מעוכבים לחקירה כל שנה. עו"ד גלעדי הוסיף ואמר כי פעילות הסניגוריה התרכזה בייעול ההפקדה הכספית לערבות ואולם, הוא סיפר ,כי יש בין העצורים קטינים שנעצרים לראשונה והפגיעה בזכות לחירות מותירה בהם טראומות נפשיות. הוא הוסיף ואמר כי הסניגוריה הציבורית שוקלת פנייה לבג"ץ על תופעת מעצרי הלילה. הוא בירך את המשטרה על פריסת ה"כספומטים" לייעול ההפקדה בערבות באמצעות כרטיס אשראי.

עו"ד גלעדי הדגיש כי התנהלות המשטרה, בה קצין משטרה שיכול לשחרר עצור בלילה, אינו משחרר אותו, אינה חוקית. לשאלת חברי הוועדה ענה כי קיימות הערכות שונות לעובדה שהמשטרה משאירה אנשים במעצר לילה. יש כאלו הסבורים שקציני משטרה מעדיפים לגלגל אחריות אל השופטים ולעומתם אחרים הטוענים כי מדובר בסוג של "ענישת" החשודים.

עו"ד רחלה אראל מלשכת עורכי הדין, אמרה כי הנתונים מדאיגים. "במקום שמשטרת ישראל תשמור על דמוקרטיה היא הופכת את הציבור לעבריינים. נדרשת יותר שקיפות וחקירה עקבית של נתונים".

ח"כ מירי רגב שאלה את נציגי הנהלת בתי המשפט אם יש שופט תורן בבתי המשפט ונענתה כי בכל בית משפט יש שופט תורן וכי בכלל בתי המשפט יש 56 שופטים תורנים הפועלים 24 שעות. הם הוסיפו ואמרו כי מאחר וקציני משטרה קיבלו סמכות לשחרר בלילה, השופטים אינם עושים זאת.

ח"כ מירי רגב הייתה מזועזעת לשמוע שישנם עצורים שאינם משתחררים כי למשטרה אין לעיתים סידור להפקדת ערובה וציינה כי כיום גם ראשי ערים נלקחים באישון ליל מביתם אזוקי ידיים ורגליים כאחרוני העבריינים. היא אמרה כי יהיה דיון המשך והוא יתקיים במעמד שרת המשפטים והשר לביטחון פנים. "לא ייתכן שאדם יהיה עצור לחינם לילה שלם. מדובר בטראומה נוראית", אמרה ח"כ רגב.

ח"כ משה פייגלין אמר כי לדעתו מעצרי הלילה נועדו לענישה וכי מעצר ענישתי מאיים על הדמוקרטיה. כמו כן אמר כי המשטרה מעדיפה לברוח מאחריות ולהשאיר לשופטים את השחרור. כמו כן הוסיף כי "אנו סובלים מתרבות שאינה מבינה את סוד החירות. צריך להתייחס לחירות בחרדת קודש".

ח"כ דב חנין הצטרף לדברי ח"כ פייגלין ואמר כי ניתן ליצור שינוי בכמה דרכים, בהן להשלים את יכולת הפקדת האשראי ולמצוא פתרונות עבור אלו שאין להם כרטיס אשראי. הוא הסכים כי אכן התנהלות המשטרה אינה חוקית והבהיר כי ראוי שמעצר לילה יאושר רק על יד קצין בכיר שיציין מה הטעמים למעצר הזה.

ח"כ סטרוק הוסיפה ואמרה כי נראה שלמרות חוק המעצרים החדש ולמרות חוק כבוד אדם וחירותו המשטרה לא הפנימה את ערך החירות.

ח"כ מירי רגב, יו"ר הוועדה, סיכמה את הדיון ואמרה כי חייבים להגן על שלום הציבור. "יש יותר מידי מעצרי לילה והאצבע קלה על ההדק, אמרה ח"כ רגב. על אמצעי הפקדת הערבות אמרה ח"כ רגב כי אסור שחירותו של אדם תישלל בגלל בעיות טכניות. עוד אמרה כי היא מצפה שהשופטים יעבדו גם בלילה וישחררו עצורים שאין סיבה להחזיקם. ח"כ רגב אמרה כי בתחילת המושב הבא המשטרה ובתי המשפט יצטרכו להביא נתונים מדויקים לגבי  מעצרי הלילה והצדקתם. היא ביקשה כי בדיון המעקב הבא יהיו נוכחים מנהל בתי המשפט, שרת המשפטים, המפכ"ל והשר לביטחון פנים. עוד אמרה כי הייתה רוצה לקדם חקיקה בנושא.