ארגון "יש דין" הגיב בחריפות לפרשנות המצומצמת של וינשטיין להחלטת בג"ץ, לפיה על המדינה להרוס מבנה אחד וכביש אחד במאחז: "הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, היא הודעה על כוונה לבזות החלטה מפורשת של בג"ץ. אם אזרח מהשורה היה מתכוון לקיים באופן חלקי בלבד החלטה של בית המשפט, וינשטיין ואנשיו היו מבקשים להכניסו לכלא"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
נמסר היום (חמישי) ממשרד המשפטים, כי במענה לפניות בנוגע לאכיפת צווי ההריסה בעמונה בהתאם לפסק הדין בבג"ץ 9949/08 – "נבקש למסור כי לאור החלטת בית המשפט בעתירה שבנדון, מיום 11.7.13, בה נקבע כי יש לממש את הפינוי עליו התחייבה המדינה עד ליום 24.7.13, נתבקש צה"ל במכתב ששוגר היום בידי המשנה ליועמ"ש, גב' דינה זילבר, להשלים את הליכי הפינוי, ובתוך כך להסיר את כביש האספלט המוביל כיום למאחז; להסיר את כל האלמנטים המצויים על הקרקע בחלקה שלגביה אין טענת רכישה – היינו המבנה, חלקי כביש ומשטח הבטון; לאכוף צווי הפסקת עבודה והוצאתם ואכיפתם של צווי הריסה ביחס לעבודות שנעשו על גבי הדרך החקלאית הקיימת, כך שלא תהיינה חריגות או זליגות כלשהן לקרקע פלסטינית פרטית".
בצה"ל כך נודע, בודקים כעת את ההבטים המשפטיים של הפנייה ומתכוננים לביצוע הצו.
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, קובע בפנייתו לראש הממשלה ולשר הביטחון כי יש לחדד את סדרי העדיפויות הפנימיים בנוגע לבנייה על קרקע פרטית, ולקדם את הסרת המבנים המצויים על גבי קרקע פרטית ולמעשה מפרש את החלטת בג"ץ בעניין עמונה על פי תפיסתו של שר הביטחון משה יעלון. הנחיית היועץ נוגעת למעשה להריסת מבנה אחד וכביש אחד במאחז, שנבנו על קרקע פלסטינית.
וינשטיין כותב, כי בעקבות ביקורת שהביע בית המשפט על העדר האכיפה בפועל, כונסה ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה ביום 28.2.11 ישיבה בראשות ראש הממשלה, בה נדונו עתירות שונות העוסקות באכיפת הדין באיו"ש, והונחה תשתית למדיניות משולבת בעניין הריסות הבנייה הבלתי חוקית על אדמה פרטית ובעניין הסדרת הבנייה באדמות מדינה.
במכתבו היום מתריע היועץ המשפטי לממשלה כי תמונת המצב המצטיירת מהעיסוק בנושא, אגב העתירות השונות שהובאו לשולחנו לאחרונה, איננה מניחה את הדעת, אפילו כאשר מדובר בבנייה בלתי חוקית שנבנתה על קרקע מוסדרת בבעלות פרטית פלסטינית, שאמורה להימצא גבוה בסדרי העדיפויות, בשל המחויבות להגן על זכות הקניין של הפרט.
עוד נכתב, בין השאר: "האכיפה הפלילית הינה בוודאי כלי חשוב במארג הכלים לאכיפת החוק באזור, ויש לקדם את הנושא, כפי שעמדתי במכתביי הקודמים לשר הביטחון, שאף אוזכרו בדו"ח המבקר. אולם אין בכך בכדי לפטור מהצורך ליצוק תוכן של ממש בסדרי העדיפויות המנחים את הרשויות המינהליות במישור האכיפה המנהלית. לפיכך, אני סבור כי יש לחדד את סדרי העדיפויות הפנימיים בנוגע לבניה על קרקע פרטית, ולקדם את הסרת המבנים המצויים על גבי קרקע פרטית… המצב הנוכחי כמתואר לעיל פוגע בשלטון החוק. הוא פוגע בזכויות האדם. הוא פוגע בקנין הפרטי. ועם כך לא ניתן להסכים…".
היועץ מציין בפנייתו, כי גם מבקר המדינה, בדו"ח שפורסם אתמול, התייחס לתמונת המצב הקשה, אגב המלצותיו במישור הגברת האכיפה הפלילית באזור.
עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון "יש דין" הגיב בחריפות לפניית היועץ: "הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, היא הודעה על כוונה לבזות החלטה מפורשת של בג"ץ. אם אזרח מהשורה היה מתכוון לקיים באופן חלקי בלבד החלטה של בית המשפט, וינשטיין ואנשיו היו מבקשים להכניסו לכלא. יום אחרי פרסום דוח המבקר, פרקליטות המדינה מודיעה בריש גלי על כוונתה להעמיק את אי האכיפה על מתנחלים. אין מחלוקת על כך שעמונה יושבת ברוב רובה על אדמות פלסטיניות פרטיות והעובדה כי היועמ"ש מדבר באותה נשימה על אכיפת החוק ועל החשיבות של פינוי בנייה בלתי חוקית על אדמה פלסטינית פרטית ויחד עם זאת מצהיר כי לא יפונו כלל המבנים בעמונה היושבים על אדמה פרטית, היא כניעה לתכתיב פוליטי. בכך סוטה היועמ"ש מהאתוס של יועצים שקדמו לו, שעמדו מול ראשי ממשלה ושרים ודרשו את קיום החוק.
"אם אכן לא תבוצע החלטת בית המשפט העליון כלשונה וכרוחה, 'יש דין' תפנה לבג"ץ בבקשת ביזיון נגד היועץ המשפטי לממשלה", אומר מיכאל ספרד.
תגובה זו באה על רקע פרשנות שונה להחלטת בג"ץ. בג"ץ הורה למעשה לפנות כשלושים מבנים בעוד הנחיית היועץ סוללת את הדרך לכאורה להריסה חלקית בלבד של כביש הכניסה לעמונה ומבנה, שהם בבעלות העותרים לבג"ץ. מהחלטת בג"ץ, שהתקבלה ביום שישי 12 ביולי (שבוע שעבר) בהרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס, עולה כי מרבית המבנים במאחז עמונה שבבנימין יפונו עד ה-24 ביולי. בכך בעצם קיבלו השופטים בצורה חלקית את בקשת המדינה לדחות את הפינוי, שנקבע במקור לשבוע בו חל צום תשעה באב. לפי ההחלטה של בג"ץ, כ-15 מבנים הנמצאים על קרקעות שהמתנחלים רכשו את חלקן יישארו על תילם, כפי שביקשה המדינה בתשובתה האחרונה. עם זאת, השופטים החליטו כי "המקרקעין שעליהם מבנים ואשר חלקים מתוכם לא נרכשו – יפונו". מהדברים עולה כי מרבית היישוב, כ-30 מבנים, יפונה.
עו"ד מיכאל בן גביר אומר בתגובה: "הצורה שבה מנהל היועץ המשפטי לממשלה את משרדו מתבררת כמדיניות בלתי שוויונית. בעוד דו"ח מבקר המדינה הצביע בעיקר על הפרות חוק של הפלסטינים באיו"ש, המבקר כדרכו בחר באכיפת חוק המריחה ריח עז ובאוש של גזענות, אפליה ופגיעה בציבור שלם, וזה עצוב מאוד שזה היועץ המשפטי לממשלה".
[related-posts]