ד"ר זובין מהטה עף על אותלו

אין רגע דל בביצוע הסוחף של זובין מהטה והפילהרמונית לדרמה השקספירית של ורדי. השבוע יקבל מהטה תואר ד"ר כבוד מהטכניון בקונצרט שינחה חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' דן שכטמן

Print Friendly

פתיחה רועמת. מהטה והפילהרמונית. צילום: שי סקיף

זובין מהטה הפתיע את הקהל עוד טרם התיישב בניחותא על הכסאות בהיכל התרבות בת"א – בצליל רועם, שהבליט את האימה, הברקים והרעמים בסיפור המצמרר של אותלו. אין רגע אחד של שלווה בסיפור השקספירי הרווי באהבה, תשוקה, קנאה יוקדת, נקמה וייאוש.

דסדמונה מתאהבת במצביא  רב העלילות ונישאת לו, אלא ששלישו, יאגו, מקנא בו ובודה עלילה כאילו בגדה בו, כדי להצית בו אש קנאה המביאה למפלתו. וכך רוצח אותלו את רעייתו החפה מאשמה ומתאבד לאחר שהוא מבין שנפל ברשת תככיו של יאגו. החידוש המהפכני באופרה של ורדי הוא שהתזמורת היא המספר בעלילה. היא לא רק מלווה את הסולנים, אלא היא עצמה גיבור ראשי, שמנהל אתם דיאלוג ומבליט את צפונות ליבם ואופיים.

התזמורת לועגת באירוניה שקספירית להצהרות הגיבורים ומפקפקת באמיתותן. סמכותו של המצביא אותלו מובלטת בתזמור צפוף ו"חזק"; את רשעותו של יאגו מאפיין תזמור נוקשה וקטוע; ואילו את שירתה של דסדמונה מלווים כלי קשת רכים. ארבעה ימים רצופים ושמונה חזרות נדרשו לתזמורת כדי להגיע לנגינה כה מחשמלת. ואכן, המקהלה והתזמורת "הלמו" באזני המאזינים כנדרש. מצמררת הייתה נגינת התופים והמצלתיים שהעבירה חידודים חידודים בגוו של הקהל.

אך מה שצרם היה העדר הכוונון בין התזמורת למקהלה והקושי (לא רק של הכינורות אלא גם של הנבלנית) להעפיל לצלילים הגבוהים. נדמה היה כאילו הנגינה והשירה הן במגוון סולמות. ומה שהפריע בשירת המקהלה הוא שלמרות העוצמה האדירה בה נפתחה האופרה נבלעו בה קולות הטנורים כמעט לחלוטין. אף לאותלו, הטנור האיטלקי הנודע מרקו ברטי הזכור לנו לטובה כ"כאלף" מרשים מטורנדוט, היה קושי להעפיל לצלילים הגבוהים בדואט האהבה שלו עם דסדמונה.

אהבה, תשוקה, קנאה יוקדת נקמה וייאוש. "אותלו". צילום: שי סקיף

כוכב האופרה הוא הבריטון היווני אריס ארגיריס, שמגלם את תפקיד יאגו בכישרון משחק ובקול משוחרר. "אל נקמות החדיר בי שנאה. מושחת אני כי אדם אני", הוא שר בקול ערב לאוזן אך נטול ארס נוטף. קסיו,  הטנור פאולו פנלה, עונה לו בקול ענות חלושה חנוק – ובהעדר תזמון מדויק נכנס כמעט תמיד באיחור.  מרשים היה הטנור ניקלאס בתפקיד רודריגו. קול זוהר וחם היה לסופרן ג'וליאנה דה ג'קומו כאשר הצ'לן עמנואלה סילווסטרה מלווה את שירתה בליריות מדובבת. חי ומלא רעננות היה ליווי המנדולינה בתזמורת לשירתה כאשר מקהלת נערי מורן מגישה לה מתנות בחן. מופלאה הייתה נגינתם הלירית של החלילנים והאבובן במערכה השלישית – ובעיקר נגינת הקונטרבס העונה לשירתה של אמיליה,  זמרת המצו-סופרן  הגיאורגית המרשימה סטלה גרגוריאן.

מרשים מכולם היה הבס המשוחרר מאוריציו מוררו בשלל תפקידי המשנה שגילם: השגריר של וונציה, המושל הקודם של קפריסין. חבל שהוא לא שר יותר באופרה. פסגת האופרה היא הקוורטט הפוליפוני החותם במערכה הרביעית, כאשר כל אחד מהסולנים שר עצמאית ובכל זאת הם ארוגים זה בזה. השילוב בין הקולות להרמוניה היה מלא הבעה כובשת.

הטמפרמנט של זובין מהטה הבטיח שלכל אורכה של האופרה, המשתרעת על פני קרוב לשלוש שעות, הביצוע היה ריתמי, זורם וגדוש מתח עוצר נשימה. הפן הקודר והמאיים באופרה גם הוא הובלט. אך מאחר שאצה לו דרכו, או אולי מתוך חשש שהיצירה תתפורר, לא פרגן די שהות לרכות המלטפת בשירתה של דסדמונה. לכך התווסף קוצר רוחו של הקהל שקטע במחיאות כפיים את סיומי האריות המופלאות שלה כשירדה לפיאניסימו מצמרר.

דווקא העדר הבימוי, כמו גם הביצוע הקונצרטנטי שהבליט את הסולנים המשובחים, העניקו לקהל תחושה של מעורבות בעיבודו הגאוני של ורדי לדרמה השייקספירית. כאילו ישב על הבמה עם התזמורת והיה חלק מדו-השיח שלה עם הסולנים. עם כל העליות והמורדות, הביצוע היה מופתי וסוחף.

השבוע יעניק הטכניון תואר ד"ר כבוד למנצח זובין מהטה בטקס שייערך ביום חמישי בהיכל התרבות בת"א. התואר יוענק במהלך קונצרט חגיגי של "הפילהרמונית בג'ינס" בניצוחו של מהטה ובהנחייתו של פרופסור דן שכטמן חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.