שביעות רצון בישראל מהחלטת מועצת שרי האיחוד האירופי, להכליל את הזרוע הצבאית של החיזבאללה, ברשימת ארגוני הטרור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על החלטת האיחוד האירופי והודה לראשי המדינות שלו. "בשנים האחרונות השקיעה מדינת ישראל מאמצים רבים כדי להסביר לכל מדינות האיחוד שחיזבאללה הוא גוף הטרור של המשטר האיראני, ארגון טרור שמבצע פיגועים בכל רחבי העולם", נאמר בתגובת ראש הממשלה.

"מזה שנים מבצע הארגון פיגועים נגד אזרחים חפים מפשע ברחבי העולם.  לאחרונה ניסה לבצע עשרות פיגועים – שחלקם יצאו לפועל – באסיה, אפריקה, אמריקה ואירופה, לרבות מעשה הרצח הנפשע בבולגריה ופיגוע שסוכל בקפריסין. במקביל, אלפים מאנשי ארגון הטרור הזה מבצעים יום יום פשעי מלחמה בסוריה ומשתתפים בטבח המתבצע שם, לצד כוחותיו של אסד, שעד עתה רצחו כ- 100 אלף אזרחים חפים מפשע.

"מבחינת מדינת ישראל חיזבאללה הוא ארגון אחיד ללא אבחנה בין זרועות. הוא משליט טרור בחלקים נרחבים מלבנון, הפך אותם לאזורי חסות איראניים ומחזיק בהם עשרות אלפי רקטות. אלה ממוקמות בלב האוכלוסייה האזרחית ומיועדות לירי על ריכוזי האוכלוסייה בישראל", אומר ראש הממשלה. "אני מקווה שיישום ההחלטה יוביל לצעדים ממשיים נגד הארגון".

בהצהרה מיוחדת שראש הממשלה נשא אחר הצהריים, בפני אמצעי התקשורת, הוא הוסיף: "ברור לכם שאנחנו רואים בחומרה את ההחלטה של הנציבות האירופית מסוף השבוע, החלטה שגויה, אבל כששרי החוץ של אירופה מקבלים החלטה ראויה, אנחנו יודעים לבטא את הערכתנו.

אני מבקש להביע את תודתי לראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לנשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ולשאר ראשי המדינות באירופה עמם שוחחתי על הנושא הזה בשנה האחרונה, וכן לאלה שעמם שוחחתי בנושא הזה בשבועות האחרונים, כולל ראש ממשלת איטליה, ראש ממשלת יוון, ראש ממשלת אוסטריה, ראש ממשלת סלובקיה וראש ממשלת מלטה".

נשיא המדינה, שמעון פרס, שלח אגרות מיוחדות המביעות את הערכתה של מדינת ישראל למהלך החשוב, לראשי מדינות ומוסדות האיחוד האירופי ובראשם לעמיתו נשיא המועצה האירופית הרמן ואן רמפוי. באגרת כתב הנשיא פרס: "אני מבקש להביע את הערכת מדינת ישראל להחלטה אשר קיבל האיחוד האירופי היום,  לכלול את ארגון החיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור. מדובר בצעד הכרחי ונבון שנועד למנוע את התפשטות הטרור שאינו עוצר רק במזרח התיכון, אלא פוגע בכל חלקה בעולם כולו ובאדמת אירופה. כפי שקרה לצערנו בפיגוע הרצחני שהתרחש בבורגס בולגריה, ובניסיונות לפגוע באזרחים חפים מפשע בערים מרכזיות באירופה. החלטתכם מעבירה מסר נחוש לארגוני הטרור ולמדינות הנותנות חסות לטרור בשטחן".

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון: "אני מברך על החלטת האיחוד האירופי להכליל את חיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור. זהו מהלך חשוב, וטוב שקיימת הסכמה בקרב מדינות אירופה בנושא. חיזבאללה הוא ארגון טרור מסוכן וחסר מעצורים, שלא היסס בעבר ולא יהסס בעתיד לבצע פיגועי תופת ברחבי אירופה בשליחותה, אימונה ומימונה של איראן. הידוק הטבעת סביבו יאפשר הגברת שיתופי הפעולה המודיעיניים בין המדינות מול חיזבאללה וישפר את המאבק בארגון ובשליחיו. על המאבק בחיזבאללה להיות עקבי, נחוש וחסר פשרות, וצעדים מן הסוג שבוצע היום באיחוד האירופי יסייעו לכך".

יוצא דופן, מבין המברכים בישראל על ההחלטה, היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אביגדור ליברמן, האומר על החלטת האיחוד האירופי, לכלול את הזרוע הצבאית של החיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור, כי נעשתה רק חצי עבודה.

"כהרגלם הסתפקו האירופאים בהליכה רק עד חצי הדרך ובקבלת החלטה חלקית ולא מספקת", אמר ליברמן."הזרוע הצבאית והזרוע המדינית של החיזבאללה הם שני צדדים של אותו המטבע. בראש שתי הזרועות – הצבאית והמדינית – עומד אותו אדם, השייח' נסראללה והניסיון להציג כאילו יש בארגון חלק קיצוני וחלק מתון דומה לשאלה האם קניבל יכול להיות צמחוני. לכן, יש להגדיר את הארגון כולו כארגון טרור ולהכלילו בשלמותו ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון אומר עוד כי ניתן להבין גם את רוח ההחלטה מכך שהיא באה לאחר שאוסטריה הסירה את התנגדותה למהלך – לא בגלל ששוכנעה שהחיזבאללה הוא ארגון טרור לאור קביעת בית הדין המיוחד של האו"ם בענין רצח חרירי; לא בגלל מסקנות שרותי הבטחון הבולגריים בענין רצח הישראלים בבורגס ולא בגלל קביעת בית המשפט בקפריסין שהחיזבאללה עומד מאחורי ניסיון הפיגוע בתיירים ישראליים באי – אלא בשל פעילות החיזבאללה בסוריה והאיומים על הכח האוסטרי בסוריה שבגינן הוציאו האוסטרים את חייליהם מכח UNDOF.

תגובות נוספות:

* שר הכלכלה נפתלי בנט: " אני מברך על החלטת האיחוד האירופי להכניס את חיזבאללה לרשימת אירגוני הטרור. זה דבר שהיה צריך לקרות מזמן, ואני חושב שהגיע הזמן שהאיחוד האירופי ילחם בטרור במקום באלה שפועלים כנגד הטרור".

* השר לענייני מודיעין ויחסים בינלאומיים ד"ר יובל שטייניץ, בירך את החלטתם של שרי החוץ של האיחוד האירופי: "זוהי החלטה חשובה ומחויבת המציאות, המעידה על כך שבאירופה עדיין יש למדינת ישראל, ידידים רבים הקשובים לבעיותיה ולהתמודדותה הנמשכת עם ארגוני הטרור, החלטה זו, תקשה על חופש התנועה של אנשי החיזבאללה באירופה ותכביד על מצבו הכלכלי של הארגון. ההחלטה היא תוצאה של עבודה מדינית מאומצת שכללה שיחות רבות שנערכו בנושא במהלך החודשים האחרונים עם מספר ראשי מדינות ורוב שרי החוץ של האיחוד האירופי".

* שרת המשפטים, ציפי לבני, הגיבה על החלטת האיחוד האירופי: "הגיע הזמן. היום, אחרי שנים של מאבק ודיונים והתלבטויות, האיחוד האירופי קיבל את ההחלטה הצודקת והנכונה: חיזבאללה הוא ארגון טרור במסווה של מפלגה פוליטית, שככזו הלבינה את הפעילות הטרוריסטית שלהם".

* שר האנרגיה והמים והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, אמר בתגובה להחלטת האיחוד האירופי: ״אני מברך על החלטת האיחוד האירופי להכניס את ארגון חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור. כמי שפעל להכנסת ארגון חמאס לרשימת ארגוני הטרור בשנת 2004, אני יודע שיש לכך משמעות עצומה והכבדה קשה על פעילותו של ארגון טרור שמתחפש לארגון פוליטי. למרות שהדבר נעשה באיחור, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. הדבר מהווה סימן ברור לכל ארגוני הטרור שהקהילה הבינלאומית נחושה להילחם בטרור ולהכניע אותו״.

* סגן שר החוץ, זאב אלקין, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "אני מברך על החלטת האיחוד האירופי להכניס את הזרוע הצבאית של חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. מדובר בצעד חשוב ואסטרטגי.

"החיזבאללה תכנן וביצע פיגועים רבים באדמת אירופה וברחבי העולם כולו ואחראי על מותם של אזרחים רבים חפים מפשע,בפיגועים שכוונו לא רק כלפי יהודים אלא לכלל האזרחים".

סגן השר אלקין הביע תקווה שצעד זה יגובה בצעדים מעשיים כלפי ארגון החיזבאללה כולו. "אני מעריך ומוקיר את עובדי משרד החוץ שעמלו על התהליך והביאו אותו לכדי סיום".

משמעות ההחלטה של מועצת שרי החוץ באיחוד האירופי היא שלבנקים באירופה יהיה קשה בהרבה להעביר כספים לארגונים הקשורים לחיזבאללה. עם זאת, ההחלטה עלולה להתגלות כבעייתית אם גם הזרוע המדינית לא תיכלל בהחלטה.

ישראל ניסתה בשנים האחרונות, לא פעם, להשיג את ההחלטה הזאת מהאיחוד האירופי – אך נכשלה בכך משום שההחלטה מחייבת הצבעה פה אחד – ובכל ההצבעות שהיו בפעמים הקודמות היו מדינות שהתנגדו להצעת ההחלטה. את הצעת ההחלטה האחרונה, שהתקבלה, דחפו בעיקר בריטניה, הולנד וגרמניה. בין המתנגדות בפעמים קודמות היו אוסטריה, יוון ומלטה, אשר שוכנעו הפעם לתמוך, בין השאר לאחר שיחות שקיים ראש הממשלה עם מנהיגיהן.