Skip to content

נבואת הבירה של טיב טעם

פרי שטרן מאוד שמח להיות מוזמן לאירוע בירה בסניף נתניה של טיב טעם • כתב מגפון שם את פעמיו לכיוון נתניה, בתקווה לקבל בשורה שתרעיד את עולם צריכת הבירה של ישראל • האומנם?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

רשת טיב טעם השיקה בסניף הנוסטלגי בנתניה מחלקת בירה מיוחדת, ובקרוב תשיק מחלקה דומה גם בסניף הגדול בראשון לציון. כמה מיוחדת? נציג טיב טעם במקום אמר, שבחן את אחד המחשבים בסניף לאחרונה ונתקל בלא פחות מ-420 מק"טים של בירה. נתון מרשים לכל הדעות. המתחם החדש מורכב משורת מדפים בצורת האות ח', בצד אחד מקררים למי שרוצה את הבירה שלו מיידית ובאמצע בר בצורת אי. מבט זריז מסביב, מגלה רשימה ארוכה של בירות לכל דרישה וגחמה, מלאגר פשוט לחוף הים ועד בירות מורכבות לשבת ולהתענג עליהן.

מתחם הבירה החדש בסניף טיב טעם בנתניה (צילום: אלעד גוטמן)
מתחם הבירה החדש בסניף טיב טעם בנתניה (צילום: אלעד גוטמן)

נציג חברת היבוא, א.ג.ת.ד., הסביר על הבירות החדשות המיובאות לארץ וקצת נתונים כלליים על עולם הבירה. לדוגמה: בצ'כיה הצריכה הממוצעת היא כ-170 ליטר לאדם לשנה, ומסתבר שעם ישראל בפיגור ענק אחרי הנתון הזה, עם מספר עגום של 14 ליטר בלבד. כמו כן, השוק בארץ מפולח ל-40% צריכה בברים ו–60% צריכה ביתית. עוד נתון מסקרן: 34% מהשוק בארץ נשלט על ידי חברת טמפו. לעומת זאת, יש לשבח את העובדה שבירות הבוטיק הישראליות מחזיקות כ-2.5% מהשוק, וזה רק ההתחלה. כמובן, לא ניתן להתעלם משאלת המיסוי, כאשר הנתונים מדברים על קיטון של 8% בצריכה, אך הרבה יותר מותגים בשוק.

מכיוון שכל החשבון והאחוזים הללו גורמים גם לטובי חובבי הבירה להתייבש, לא נותר אלא לנסותן. כל הבירות שנטעמו, בסופו של יום, אינן מיועדות להתרפקות ארוכה והרהורים פילוסופיים, אך בהחלט מתאימות לצד השתזפות בחוף הים או כדי לפתוח במסיבה קיצית תחת כיפת השמיים.

מדף הבירה מרמז על מבצעי החודש (צילום: אלעד גוטמן)
מדף הבירה מרמז על מבצעי החודש (צילום: אלעד גוטמן)

בנדיקטינר ווייסביר, מחבית, וכן גם מבקבוק – הבנדיקטינר אינה חדשה בארץ, ולהערכתי הייתה המוצלחת מבין הבירות שנטעמו. זוהי בירת חיטה גרמנית, לא מסוננת (תמיד עדיף), פשוטה וקלה עם ריח נעים. באופן מפתיע, אין הרבה הבדל בטעם בין הגרסה מחבית לבין הבקבוק, פרט לכך שהבקבוק מרגיש מוגז יותר. זו בירה שקל לשתות אותה ואפשר גם להמשיך לבקבוק נוסף בלי להרגיש כבדות. ציון: [rating=3] מחיר מבצע יולי ברשת – 3 יחידות בנדקטינר 330 מ"ל – 33 שקל.

פאבו חיטה – בירת החיטה שנמזגה בעלת ריח מאד נעים, טעימה ובעלת צבע זהוב כהה, אשר יחסית נדיר בבירות מסוג זה. לצערי, הטעם אינו עומד בהבטחות שהריח משאיר ומרגיש קצת "שטוח" מדי. ההגזה מוצלחת ומאפשרת שתיה בכיף. ציון: [rating=2] מחיר מבצע יולי ברשת – 2 יחידות פאבו 330 מ"ל סוגים שונים – 28.90 שקל.

פאבו פילס –  גם זו נהנית מריח שכמעט מזכיר בושם, אך הטעם אינו עומד בציפיות וניכרים טעמי לוואי קלים. הפילס מאד קלה לשתיה ומרגישה כאילו אפשר לצרוך עוד ממנה. ציון: [rating=2]

קוניג פילזנר – גם זו בירה מסוג פילזנר מתוצרת גרמניה. משהו שונה בבירה הזו – טעימה ראשונית מביאה טעם בולט של שעורה טרייה, כמו ללעוס שעורה ישר מהשקית (הרגל שאני שמח לנשנש בו מדי פעם). שוב, גם בירה זו פשוטה, קלה לשתיה וניחן כי תתאים למי שחובב סגנון זה או שטעמים כשותיים יותר קשים לו. ציון: [rating=2]

ביטבורגר – הלאגר הגרמני המפורסם עושה קמבאק לארץ בבקבוקי חצי ליטר. צבעו מאד בהיר, כמעט שקוף וטעמו מריר ובסיסי. התחושה היא שזו בירה שהיא האמצע – לא לכאן ולא לכאן, ולכן גם קלה מאד לשתייה בכמויות. ציון: [rating=3]

סנט פויאן גראן קרו – הבירה הייחודית ביותר שנטעמה באותו ערב. לבלגית הזו יש ריח מאד פרחוני וטעים וההגזה מרגישה קצת מוגזמת. טעימה ראשונית מרגישה מאד מתוקה, אך משאירה סיומת מאד מרירה לאורך זמן. הטעמים הללו, בשילוב עם ההגזה, גורמים לכך שאחוז הכוהל הגבוה, 9.5%, אינו מורגש. עם זאת, נהגים, ראו הוזהרתם. ציון: [rating=3]

סנט פויאן גריסט דובדבן – כביכול, בירה זו מנסה להתברג לקטגוריה המבוססת והרחבה של בירות בטעמים בסגנון למביק. אך מבט חטוף על התווית מגלה, כי אינה למביק כלל, כי אם בירת חיטה ושעורה בתוספת מיץ דובדבנים וסירופ פרוקטוז. טעם הדובדבנים מאד מודגש, אך מרגיש מעט לא טבעי. הבירה נותנת תחושה כאילו תרגיש יותר בבית על מדף המשקאות הקלים והבריזרים. למי שטעמי בירה זרים לו, או שמחפש משהו יותר מתוק, זו הכתובת. ציון: [rating=1]

לבסוף, בירת נישה, הלא היא הביטבורגר דרייב 0% כוהל – כאשר מעצם שמה, ניתן להבין כי היא מיועדת לנהג המתוסכל שבחבורה, שרוצה את הבירה שלו עם החבר'ה, אך מרגיש אחראי לכך שיהיו לו חבר'ה מחר לשתות איתם. תמיד היתה לי תחושה שבבירות נטולות כוהל, מנסה היצרן ליצור בירה בטעם בירה, ללא התעסקות עם תופעות הלוואי של צריכת כוהל. אך התוצאה במקרה זה היא של פשרה. היא אמנם נראית כמו בירה, אך הטעם אינו של בירה. יש טעם בולט של שעורה רגילה המלווה תוך זמן קצר במרירות. לגישתי, ניתן להכין שנדי על ידי ערבוב בירה וספרייט ולהשיג את אותו אפקט. ציון: [rating=1]

הבשורה שמאחורי הנבואה

הבירות שנטעמו אינן מביאות בשורה גדולה לצרכן הישראלי, אך מיקומן על המדף – בהתבסס על תמורה למחיר ושיווק. ממה שהוצג לעיל, רובן ככולן קלות לשתיה, ואין ספק כי יטיבו למכור אותן בשישיות, שכן הן מאפשרות שתייה חברתית ממושכת על חוף הים או במסיבה על גג בחוצות העיר. למי שבכל זאת חובב בירות יותר מורכבות המיועדות לשתייה איטית או סביב ארוחה, ימצא זאת בקלות במחלקה החדשה של טיב טעם, שכן זו הארץ של האפשרויות האין סופיות, ואין ספק כי הרשת מציבה רף חדש לכל סיטונאי או חנות המתגאים במבחר הבירות שלהן.

שתו באחריות !

1 Comment

  1. דן
    10 ביולי 2013 @ 12:40

    אכן מגוון נאה של בירות ,אבל לא במחירים האלה

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן