Skip to content

זכיתי להדליק עוד כוכב בשמיים של אברהם אבינו

העוזרת הערבייה האהובה עזבה אותי זה מכבר, כי לא הסתדרה עם עדת הפודלים שלי, ובמקומה הכרתי מנקה נוצרייה ממוצא רומני, שגרה ביישוב סמוך. סיפור אמיתי, בלי שום ציניות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

זוכרים את ההבטחה של השם לאברהם: "כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו."(בראשית, כ"ב, י"ז) מיד לאחר סיפור העקדה המצמרר?

אז זהו, שכפי הנראה זכיתי להדליק עוד כוכב – לצרף עוד אדם ומשפחתו למשפחת העם היהודי, והכל בזכות הסקרנות, החקרנות ו…הפטפטת הבלתי נלאית שלי.

לא, אנא, אל תחפשו כאן ציניות. זה אמיתי, זה מרגש, והסיפור שהיה, כך היה: העוזרת הערבייה האהובה עזבה אותי זה מכבר, כי לא הסתדרה עם עדת הפודלים שלי (אבל נשארנו חברות טובות), ובמקומה הכרתי מנקה נוצרייה ממוצא רומני, שגרה ביישוב סמוך, אוהבת כלבים ו… נשואה לבחור יהודי.

תוך כדי שיחות פה ושם עמדתי (כמו תמיד, עם הסקרנות שלי) על סיפורה: אשה צעירה עם נישואין שכשלו, שבאה מרומניה לטפל בקשישים, הכירה בחור יהודי, חיה עמו ואף נשאה לו, נמצאת כאן על תקן תושבת ארעית, עוסקת בניקיון ומצפה לטוב. שתי בנותיה ומשפחתה הקרובה חיים ברומניה.

הופה! הפרשת חלה?

כששוחחנו על נצרות ויהדות  כהנה וכהנה, החלה מספרת לי עובדות מעניינות: המשפחה שלה גרה בסטו-מַארֶה (חסידות סאטמר, מאה שערים, מצלצל מוכר?), אמה הנוצרייה מעולם לא הלכה לכנסייה, לא עבדה בשבתות ותמיד הפרישה חלק מהלחם שאפתה בבית (הופה! הפרשת חלה?), והכי מגניב: שם משפחתו של סבא שלה מצד אמה הוא כץ (לא פחות ולא יותר!). לטובת מי שאינו בקיא, כ"ץ הוא ראשי תיבות של כהן צדק, דהיינו – ממשפחת כוהנים.

קפצתי כנשוכת נחש ואמרתי לה נחרצות: "מה שאת מספרת כאן זה על שורשים יהודיים".  והיא: "מה, באמת, לא ידעתי שכץ זה שם יהודי, אני לא יודעת כלום…"

ואני: "גברת, יש לך שורשים יהודיים, אולי את בכלל יהודייה?"

היא כלל לא מיחתה. "אדרבה", אמרה, "הלוואי, זה יקל עליי מאוד". והוסיפה: "בימי שלטונו הארוכים של צ'אושסקו, אסור בכלל היה לדבר על דת, אז לא דיברנו, ולא ידענו כלום".   

ומאז החלו העניינים להתגלגל.

היא פנתה למשפחתה ברומניה עם הסיפור, אלה, המומים ולא מאמינים, פנו לרב הקהילה בסטו-מארה ושוחחו עמו ארוכות, אחר כך הופנו לעיר קלוז', שבה כנראה נמצא הארכיון היהודי המרכזי ברומניה. באותו הזמן שבצעו את הבירורים האלה היא (וגם אני) היינו על קוצים ודרדרים. "יהודייה או לא יהודייה, מה אומרים המסמכים? ואולי סבא שלה בכלל היה רב גדול, ואולי…"

ואז, יום אחד, לפני כחודשיים, הגיעה התשובה. הסב מצד האם היה יהודי! נו, מה אמרתי לכם? אמנם לא תשובה הכי מדהימה בעולם, שהרי על פי היהדות האֵם קובעת את הדת, ואילו הסב הזה כנראה נישא לנוצרייה, והוריה – שניהם נוצרים. אבל זה גם כן משהו. אחרי הכול, לפי חוקי הגזע של היטלר ימ"ש, היא יהודייה למחצה, ואז, בתקופת הרייך השלישי, דינה היה אחד – למוות! היא ורוב המשפחה.

מה משמעות הדבר, בעצם? יש כאן חלק טוב וחלק טוב פחות: זה אומר שעליה לעבור תהליך גיור (אולי לקולא), אבל זה גם אומר שתוכל לעשות עלייה (היא ומשפחתה ההמומה, שרוצה גם), לקבל סל קליטה ולהפוך לאזרחית המדינה לכל דבר.

בינתיים. המתח ירד. עכשיו היא מחכה למסמכים מרומניה, וקרוב לוודאי שתתחיל את תהליך הגיור ואת כל הביורוקרטיה של הסדרת העלייה.

מה שבטוח, העברית שלה מ-ד-ה-י-מ-ה! כאילו עלתה לארץ לפני 20 שנה לפחות, ורק לפעמים מתפלק לה משפט כמו " שכחתי את החומרים בתחת של הכיור…"

אז הדלקת כוכב בשמי אברהם אבינו כבר אמרנו?

[related-posts title="טורים נוספים"]
_____________________________________________________________________________
נטלי שוחטנטלי שוחט היא כותבת, עורכת, ארכיונאית ומידענית, בעלת האתר ערוך ומוכן 

2 Comments

  1. לימור
    10 ביולי 2013 @ 13:14

    סיפור מרגש ומדהים.

  2. צדוק התקוה
    9 ביולי 2013 @ 19:08

    בניגריה יש שבט שהוא טוען שהם ממצוא יהודי
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%92%D7%91%D7%95
    אימי ז"ל אמרה לי פעם פתאום כולם רוצים להיות יהודים מענין לאן הם נעלמו כאשר רדפו יהודים יתכן והיא חצי יהודיה או רבע העקר שכל המשפחה תעלה לארץ ותקבל סל קליטה הכי חשוב כי מה יש ברומניה כלום חוץ ממאכל התירס שלהם……………….

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן