לאחר מערכת בחירות מדממת, רצופה בהשמצות, בספינים, בהליכים משפטיים, במכות מתחת לחגורה ובהשקעה ביועצי פרסום ואסטרטגיה – מגיע המאבק על משרת הרבנים הראשיים לקו הסיום.

שלושה רבנים – הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צה"ר; הרב דוד לאו, רבה הראשי של מודיעין והרב יעקב שפירא, ראש ישיבת "מרכז הרב" –  מתמודדים על משרת הרב האשכנזי הראשי. על משרת הרב הספרדי הראשי, הראשון לציון, מתמודדים הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת ובנו של הרב הראשי לשעבר, מרדכי אליהו, ז"ל; הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו והרב ציון בוארון, דיין בבית הדין הרבני הגדול.

המועמדים המזוהים מפלגתית הם הרב דוד סתיו והרב שמואל אליהו – הנחשבים למועמדי הבית היהודי. מועמדה של ש"ס הוא הרב יצחק יוסף – שאם ייכשל בבחירות, תהיה זו מכה קשה מאוד לש"ס.

את עיקר תשומת הלב מיקד המאבק סביב מועמדותו של הרב שמואל אליהו. האקורד האחרון במאבק זה ניתן ביום שני השבוע, כאשר הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, בהם נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דחה עתירה שביקשה לפסול את מועמדותו של הרב שמואל אליהו לרבנות הראשית. בנימוק לדחיית העתירה, אותה הגיש חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ, הסבירו השופטים כי לוח הזמנים הצפוף לא אפשר לבחון את הנושא. לפני כן הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי בחירתו של הרב אליהו אינה ראויה וכי לא יוכל להגן עליה מבחינה משפטית מפני פניות לבג"ץ. לרב אליהו מיוחסות 13 התבטאויות גזעניות בכלי תקשורת, שאותן ציטט ויינשטיין במכתב שהעביר אליו. גם המאבק סביב מועמדותו של הרב דוד סתיו, לבש פנים מכוערות במיוחד – כאשר נגדו הופנו קללות ואיומים שונים ובין השאר כינה הרב שלום כהן, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס וראש ישיבת 'פורת יוסף', את אנשי הכיפות הסרוגות "עמלק".

לקראת הבחירות לרבנות הודיעו אמש השר נפתלי בנט והשרה ציפי לבני, למועמדים לתפקיד הרבנים הראשיים לישראל, כי בכוונתם לאחד בין תפקידי הרבנים הנבחרים, כך שאחד מהם יכהן כרב ראשי והאחר יכהן כאב בתי הדין הרבניים. הכוונה היא להפריד בין תפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בתי הדין הרבניים. לבני ובנט הודיעו עוד כי הם שוקלים להפריד את נשיאות בתי הדין הרבני מהרבנות הראשית כבר במהלך תקופת כהונתם של שני הרבנים שייבחרו היום – כך שאחד משני הנבחרים יכהן כנשיא בתי הדין הרבניים והשני ימשיך לכהן כרב ראשי.

ח"כ משה פייגלין (ליכוד) מיהרכ הבוקר לברך על יוזמתם של לבני ובנט. "הדבר הטוב היחיד שיצא מהבחירות האלו הוא הודעת השרים בנט וליבני על קידום חוק רב ראשי אחד", כתב ח"כ משה פייגלין, בעמוד הפייסבוק שלו. "כשיזמתי את הצעת החוק אמרו לי שזה בלתי אפשרי. עכשיו זו כבר התחייבות מקיר אל קיר. כרגע החוק נמצא בועדת השרים ואני מקווה שבמושב הבא נעביר אותו.

"האמת היא שכל ההתנהלות סביב הבחירות הללו גרמה לי להרהר מדוע צריך בכלל רבנות ראשית", כותב פייגלין הבוקר. "קידוש ה' גדול לא יוצא מהמוסד הזה לאחרונה. הסיבה לכך היא האנומליה המובנית שבין הציונות והדת. 'הציונות דבר אין לה עם הדת', אמר הקונגרס – והוא צדק. הרבנות אינה הנהגה רוחנית תרבותית אלא נציגת הדת, במרחב הציוני, שאינו יכול אתה אבל גם אין לו זהות בלעדיה. כך נוצר העיוות. עד שיהיו לנו מקדש וסנהדרין, צריך להאציל סמכויות לרבנים הקהילתיים. אני סומך על כשרות קהילתית של הרב המקומי שכולם מכירים, הרבה יותר מכל הגופים הלאומיים. כך גם ביתר הנושאים. והערה אחרונה. אם בכל זאת רבנות ראשית, אז הגוף הבוחר צריך להיות הכנסת".

עפ"י האנרגיות והכספים הרבים, שנשפכו על מערכת הבחירות לרבנות הראשית, אפשר היה לחשוב כי מדובר בבחירות כלליות שכל העם שותף להן. אולם הגוף הבוחר לרבנות הראשית הוא לא יותר מ-150 איש 80 רבני ערים גדולות ומועצות מקומיות, רבני שכונות ודיינים, ולצידם עוד עשרה רבנים שמינה הרב הראשי המכהן שלמה עמאר. בנוסף עליהם ישנם בגוף הבוחר עוד 70 נציגי ציבור ובהם ראשי הערים הגדולות, ראשי המועצות הדתיות, עשר נשים שמונה ע"י שר הדתות נפתלי בנט ונציגי הממשלה וחברי כנסת.

הבחירות עצמן יתקיימו מלון ליאונרדו בירושלים, לשם יגיעו 150 אנשי הגוף הבוחר וישלשלו מאחורי פרגוד שני פתקים בצבעים שונים לשתי קלפיות: אחד עם המועמד למשרת הרב האשכנזי והשני לרב הספרדי. התוצאות אמורות להתפרסם ב-8 בערב.