להב שני בן ה-24, שינצח על הפילהרמונית: "לא מתרגש ולא פוחד"

שני, כפי שפרסמנו אתמול, זכה להיכנס לנעליו של זובין מהטה ולפתוח את העונה הבאה. בראיון מיוחד מסין טוען ילד הפלא, שאינו חושש לאבד שליטה על התזמורת הוותיקה: "ניצוח זה לא עניין של שליטה, אלא של הידברות והסכמה. העיקר זה התקשורת אליה אני מגיע עם הנגנים". האם למנצח הבית מהטה יש סיבה לדאגה?

Print Friendly

מאז זכייתו בפרס הראשון בתחרות מאהלר היוקרתית שבבמברג, ביוני השנה, זורמות אל המנצח הצעיר להב שני, 24, הזמנות מתזמורות יוקרתיות מכל עבר. בימים אלה הוא בסין ובסוף השבוע ינצח על התזמורת הסימפונית של שן ג'ן בביצוע הסימפוניה הראשונה של מאהלר. לפני תשע שנים הקפיצה הזכייה בפרס ראשון את גוסטאבו דודמאל, המנצח עלום השם מוונצואלה לגג העולם.

"חזון? בגילי? עוד חזון למועד". שני. צילום: יוסי צבקר

פרסמנו כאן, ששני ינצח לראשונה על הפילהרמונית הישראלית בפתיחת העונה הבאה של התזמורת לאחר שהמנצח קורט מזור ביטל את בואו לארץ מפאת מחלה. מנכ"ל התזמורת, אבי שושני, הרים טלפון ללהב ושאל אותו אם הוא מעוניין להחליף את מאזור. למעשה היה זה רעיון של חברי התזמורת להזמין את להב, לאחר שהכירו אותו היטב בעת מסע התזמורת למזרח הרחוק (סין, תאילנד, קוריאה) לפני שלוש שנים.

להב נענה לאתגר בשמחה, אך ביקש מחברי התזמורת להחליף את הסימפוניה החמישית של בטהובן, עליה היה אמור לנצח מאזור, בסימפוניה הראשונה של מאהלר, שעליה ניצח בבמברג ובזכותה קיבל את הפרס. "איתה אני מרגיש יותר בטוח", הוא אומר לי בשיחה מסין.

להב בא מ"בית טוב" -  אביו, המנצח מיכאל שני, ייסד את המקהלה הקאמרית תל אביב וניהל את המחלקה לניצוח באקדמיה למוזיקה בתל אביב. חינוכו המוזיקלי של להב התחיל כבר בגיל שש בשיעורי פסנתר אצל חנה שלגי האגדית. בהמשך למד באקדמיה אצל אריה ורדי. במקביל למד קונטרה-בס  אצל נגן הפילהרמונית טדי קלינג.

זה ארבע שנים לומד להב בברלין, שהיא כיום "מרכז העולם" מבחינה מוזיקלית. הוא למד ניצוח באקדמיה למוזיקה בברלין אצל קריסטיאן אהוואלד (Christian Ehwald) והשתלם בכיתות אמן לפסנתר אצל קלוד פרנק ואנדרש שיף. משנת 2012 הוא לומד פסנתר אצל הפסנתרן פביו בידיני (Fabio Bidini). ברלין הפכה למרכז העולם המוזיקלי גם בזכות הסיוע הנדיב שמושיט המנצח דניאל ברנבוים למוזיקאים ישראלים בראשית דרכם דוגמת המנצחים אשר פיש, דניאל אטינגר ועומר וולבר. למרות שלהב לא אסיסטנט שלו, הוא מרבה להיעזר בעצותיו ובהדרכה שלו. בעיקר מאז הזכייה בתחרות.

קיבל את ההשראה מזובין מהטה, מדניאל ברנבוים וכמובן מאבא. שני. צילום: פטר אברטס

"אתה לא מרגיש  נטע זר בברלין?" אני שואלת. "לא, ברלין מלאה במוזיקאים ישראלים. אנחנו מעין משפחה ושומרים על קשר. גם עם נגני הפילהרמונית של ברלין – הכנר הראשי גיא בראונשטיין והוויולן הראשי עמיחי גרוס אני שומר על קשר".

 אתה חולם לשלב נגינה פסנתרנית עם ניצוח, כמו אנדרש שיף?

"כן, אבל כבר עכשיו, בהתחלה. לא להמתין כמו אנדרש שיף".

מי המנצחים מהם הושפעת יותר מכל?

"בעיקר זובין מהטה, שתחת שרביטו ניגנתי גם באקדמיה למוזיקה וגם כעוזר מנצח בפילהרמונית. מאז שהגעתי לברלין אני לומד הרבה מברנבוים. וכמובן גם מברנשטיין, קאראיאן ושלל מנצחים שאני רואה בקלטות".

אתה מתרגש לפני כל קונצרט? ואם כן, מה אתה עושה כדי להתמודד עם ההתרגשות?

"לא, בכלל לא", משיב להב למרבה ההפתעה. "אני בא לקונצרט מוכן וכל הופעה היא פרי עבודת צוות עם נגני התזמורת". עם הפילהרמונית גיבש להב יחסי משפחה קרובים במשך חודש וחצי של המסע למזרח הרחוק. הוא יצא לסיור הממושך על תקן פסנתרן,  נגן קונטרבס ובעיקר עוזר מנצח. "טבילת האש עם הפילהרמונית הייתה כשזובין מהטה הציע לי להחליף אותו כמנצח בחזרה הכללית האחרונה, שבה ניצחתי על 'פולחן האביב'. זו הייתה ההתנסות הראשונה שלי כמנצח על הפילהרמונית".

זה לא מעורר בך חשש – הגיל המבוגר של האמנים עליהם אתה מנצח? איך בגילך הצעיר אתה שולט על התזמורת?

"ניצוח זה ממש לא עניין של שליטה, אלא של הידברות והסכמה. העיקר בניצוח זה התקשורת אליה אני מגיע עם הנגנים".

ומה באשר לאמנים ידועים?

"ממש לא. בוכבינדר, למשל, התגלה כחברה'מן שכל רצונו לעזור. כשהגענו לאוזבקיסטן הרס מכוון הפסנתרים את הפסנתר לחלוטין ובכל זאת, עם כל היוקרה והמוניטין של שמו, ניאות בוכבינדר לנגן ולהופיע על פסנתר הרוס – רק כדי לסייע לתזמורת".

מה הקושי הייחודי לניצוח על סימפוניות של מאהלר?

"המלחין הקשה והתובעני מכולם הוא כמובן מוצרט בשאיפה שלו לשקיפות ולשלמות אבסולוטית. מאהלר זה עולם ומלואו של עושר סגנוני, שמתפקידו של המנצח להבליט". מה החזון שלך, אני שואלת לסיום ולפתע מתגלה מעברו השני של הקו צעיר בן 24: "חזון? בגילי? עוד חזון למועד".

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.