ברוס וויליס לא פוגע

"Red 2" הוא סרט המשך חסר השראה, עמוס בקטעי אקשן שגרתיים ובכוכבים שמדקלמים את הטקסט – ובראשם ברוס וויליס. רק ג'ון מלקוביץ' מעניק לצופים כמה רגעים משעשעים

Print Friendly

[rating=2]

"Red 2" הוא סרט המשך שטותי, מטומטם ומיותר, שלא מצליח ללכוד את הקלילות השנונה של "Red" המקורי. עם זאת, ראוי לציין, כי ב-"Red 2" יש כמה רגעים משעשעים, אך זה בעיקר בזכותו של ג'ון מלקוביץ' ("מת עליה"), החוזר לגלם את מרווין הפרנואיד. מלקוביץ' מתנהג כאילו הוא נכנס לסרט עם תסריט שונה משאר חבריו המלוהקים לסרט, או שהבמאי דין פריסוט (""דיק וג'יין עושים את זה"), אמר לו שהוא יכול לאלתר בכל רגע נתון.

הסיפור פשוט: פרנק מוזס (ברוס וויליס ("לופר"), סוכן ממשלתי בגמלאות, מאחד פעם נוספת את חבריו משכבר הימים למסע בין-יבשתי לאיתור נשק המאיים לשנות את מערך הכוחות בעולם.

בין השחקנים הנוספים שחזרו מהסרט המקורי, ניתן למצוא את הלן מירן ("היצ'קוק") ומרי-לואיז פרקר ("העשב של השכן"), ואליהם התווספו קתרין זטה-ג'ונס ("עיר שבורה"), אנתוני הופקינס ("היצ'קוק") וביונג-הון לי ("ג'י איי ג'ו – כוח המחץ"). אבל נראה שהשחקנים רק מדקלמים את תפקידיהם, כאילו שנתנו להם את שורות הטקסט דקות אחדות לפני תחילת הצילומים. אף אחד מהם, להוציא את מלקוביץ', לא נראה מתעניין במה שמצטלם ברקע. וויליס מתנהג כאילו הוא מעדיף להיות במקום אחר, והוא לא עושה שום מאמץ ליצור כימיה עם זוגתו (פארקר).

אם "Red 2" היה אמור להיות בלון קולנועי מרופד בהומור ערמומי ושנון, אפשר לספור על יד אחת את מספר הגיחוכים הקלים שיוצאים מהקהל במהלך הסרט. חלק מאותן בדיחות משמשות פעמיים או שלוש פעמים במהלך העלילה, בניסיון להאכיל בכפית את הקהל, ולהגיד שאנחנו שנונים ומצחיקים. מה שיוצא בסופו של דבר, הוא סרט חסר השראה, עם תסריט כושל ועריכה מרופטת, שעמוס בקטעי אקשן שגרתיים למדי. בצד החיובי של העלילה אנו מקבלים תמונות נוף והבזקים נאים של לונדון, פריז, מוסקבה, ואפילו עצירה קצרה בהונג קונג.

ב-"Red 2" יש הרבה יריות וקליעים, אך הוא לא מצליח לפגוע במטרה. נראה כי ליהקו את שלל הכישרונות יחד רק למטרות גיוס כסף לאולפנים ולהעלות את ערך המניות. לאחר הצפייה ב-"Red 2", אני מקווה שהאולפן לא ייתן "Green" לעשות סרט שלישי בסדרה.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.