שיגעון של חלטורה

אין שום שיגעון ב"שיגעון באופרה" (הקאמרי ותיאטרון חיפה): קומדיה צעקנית, צפויה, עם דמויות סטריאוטיפיות, שמנסות בכוח להצחיק. בעיקר מאכזב דביר בנדק, שמתבזבז על תפקיד מגוחך

Print Friendly

[rating=2]

לא מתאים לתיאטרון הקאמרי להעלות את ההצגה הזו. גם לא לתיאטרון חיפה. זה בסדר לעשות קומדיה קלילה בתיאטרון רפרטוארי "מכובד". השאלה אם התבשיל ראוי למאכל. במקרה זה לא רק שלקחו מחזה בינוני של קן לודוויג, אלא גם התוצאה היא לא להיט ואפילו מביישת את השחקנים. ואם כבר בוחרים לעשות קומדיה של טעויות עם דלתות נפתחות ונסגרות, אז למה לא להתפרע, להעיז וללכת עד הסוף?

אישה קנאית. קפלן ובנדק. צילום: ז'ראר אלון

אין שום שיגעון ב"שיגעון באופרה", שהיא הצגה צפויה, לעיתים מקרטעת, אשר נעה כמו מכונית משומשת, שכל רגע עשויה להיתקע בגלל סתימת דלק. הדמויות סטריאוטיפיות, השחקנים נוהמים, מצקצקים או צועקים, לא ממש מדברים, מנסים בכוח להצחיק כאשר הכל צפוי, כולל הסיום הבלתי נמנע. אותי, רוב הזמן זה לא הצחיק, מלבד כמה הברקות בימוי של משה נאור.

בעיקר איכזב אותי דביר בנדק, שחקן טוב עם נוכחות מרשימה, בתפקיד כוכב אופרה, שהובא במיוחד לאוהיו כדי לגלם את אותלו. הוא מתרוצץ בין חדרי הסוויטה שהוכנה עבורו ועבור רעייתו הקנאית (עירית קפלן), שעושה לו סצנות כי היא חושדת שהוא מחביא מאהבת בארון. בסך הכל היא רעבה לסקס מבעלה גדול הממדים. קפלן מתרוצצת על הבמה בעקבות בעלה, פותחת עליו פה וגם כפתור בחולצתה, קופצת על המיטה, נרגעת, נשכבת – ואז נעלמת מהבמה לשעה בערך ושבה לקראת סיום.

גם בנדק-אותלו, שכולם חושבים כי נפרד מהעולם (אמרתי שזו קומדיה של טעויות?), שוכב ללא ניע על המיטה בחדר השינה במשך חצי שעה לפחות. יופי של תפקיד לשחקן עסוק כבנדק, שזקוק למנוחה הגונה. אחר כך אנחנו פוגשים אותו מכוסה כולו מכף רגל עד ראש בבגדים חסרי טעם ופניו מוסתרים באיפור כבד ומקושקש, שאמור להיות אותלו.

כשצועקים, לא מצחיקים. כץ, רוזנברג וקפלן. צילום: ז'ראר אלון

לצידו מופיע גם עידו רוזנברג, שמדברים עליו כעל הכוכב הבא של התיאטרון הישראלי. רוזנברג עדיין לא שם. הוא עושה כמיטב יכולתו בתפקיד הכפיל של אותלו, אבל זה לא זה. מוטי כץ, בתפקיד מנהל הלהקה, דופק כניסות ויציאות, וכך גם יעל טל, תמר קינן, אסף פרינטא וגילת אנקורי.

זו ההפקה המשותפת השניה השנה של הקאמרי ותיאטרון חיפה. בשבוע שעבר ראיתי את ההצגה המוזיקלית המוצלחת "הם יורים גם בסוסים" עם שלמה בראבא וצוות שחקנים מוכשר. אין בכלל מה להשוות. "שיגעון באופרה" היא לכל היותר חלטורה חביבה ובטח לא הלהיט של הקיץ.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, הצגות, תרבות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.