מתיחות ביחסי ארה"ב-קנדה בעקבות דחיית ההחלטה בעניין פרויקט קי-סטון

אובמה דחה עד לאחר הבחירות את ההחלטה אם לאשר את הפרויקט, שבמסגרתו יונח קו צינור נפט מאלברטה שבקנדה לחופי מפרץ מכסיקו שבדרום ארה"ב. הרפובליקנים תוקפים, בטענה שהדחייה פירושה הרס של אלפי מקומות עבודה. וכל זה, לאחר שארה"ב כבר הרגיזה את …

Print Friendly

אובמה דחה עד לאחר הבחירות את ההחלטה אם לאשר את הפרויקט, שבמסגרתו יונח קו צינור נפט מאלברטה שבקנדה לחופי מפרץ מכסיקו שבדרום ארה"ב. הרפובליקנים תוקפים, בטענה שהדחייה פירושה הרס של אלפי מקומות עבודה. וכל זה, לאחר שארה"ב כבר הרגיזה את אוטווה עם חקיקה כלכלית שמעודד את האמריקנים לרכוש תוצרת עצמית ועם הטלת מס מיוחד על כניסת אזרחי קנדה לתחומה

מאת אילן אדר (טורונטו)

עבודה לאלפי אמריקנים מובטלים. מפת קו צינור הנפט קי-סטון

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, דחה פעם נוספת את קבלת ההחלטה על הקמת פרויקט צינור הנפט בין קנדה וארצות הברית. דחיית הפרויקט, הידוע בכינויו קי-סטון, הגבירה עוד יותר את המתיחות השוררת לאחרונה ביחסי  שתי המדינות.

בהודעה שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית נמסר שהנשיא אובמה התקשר לראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר והודיע לו על החלטתו לדחות את החלטתו בעניין בקשת הקונסורציום הקנדי-אמריקני להקים צינור נפט בעלות של כ-13 מיליארד דולר בין שדות הנפט באלברטה ובתי הזיקוק שלחוף מפרץ מקסיקו, עד לאחר הבחירות לנשיאות בנובמבר. זאת, בנימוק שלממשל לא היה מספיק זמן ללמוד את הנושא.

הרפר, בתגובה, הביע בפני הנשיא האמריקאי את "אכזבתו העמוקה" מההחלטה. התגובה הכלכלית שלו הייתה מיידית. קנדה , כך הצהיר ראש ממשלתה,שומרת לעצמה את הזכות לייצא את הנפט המופק באלברטה לשווקים אחרים מלבד ארה"ב.

בנאום שנשא הרפר בפורום הכלכלי בדאבוס, הוא ציין שדחיית הפרוייקט מגבירה את החשיבות שקנדה רואה בפתיחת שווקי אסיה ליצוא תוצרי הנפט שלה, בעיקר לשוק הסיני. נושא זה עמוד במרכז שיחותיו של הרפר עם מנהיגי סין בביקורו הרשמי במדינה בחודש הבא.

חשש לפגיעה בערכי טבע בנברסקה. מפגינים נגד הפרויקט בוושינגטון

שר המשאבים הטבעיים של קנדה, ג'ו אוליבר, ביטא את חוסר שביעות הרצון באוטווה ואמר שקנדה צריכה להקטין את התלות שלה ביצוא לשוק האמריקאי על מנת לחזק את ביטחונה הפיננסי שלה עצמה.

כיום, 99 אחוז מיצוא הנפט של קנדה הוא לארה"ב. ממשלתו של סטיבן הרפר מנסה להקטין את הנתון הזה, במטרה להפוך את קנדה למעצמת-על בשוק האנרגיה העולמי. על פי דו"ח של ענקית הנפט בריטיש פטרוליום (BP), בקנדה מצויים 90 אחוז מעתודות הנפט העולמי שמחוץ לארצות אופ"ק. רוב הנפט הקנדי מופק ממרבצי חולות הזפת באלברטה והתפוקה מהם צפויה להכפיל את עצמה ולהגיע לכ-3 מיליון חביות ביום עד שנת 2020.

פרויקט קי-סטון עצמו אמור לספק כבר בשלב הראשון שלו, כ-800 אלף חביות נפט ביום, ובכך להקטין את תלותה של ארה"ב בנפט מיובא מהמזרח התיכון. כיום, מייבאת ארה"ב כ-10 מיליון חביות נפט ביום מתוך תצרוכת יומית של כ-15 מיליון חביות. הפרויקט גם אמור לייצר כ-13 אלף מקומות עבודה ישירים ועוד כ-7,000 מקומות עבודה עקיפים אצל ספקים, וכל זאת, בתקופה בה האבטלה בארה"ב חוצה את קו תשעת האחוזים. הפרויקט יסייע בעיקר למדינות המערב התיכון, השרויות במיתון עמוק מאז פרוץ המשבר הפיננסי ב-2008.

מתיחות ביחסים. הרפר ואובמה בפסגת ארגון מדינות הנפט של אמריקה בנובמבר 2011

שני נושאים אלו, העצמאות של שוק האנרגיה והאבטלה הגואה, הם נושאים מרכזיים במערכת הבחירות לנשיאות. זו גם הסיבה שדחיית ההחלטה לגביו גררה אחריה ביקורת חריפה גם בארה"ב עצמה, בעיקר מצד הרפובליקנים. "הנשיא אובמה הורס בהחלטתו עשרות אלפי מקומות עבודה ושולח את המקורות, שיאפשרו לארה"ב לקיים משק אנרגיה עצמאי,לסין", הצהיר יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני ג'ון ביינר.

מי שחגג את החלטת הנשיא הם ארגוני איכות הסביבה, המתנגדים להנחת הצינור. לטענתם, היתרונות הכלכליים הגלומים בפרויקט קי-סטון אינם משתווים לנזק הסביבתי שהוא עלול לגרום. החשש העיקרי הוא מזיהום אזור "גבעות החול" בנברסקה. חלק מצינור הנפט אמור לעבור דרך האזור, שגודלו כשטח מדינת ישראל, והוא מהווה את המערכת האקולוגית הגדולה ביותר והמורכבת ביותר בארצות הברית. החשש הוא שדליפה מהצינור תזהם את הקרקע ואת מי התהום באזור ותגרום נזק בלתי הפיך לבעלי החיים ולצמחייה.

אבל החלטת אובמה אינה מסמנת את קבורתו של הפרויקט. לא חלפו אלא שעות ספורות מהודעת הנשיא, והחברה הקנדית המנהלת את הפרויקט הודיעה כי בכוונתה להגיש בקשה מחודשת לאישורו של הממשל. הפעם, הודיעה החברה, היא תתווה נתיב שיעקוף את אזור "גבעות החול" של נברסקה.

צינורות בהובלה. הנתיב החדש יעבור מסביב לגבעות החול

כאמור, דחיית הפרויקט הגבירה עוד יותר את המתיחות בין שתי השכנות. מתיחות זו נוצרה בעקבות שורה של צעדים אמריקאים שמרגיזים ומטרידים את מקבלי ההחלטות באוטווה. קנדה התנגדה לסעיף "קנו תוצרת אמריקה" בחוק העבודה החדש שהציג ממשל אובמה לקונגרס בעלות של 447 מיליארד דולר ושנבלם בסופו של דבר בקולות הרוב הרפובליקני. הקנדים גם לא אהבו את הפעלתו של מס מיוחד בסך 5.5 דולרים שהטילה ארה"ב על כניסת תיירים קנדים לתחומה בדרך האוויר והים.

"הפרוייקט הוא אבן פינה בהתפתחות הכלכלית של קנדה", סיכם סגן הנשיא לאנרגיה ואוצרות טבע במרכז ליחסים בין לאומיים בוושינגטון, "החלטת הנשיא בנוגע לקי-סטון בהחלט מכניסה חוסר ודאות ליחסים הכלכליים והמדיניים בין שתי המדינות".

Print Friendly

על אודות אורי קציר

עיתונאי, בלוגר, עורך, יועץ תקשורת.
פוסט זה פורסם בקטגוריה איכות הסביבה, אקטואליה, בעולם, חברה וסביבה, מחאה, צפון אמריקה, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מתיחות ביחסי ארה"ב-קנדה בעקבות דחיית ההחלטה בעניין פרויקט קי-סטון

  1. מאת עמית שמש‏:

    הפסקה אמיתית של תלות בנפט ממדינות אופ"ק תהיה באמצעות קידום מקורות אנרגיה אלטרנטיביים.
    כל פיתרון אחר כגון מיצויים של סלעים למינהם הם בבחינת עוד מנת סם בכדי להרגיע נרקומן.

    אגב ,הדיבורים של הרפובליקנים על "יצירת מקומות עבודה" הם מניפולציה ,שכן בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים יש פוטנציאל הרבה יותר גדול מבחינת היקף ואיכות מישרות לטווח הקצר,הבינוני והארוך.