Skip to content

גברים בריטים לוקים בחוסר ביטחון, כרס בירה – הכי מטרידה

35% מהנשאלים אמרו שהיו מוכנים להקריב שנת חיים כדי להגיע למשקל או מבנה גוף אידיאלי. מאת גרשון גירון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מחקר רחב היקף שבחן את גישת הגברים הבריטים להופעתם החיצונית מעלה שרובם משוחחים דרך קבע זה על גופו של זה, ורובם אינם שריריים מספיק לטעמם. 35% מהנשאלים אמרו שהיו  מוכנים להקריב שנת חיים כדי להגיע למשקל או מבנה גוף אידיאלי

מאת גרשון גירון

האידיאל? (צילום אילוסטרציה: farconville / FreeDigitalPhotos.net)

בפעם האחרונה ביקרתי באנגליה לפני כשנתיים, לאחר שלא ביקרתי בה שנים רבות – ונדהמתי למראה עיניי. ככל שיכולתי לזכור האנגלים היו רובם אנשים ממוצעי משקל, לא רזים או שמנים יותר מתושבי מדינות אחרות. ואילו הפעם ראיתי שוב ושוב, נשים, גברים וילדים, שמנים להחריד, מתקשים לזוז, מלעיטים עצמם בג'אנק פוד, עד שעלה על דעתי שאפשר שהאימפריה הבריטית טבעה בעצם מעודף משקל.

והנה, מחקר חדש אכן מוכיח כי גברים מודאגים מאוד, וכי דיבור על אודות הגוף אינו מוגבל עוד לנשים.

מחקר רחב היקף שבחן את גישת הגברים הבריטים להופעתם החיצונית חושף שיותר מארבעה גברים מתוך חמישה משוחחים דרך קבע זה על גופו של זה, ורובם אינם מרוצים משריריהם. במחקר נמצא כי גברים מדברים בעיקר על אומללותם בגין הבטן שלהם, המכונה לרוב "כרס בירה".

המחקר, שנערך בשותפות מומחים של "המרכז לחקר הופעה חיצונית" שבאוניברסיטת בריסטול, "קרן עלה והצלח" ומרכז ימק"א, העלה גם שיותר מ-35% מהגברים מוכנים להקריב שנה מחייהם למען משקל הגוף האידיאלי או מבנהו. רוב הגברים שנסקרו היו מודאגים מכמות שריריהם – רובם חשבו שזרועותיהם (62.8%) או חזותיהם (62.9%) אינם שריריהם דיים.

יותר ממחצית הגברים שנשאלו (58.6%) אמרו ששיחה על אודות הגוף משפיעה עליהם אישית, לרוב באופן שלילי. הממצא משקף מחקר בקרב נשים, שהראה שהקשבה לדיבור על מבנה גוף במשך חמש דקות בלבד די בה כדי להוריד את מידת הביטחון במראה החיצוני. גברים גילו ששיחה על הגוף פוגעת בבטחונם העצמי, מגבירה את המודעות העצמית ובמקרים מסוימים מונעת בעדם מללכת לחדר כושר.

אחד מכל חמישה גברים שנסקרו נמצא בדיאטת חלבונים

בילוי שיורד ישר לכרס (צילום: Nicholas Tarling / FreeDigitalPhotos.net)

כמעט כל הגברים שנשאלו (95.5%) אמרו שהם צופים או מאזינים לתוכניות באמצעי התקשורת העוסקות בגוף. כ-80% מהמתאמנים בחדרי כושר הודו שהם משוחחים שיחות על הגוף בעת האימונים או במלתחה. המונחים הפופולריים ביותר המשמשים גברים לתיאור הופעתם החיצונית של גברים אחרים כוללים "כרס בירה" (74.5%); "שישייה" (69.8%); ציצי של גברים (Moobs באנגלית, 63%). חצי מהגברים כמעט השתמשו גם ב"שמנצ'יק" לתיאור הופעה חיצונית של גברים אחרים.

"שיחת גוף" הוא המונח הנהוג לתיאור שיחת שבהן גברים נכבשים על ידי דימוי הגוף הגברי הבלתי מציאותי ו"אידיאל היופי" המדגיש רזון ושריריות, למשל, באמצעות הערות והשוואת הופעתם החיצונית ל"אידיאל" זה.

התשוקה למסת שריר גדולה יותר מסבירה אולי מדוע אחד מכל חמישה גברים שנסקרו נמצא בדיאטת חלבונים, ואחד משלושה כמעט צורך תוספי חלבון.

דוקטור פיליפה דידריקס, שניהלה את המחקר ב"המרכז לחקר הופעה חיצונית" שבאוניברסיטת בריסטול, אמרה: "מחקר זה מדגים היטב שדימוי הגוף מעסיק את כולנו, וכי על כולנו ליטול חלק במאמץ משותף לקידום סביבה המעריכה גיוון בהופעה החיצונית ומקדמת דימוי גוף בריא".

רוסי פרסקוט, מנכ"ל ימק"א, שהזמינה את המחקר בשותפות עם "קרן עלה והצלח", אמרה: "מבחינה היסטורית שיחות על אודות הגוף נתפשו כעיסוק נשי, אולם מתוצאות המחקר הזה ברור שגברים אשמים גם כן בהערות על מבנה הגוף של הזולת; ובמקרים רבים נודעות לכך תוצאות מזיקות. הרמות הגבוהות של שיחות גוף שנמצאו בקרב גברים מעידות על שיגעון הולך וגדל לדבר אחד –  ההופעה החיצונית. העובדה שגבר אחד משלושה מוכן להקריב שנה מחייו כדי להגיע למשקל האידיאלי היא אות מדאיג, שאפשר ללמוד ממנו שגברים מעריכים את הופעתם החיצונית יותר מדברים אחרים, לרבות החיים עצמם".

קתרין ברת'ו, מייסדת "קרן עלה והצלח", ארגון צדקה העוסק בהפרעות אכילה, הנמנה גם הוא עם מזמיני המחקר, מציינת: "דימוי גוף שלילי הוא סוגיה רצינית בחברה שלנו וגורם סיכון מרכזי לפיתוח הפרעות אכילה. 17.4% מהגברים מפחדים מאוד מהשמנה ו-31.9% דיווחו שהם "מתאמנים כאחוזי דיבוק" כדי לשמור על משקלם. סוג זה של התנהגות המערבת הפרעת אכילה ושיגעון התעמלות מדאיג מאוד ומדגיש שעל גברים ליטול חלק בתוכניות לטיפול בהפרעות אכילה ודימוי גוף. 'קרן עלה והצלח' מחויבת להציע תוכניות כאלה לכל מי שירצה".

מנתונים סטטיסטיים נוספים עולה בין היתר כי: 17.8% מהגברים מרגישים שמנים כל הזמן; 4.1% מהגברים דיווחו שגרמו לעצמם להקיא כדי לרזות לפחות פעם אחת; 3.4% השתמשו לצורך זה לפחות פעם אחת בחומרים משלשלים.

לסיכום אצטט מתוך "הכתובים הסודיים", ספרו המפעים של סבסטיאן בארי, שיצא לאור בהוצאת אחוזת בית: "בסופו של דבר הספינה שאנו מפליגים בה היא הנפש ולא הגוף".

צילום: Nicholas Tarling / FreeDigitalPhotos.net |  צילום: farconville / FreeDigitalPhotos.net

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן