שבע שנים חלפו מאז מלחמת לבנון השנייה ובאמצע הייתה ישראל מעורבת בעוד שני עימותים, שבמהלכם עמדה תחת התקפות רקטות – ועדיין הליקויים והפערים לא טופלו כיאות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על היערכות העורף לשעת חירום.

גם לאחר ביקורת זאת מצביע מבקר המדינה על "פערים משמעותיים במוכנות העורף לחירום, שחובה על הגופים הנוגעים בדבר לטפל בהם בהקדם". המבקר אומר כי הקמת המשרד להגנת העורף נועדה לשפר את מוכנות העורף לעתות חירום, "אך במצב הקיים היא הוסיפה לאי-הבהירות בחלוקת האחריות בין הגופים המטפלים בעורף בחירום". המלצתו החד משמעית: "ראוי שכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובעיקר שר הביטחון והשר להגנת העורף, יחליטו ויקבעו את חלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרדיהם לעניין היערכות העורף לחירום, ויעלו את הנושא לדיון ולהחלטה בממשלה בהקדם. זאת, כדי שתחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף יהיו ברורים. דבר זה יסייע לקיום פעילות מיטבית משולבת ומתואמת של משרד הביטחון והמשרד להגנת העורף בתחום הטיפול בעורף באירועי חירום".

דו"ח המבקר משגר את חיצי הביקורת היישר לראש הממשלה וחוזר על המלצתו מהדוח, על מלחמת לבנון השנייה, כי על הממשלה לבחון את האפשרות שגוף לאומי מרכזי יאחד אחריות וסמכות בנושא הטיפול בעורף בעתות שגרה ובעתות חירום. "גוף זה, בין אם יהיה גוף ייעודי או משרד ממשלתי, יוכל להיות אחראי לתיאום בין כל הגופים המטפלים בעורף בחירום, ולהנחותם בקרות אירוע חירום בהתאם למדיניותו של השר שיהיה אחראי לטיפול באירוע. בחלוף למעלה משש שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ראוי כי ראש הממשלה ידון בעניין זה ויכריע בו".

המבקר מצביע גם על הצורך הדחוף להאיץ את הטיפול במיגונם ובהמשך תפקודם בעת חירום של מתקנים חיוניים בעת חירום. "על המשרד להגנת העורף לגבש, בשיתוף המשרדים הממשלתיים והגופים הרלוונטייים, תכנית כוללת, למיגון כלל מתקני התשתיות הלאומיות החיוניות, ולהביאה לאישור הממשלה בהקדם האפשרי".

נוכח המשמעויות של מחסור בערכות מגן לחלק ניכר מהאוכלוסייה ובהתחשב בהתגברות איום חל"ך על העורף ובצורך בתכנית רב-שנתית ברורה, אומר מבקר המדינה כי ראוי, שהדיון בנושא ערכות המגן, אותו הנחה במרץ 2012 ראש הממשלה לקיים עד סוף שנת 2012, יתקיים מוקדם ככל הניתן, כדי שתתקבל החלטה בנושא. זאת, משום שעדיין אין כיסוי מלא לאוכלוסייה, מבחינת ערכות המגן. המבקר קורא גם להשלים את המערך להפצת התרעה, באמצעות מכשירי הטלפון הסלולאריים, ללא דיחוי נוסף.

המבקר מזכיר כי כבר בדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2007, בנושא היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, העיר משרדו כי על הממשלה ליזום הסדר חקיקתי מקיף, מאוחד ומתואם, שירכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, יבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה ומהגופים המטפלים בעורף בחירום, וכן יגדיר את קשרי הגומלין ביניהם. "בהתאם להסדר החקיקתי האמור, על הממשלה לפעול כדי לממשו באמצעות כל הגופים הרלוונטיים האחראים לטיפול בעורף בחירום".

עם זאת מציין מבקר המדינה לחיוב את הצעדים שנקטו ראש הממשלה, משרדי הממשלה וצה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה בהתייחס להגנה על אוכלוסיית העורף האזרחי במדינת ישראל, וביניהם הקמת המשרד להגנת העורף ופעולות מיגון שונות של האוכלוסייה.

"היערכות העורף האזרחי במדינת ישראל מפני התקפה של ירי טילים ורקטות וגם מפני אירועי חירום רחבי היקף בעתות שגרה, כמו רעידת אדמה, שרפות ופליטת חומרים מסוכנים, הוא נושא לאומי רב-חשיבות ובעל היבטים צבאיים ואזרחיים רבים", אומר המבקר. "שיפור ההיערכות והמוכנות לטיפול בעורף באירועי חירום חיוני לצורך טיפול מיטבי באוכלוסייה בעת חירום ולחיזוק כושר העמידה של האוכלוסייה בפני האיומים. הדבר יאפשר לממשלת ישראל, ובזמן לחימה גם למטכ"ל בצה"ל, מרחב פעולה מדיני וצבאי גדול יותר".

[related-posts]