Skip to content

לאן נעלמו הלהקות?

הגעתי לפסטיבל בבודפשט ועמדתי בין עשרות אלפי אנשים שמחים מכל הגילים שרקדו לצלילי מוזיקה של להקות שונות. ואז זה היכה בי - להקות. איזה להקות עכשוויות יש לנו? אין לי דבר נגד המוזיקה של המיינסטרים, אבל אני בטוח שיש גם מקום למוזיקה מסוג אחר. יש משהו מפרה בשילוב של כישרון מוזיקלי, חוצפת נעורים ואנרגיות, שמתאחדים […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לפני כמה שבועות ביקרתי בבודפשט, עיר שאני מאוד אוהב בעיקר בגלל האוכל האיכותי והזול, חיי הלילה התוססים והמוזיקה הטובה. בעבר גרתי בעיר במשך שנה, כך שהכרתי את המסעדות הטובות, המועדונים והפאבים.

לשמחתי גיליתי שבעת ביקורי מתקיים בעיר פסטיבל מוזיקה בסוף השבוע. כאן המקום לגלות שההונגרים מנצלים כל הזדמנות לפסטיבלים, מקימים במות ודוכני אוכל, ונחילים של עשרות אלפי אנשים נוהרים לחגוג. האביב הגיע: פסטיבל! פסטיבל מחוז 5 (יש דבר כזה) נערך לכבוד סיום הקדנציה של יו"ר האיחוד האירופי שהיה הונגרי, כמובן, וזה רק על קצה המזלג.

מיקום הבמות הוא במרכז העיר, כך שאין בעיה להגיע. התחבורה הציבורית בבודפשט היא מהמשובחות באירופה. הגעתי לפסטיבל ועמדתי בין עשרות אלפי אנשים שמחים מכל הגילים, שרקדו לצלילי מוזיקה של להקות שונות. ואף שאיני דובר את השפה ולא מכיר את השירים נהניתי מכל רגע מהמוזיקה הטובה, האנרגיות והרבגוניות של הלהקות השונות.

בדרכי חזרה חשבתי לעצמי מה היה כל כך נפלא בפסטיבל שחסר לי במוזיקה בישראל, ואז זה היכה בי: להקות.

משחר תולדות המוזיקה המודרנית היו ללהקות מקום של כבוד בעיצוב ובהתוויית הקו המוביל בז'אנרים השונים:

החיפושיות, האבנים המתגלגלות, פינק פלויד ולד זפלין בשנות השישים, הנשרים, ELO וקווין בשנות השבעים, U-2, דוראן דוראן, בלונדי דפש מוד בשנות השמונים, ובשנות התשעים והאלפיים – קולדפליי, בלק, ועוד רבות וטובות.

גם בישראל עמדו הלהקות בלב העשייה המוזיקלית: החל מהלהקות הצבאיות ויוצאיהן, כמו גשר הירקון, בצל ירוק והתרנגולים, כוורת, תמוז, גזוז בשנות השבעים, משינה, תיסלם, ובנזין בשנות השמונים, ובשנות התשעים כיכבו איפה הילד, זקני צפת וטאטו.

יש משהו מפרה בשילוב של כישרון מוזיקלי, חוצפת נעורים ואנרגיות, שמתאחדים להם ביחד ליצירת שלם שגדול מחלקיו. כל הז'אנרים המוכרים לנו – פופ, רוק, דיסקו, ניו וייב, פאנק, היפ-הופ ואלקטרוני – התחילו מיצירתיות של להקות.

עכשיו, נסו להיזכר ב-15 שנים האחרונות בשם של להקה משמעותית בארץ. מלבד הבלחות מקריות כמו הדג נחש, בית הבובות ושבק ס', גם הן מלפני יותר מעשור, אין שם שאני יכול להיזכר בו.

הפלייליסטים מלאים בשירים ששרים יוצאי תכניות ריאליטי למיניהן, או מהז'אנר המזרחי, שנכתנו על ידי כותבים שפיצחו את נוסחת המכנה המשותף הרחב ביותר, ועל כן לרוב נשמעים די דומה.אפילו קולות הזמרים והזמרות נשמעים זהים ומלוטשים. נסו לדמיין את חמי רודנר, יובל בנאי או יהלי סובול מקבלים את הסמסים הדרושים כדי שהקריירה שלהם תפרוץ.

כשיש מופעי איחוד של כוורת, תיסלם ומשינה, הכרטיסים נחטפים

כוורת חוזרת (צילם: יובל אראל)
כוורת חוזרת (צילם: יובל אראל)

אין לי דבר נגד המוזיקה הנוכחית, אבל אני בטוח שיש גם מקום למוזיקה מסוג אחר. ולראיה, מדי כמה שנים, כשיש מופעי איחוד של כוורת, תיסלם ומשינה, הכרטיסים נחטפים תוך שעות ספורות.

אני בטוח שגם היום יש צעירים כשרוניים בארץ שחוברים להקמת להקות. רק שהם לא מקושרים, לא נמצאים במיינסטרים, לא משווקים, ולכן אנחנו לא שומעים אותם. פעם, לפחות היו כמה שדרנים שלא מיישרים קו ומביאים קצת מקוריות לתוך הפלייליסט, אבל היום הכול מיינסטרים.

אני מקווה שתימצא ללהקות העכשוויות מסגרת לבטא את הכישרון שלהן – כולנו נצא נשכרים מכך.

4 Comments

  1. סבירם ליאור
    10 באוגוסט 2013 @ 18:24

    ובמקרה מצאתי שהבעיה היא לא מקומית ואיך לא, שוב קשורה להון:

    Before the Music Dies (2007)
    http://www.youtube.com/watch?v=sPZztrRWjZ8&list=PLDBD1AE10C75CCE94

  2. סבירם ליאור
    8 באוגוסט 2013 @ 20:02

    הי יובל,

    אני נוטה לחשוב שדני צודק. מספיק לחשוב קצת אחורה על תקופת אחרי כוורת לגבי להקות שלא הכרנו מהפינגווין או הופעות או פסטיבלי אלטרנטיב, אלא מהרדיו ומיד עולים בראש שמות כמו פורטרייט, טאטו, המכשפות, טנגו, הקליק, נוער שוליים, ואפילו משינה, בנזין, ותיסלם הגיעו משום מקום וכולם קיבלו מקום ברדיו. לרוב הם לא היו בנים של, מחוברים ל.. ויחד עם זאת ניתן להם ייצוג יפה. אני לא לגמרי שלם עם נושא הלהקות כי גם לסולנים היה הרבה מקום.

    מה שמעניין בדיוק נוגע למה שאמרת אבל הפוך. רוב הלהקות והסולנים מעלה מייצגים סגנונות שאינם הזרם המרכזי ולמרות זאת היה להם יצוג מלא ברדיו. דהיינו לא היינו צריכים ללכת לפסטיבל אלטרנטיב כדי לשמוע יוצרים שאינם מיושרים עם סגנון הלהיטים השטוחים שכל כך מאפיין את מה שקורה היום ברדיו.

    אז אלטרנטיבי זו מילה יפה אבל כאשר אתה מגרד את הגרושים האחרונים של הטיפים מהפאב ועושים לך טובה שמרשים לך לעלות על הבמה בפסטיבל אלטרנטיב שלא ישלם לך את שכ"ד אפילו לשבוע, אי אפשר להתחבא מאחוריה.

    צריך להודות בפה מלא, מצב היצירה בארץ כבר הרבה זמן הוא על הפנים ואחראים לכך הם הערוצים הראשיים דהיינו רדיו טלויזיה והדבר נכון גם בתחומים אחרים כגון עיתונות. במקום שעיתונות צריכה להיות כלב השמירה והיא הופכת להיות פודל (כמובן לא מגפון), והרדיו והטלויזיה בנוסף להיות ערוצי בידור יכולים וצריכים להיות ערוצי חינוך אבל מועלים בתפקידם – התרבות זוכה לקבורת חמור.

  3. יובל אראל
    7 באוגוסט 2013 @ 12:16

    האמת דני, סחתיין על הטיול באירופה וההצצה לפסטיבל, אבל אתה לא משקיע ממש במוזיקה בארץ, כי אם היית משקיע, אם היית מסובב את הסקאלה ברדיו מחוץ לגלי צה"ל ורדיו תל אביב או נוטש את ערוץ 24 בטמבלויזיה ונכנס לרשת היית מתוודע לכמות אדירה של להקות, תוצרת כחול לבן, כאלו שמבצעות בעברית ואחרות שעושות זאת באנגלית, בשלל סגנונות, חלקן אף עסוק מעת לעת בסבבי הופעות מעבר לים, וכשהן בארץ הן ממלאות את מועדוני הרוק המקומיים במאות ואף באלפים, הם לא יושבות במיינסטרים ולא בפליי ליסט הרדיופוני, הן עושות את האלטרנטיב, האינדי והגרוב שתופס כאן את הצעירים, אז אם לא שמעת עליהן אזרוק לך כמה שמות ותתחיל לגגל ולהאזין – אסף אבידן, הקולקטיב, התפוחים, גלעד כהנא והג'ירפות, מרסדס בנד, פוטוטקסיס, אלקטרה, אסתר רדא, גבע אלון, רוקפור ועד עשרות שמות רבים, הם לא צריכים את הסחיות של המיינסטרים, הם משתתפים בלא מעט פסטיבלים בישראל שככל הנראה לא שמעת עליהם – אינדי נגב, יערות מנשה, אינדי סיטי ועוד רבים אחרים

    • דני
      8 באוגוסט 2013 @ 7:10

      יובל אתה בדיוק מחזק את דברי, אני לא טוען שאין להקות אני בטוח שיש להקות מוכשרות גם עכשיו רק שלא שומעים עליהם.
      הלהקות של פעם לא נזקקו לפסטיבלים שרובנו לא נחשפים אליהם כדי להשמיע את המוסיקה שלהם,אין סיבה שזה יהיה כך.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן