ממשלת ישראל אישרה את טיוטת חוק יסוד "משאל העם". לאחר מספר דחיות של ישיבת הממשלה הבוקר, במטרה להשיג תמיכה מקסימלית בממשלה לשחרור האסירים הפלסטיניים, ולהפעיל לחץ על שרי הליכוד לתמוך בהצעה, אישרה הממשלה את טיוטת החוק, אשר תוחזר עתה לדיון בכנסת.

בתחילת הבוקר, הישיבה נדחתה בחצי שעה, אולם הדחייה התארכה הרבה מעבר לכך, בשל השיחות המרתוניות שקיים נתניהו עם השרים. נתניהו ניסה לשכנע את השרים לתמוך בהצעה, או לפחות להימנע בהצבעה. השר ישראל כץ, שהודיע עוד אמש כי יצביע נגד – אמר הבוקר, כי עמדתו הולכת ומתחזקת ככל שיותר פרטים מתבררים לו על עסקת השחרור. גם השר נפתלי בנט, שירד אל המפגינים נגד שחרור האסירים, הודיע כי יעמוד בהתנגדותו.

מול הלחץ הכבד שהפעיל נתניהו על שריו המתנדנדים – הפעילו גורמי ימין לחץ נגדי מאסיבי ובין השאר הפיצו באינטרנט את מספרי הטלפון הסלולריים של השרים – כדי להציף אותם  במסרונים עם דרישות שלא להכנע ועם תמונות הקורבנות, שרוצחיהם אמורים להשתחרר. בכל אותו זמן מפגינים סמוך לקריית הממשלה עשרות בני משפחות של קרבנות טרור, עם פעילי ימין, נגד הכוונה לשחרר את האסירים הפלסטיניים.

סגן שר החוץ, זאב אלקין, הצטרף לקריאה שלא לשחרר מחבלים מהכלא. "אמנם אינני שר, ולצערי לא אוכל להביע את עמדתי הנחרצת בסוגיה הזו בישיבת הממשלה, ולכן יכולתי לעמוד בצד ו׳לשחק אותה מהאו"ם", אומר אלקין. "אבל אני מאמין שתפקידו של איש ציבור להביע עמדה ברורה בסוגיות העקרוניות מהסוג הזה, גם כשפוליטית יותר נוח לעמוד מהצד.

״הייתי בין המעטים שהעז להתנגד בצורה נחרצת וגלויה לעסקת שליט, כי סברתי ששחרור המוני של מחבלים רק מעודד את הטרור מחזק את הביטחון העצמי של אויבינו ומעביר מסר מאוד מאוד בעייתי לגבי יכולת העמידה של מדינת ישראל בלחצים", כתב אלקין בעמוד הפייסבוק שלו.

לעומתו, הודיעו במהלך ישיבת הממשלה, שר הפנים, גדעון סער ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, כי יתמכו בלב כבד בשחרור האסירים. "אצביע בלב כבד בעד ההחלטה", אמר השר יעלון. "אבל אתנגד לשחרור מחבלים ערבים ישראלים. אבו מאזן לא מייצג אותם.

"יש מחיר כבד בהחלטה על שחרור מחבלים, הן מבחינת הצדק, הן מבחינת החוק והן מבחינת ההרתעה", אמר שר הביטחון. "הלוואי שלא היינו מגיעים לדילמה הזו, אך במצב שנוצר יהיה מחיר כבד להחלטה שלא להיכנס לתהליך המדיני באשמתנו, בהקשרים האסטרטגיים בינינו לבין ארצות הברית ומדינות המערב, ולכן בלב כבד אצביע בעד ההחלטה. אני אתנגד לשחרור ערביי ישראל. אבו מאזן לא מייצג אותם.

"בנוגע למחבלים הפלסטינים – מדובר במחבלים שביצעו את הפשע המתועב לפני אוסלו, וייתכן שהיה נכון לשחררם עם תחילת יישום הסכם אוסלו, משום שאז דיברנו עם שולחיהם, בראשות ערפאת, והם נשארו בכלא. מספרם הולך ופוחת כי חלקם שוחררו וחלקם מתו, ובאסירים המשוחררים יש כאלו שאמורים להשתחרר בחודשים הקרובים ובשנים הקרובות", אמר השר יעלון.

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' קראה לשרי הממשלה לאשר את החלטת ראש הממשלה נתניהו ולאפשר שחרור אסירים. "זוהי החלטה קשה ומכאיבה, בראש ובראשונה למשפחות, אך היא לא תפגע בחוסנה של מדינת ישראל, ומנגד תאפשר התנעת מו"מ – צעד שיחזק את ישראל אסטרטגית, בטחונית וכלכלית. על רה"מ להקשיב לרוב הציבור בישראל ולרוב בכנסת התומך בפתרון מדיני, ולהפסיק להיות מובל בידי הקיצונים בממשלתו".

הרב הראשי הטרי, דוד לאו, הגיב על רקע ישיבת הממשלה: "שחרור מחבלים חושף את אזרחי ישראל לסיכונים ביטחוניים ופוגע קשות ברגשותיהן של משפחות שכולות. אני מכיר אישית את ראש הממשלה. ברור לי שכאח שכול שגם כתב ספר מרכזי על מלחמה בטרור, הוא ישקול את הנושא בכובד ראש ויקבל את ההחלטה הנכונה לעם ישראל".

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום לראש הממשלה, בנימין נתניהו,  בבקשה לדעת האם במסגרת הליך קבלת ההחלטות לשחרור מחבלים כ"מחווה מדינית", נלקחו בחשבון המלצות וועדת שמגר.

התנועה לאיכות השלטון מדגישה כי לפני כשנה וחצי סיימה  וועדה בראשות נשיא בית המשפט (בדימוס) מאיר שמגר, בה היו חברים גם פרופסור אסא כשר והאלוף (במיל') עמוס ירון, עבודה של כשנתיים לקביעת קריטריונים ונהלים לניהול משא ומתן בנושא שחרור מחבלים.

 התנועה לאיכות השלטון מדגישה, כי מסקנות הדו"ח לא פורסמו ואף לא ברור האם הוועדה גיבשה נהלים וקריטריונים אף לשחרור מחבלים שלא במסגרת משא ומתן לשחרור חטופים ישראלים, אלא כ"מחווה מדינית" כבמקרה דנן. על כן, התנועה לאיכות השלטון דורשת מראש הממשלה לעדכן האם אכן גובשו נהלים וקריטריונים כאלה."ההחלטה על שחרור מחבלים הינה החלטה מורכבת, שנויה במחלוקת קשה, יש לה השלכות נרחבות, על אזרחי ישראל ועל מדינת ישראל. חשיבות מיוחדת, יש אם כן לקבלת החלטה בסוגיה זו המתבססת על נהלים וקריטריונים ברורים וסדורים".

מכתב ראש הממשלה

בפנייה דרמטית ויוצאת דופן לאזרחי המדינה, פירסם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכתב שבו הוא מסביר את מניעי החלטתו לשחרר את האסירים הפלסטיניים ולערוך את משאל העם – במידה ויושג הסכם. "זוהי החלטה קשה מאין כמוה", הוא כותב על שחרור האסירים. "היא מכאיבה למשפחות השכולות, היא מכאיבה לעם ישראל כולו, והיא מכאיבה לי מאוד. החלטה זאת קשה לי אישית שבעתיים משום שאני ומשפחתי מכירים אישית את מחיר השכול של הטרור. אני מכיר היטב את הכאב. אני חווה אותו יום יום ב-37 השנים האחרונות".

בינתיים, כך מתברר, עומדת הממשלה להחליט על שחרור 104 אסירים – ולא 82, כפי שהתכוון נתניהו מלכתחילה להביא אל שולחן הממשלה. ההחלטה התקבלה לאחר שהפלסטינים איימו שלא להגיע למפגש הפתיחה שאמור להיות ביום שלישי בוושינגטון. בלשכת ראש הממשלה החליטו להיענות לדרישה זו כדי להעמיד את הפלסטינים למבחן וכדי שלא יהיה ספק שלא ישראל היא המערימה קשיים על המו"מ המדיני.

הפגישה בין שרת המשפטים, ציפי לבני ושליחו המיוחד של ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו – לבין ראש המשלחת הפלסטינית סאיב עריקאת, תתקיים בוושינגטון ביום שלישי הקרוב. הפגישה הראשונה – וגם הבאות אחריה – יתמקדו בעיקר בגיבוש מסגרת המו"מ ובסדר היום של פגישו אלה. ענייני המהות יידונו רק לאחר שתושג הסכמה על המסגרת.

לעומת זאת, טוען יו"ר ועדת החוץ והביטחון אביגדור ליברמן, כי אין ודאות כלל שהמשא ומתן עם הפלסטינים יחודש. ליברמן, שהתראיין לרשת ב', אמר כי במפגש ההכנה הצפוי בוושינגטון ינסו הצדדים לקבוע את סדר היום של השיחות. ליברמן הדגיש כי הפתרון המעשי היחיד עם הפלסטינים הוא הסכם-ביניים לטווח ארוך. הוא ציין כי גם אילו הסכימה ישראל לסגת לגבולות 67' ולחלק את ירושלים, לא היו הפלסטינים רואים בכך את סוף הסכסוך.

ליברמן הביע ספק בצורך להביא הסכם אפשרי עם הפלסטינים למשאל עם ואמר כי האמצעי הזה אינו נהוג בישראל. הוא הוסיף כי יש להניח שהסכם כזה יזכה לתמיכת העם בשל מה שכינה "שטיפת המוח של התקשורת וחיבוק הדב" שתעניק הקהילה הבין-לאומית לישראל.

וזהו נוסח פנייתו של ראש הממשלה לאזרחי המדינה:

"ראשי ממשלה נדרשים מעת לעת לקבל החלטות בניגוד לדעת הקהל – כשהדבר חשוב למדינה.

"כדי לקבל החלטות שנתמכות בדעת הקהל אין צורך בראשי ממשלה.

"בעת הזאת נראה לי חשוב ביותר שמדינת ישראל תיכנס לתהליך מדיני. הדבר חשוב הן כדי למצות את הסיכוי לסיים את הסכסוך עם הפלסטינים, והן כדי לבסס את מעמדה של ישראל במציאות הבינלאומית המורכבת סביבנו.

"השינויים הכבירים באזורנו – במצרים, בסוריה ובאיראן – מעמידים אתגרים חדשים למדינת ישראל, אבל הם גם מייצרים הזדמנויות לא מבוטלות עבורנו.

"מטעמים אלה אני מאמין שחשוב שמדינת ישראל תיכנס לתהליך מדיני שיימשך לפחות 9 חודשים – במטרה לבדוק האם ניתן להגיע בזמן זה להסכם עם הפלסטינים.

"אך עם כל החשיבות שאני מייחס לתהליך המדיני, לא הייתי מוכן לקבל את דרישות הפלסטינים לנסיגות והקפאות כתנאים מוקדמים לכניסה למשא ומתן.

"כך גם לא הייתי מוכן לקבל את תביעתם לשחרר אסירים פלסטינים לפני תחילת המשא ומתן. כן הסכמתי לשחרר 104 פלסטינים במנות קצובות אחרי תחילת המשא ומתן ובהתאם לנסיבות התקדמותו.

"זוהי החלטה קשה מאין כמוה. היא מכאיבה למשפחות השכולות, היא מכאיבה לעם ישראל כולו, והיא מכאיבה לי מאוד.

"היא מתנגשת עם ערך חשוב מאין כמוהו, ערך הצדק.

"זהו אי צדק ברור כשבני עוולה, גם אם רובם המוחלט ישבו בכלא למעלה מ-20 שנה כמו במקרה זה, ישתחררו לפני שסיימו לרצות את מלוא תקופת מאסרם.

"החלטה זאת קשה לי אישית שבעתיים משום שאני ומשפחתי מכירים אישית את מחיר השכול של הטרור. אני מכיר היטב את הכאב. אני חווה אותו יום יום ב-37 השנים האחרונות.

"העובדה שממשלות ישראל שקדמו לממשלות בראשותי שיחררו למעלה מ-10,000 מחבלים אינה מקלה עליי היום ולא הקלה עליי גם בהחלטתי להחזיר את גלעד שליט.

"השבתו של גלעד הביתה היתה כרוכה עבורי בהחלטה קשה מאין כמוה – שחרור מחבלים. אבל האמנתי שהערך של השבת בנים הביתה צריך לגבור על קושי זה.

"אנשים בעמדות הנהגה צריכים לבחור בין ברירות מורכבות, ולפעמים ההחלטה הנדרשת היא קשה במיוחד כשרוב הציבור מתנגד לה.

"כך החלטתי לסיים את מבצע עמוד ענן לאחר שחוסל רב-המחבלים אחמד ג׳עברי ולאחר המכות הקשות שספגו חמאס וארגוני הטרור מידי צה״ל.

"קיבלתי את ההחלטה לסיים את המבצע למרות שרוב הציבור צידד בהמשך הפעולה, דבר שהיה מצריך כניסה קרקעית לרצועת עזה. כראש הממשלה חשבתי שיעד ההרתעה הושג בעיקרו על ידי הפעולות הנחושות שביצענו.

"היום, כשנה אחרי מבצע עמוד ענן, אנו עדים למצב השקט ביותר בדרום מזה יותר מעשור. כמובן שהשקט הזה יכול להיפרם בכל רגע, אבל המדיניות שלי היא ברורה בכל הגזרות: ככל הניתן אנו מסכלים איומים עלינו מבעוד מועד, ואנו מגיבים בעוצמה על כל ניסיון לפגוע באזרחינו.

"בתשעת החודשים הקרובים נבחן אם יש מולנו גורם פלסטיני הרוצה כמונו בסיום אמיתי של הסכסוך בינינו.

"סיום זה יתאפשר רק בתנאי שיובטח ביטחון אזרחי ישראל ויובטחו האינטרסים הלאומיים החיוניים שלנו.

"אם נצליח להשיג הסדר שלום כזה אביא אותו למשאל עם.

"החלטה גורלית כזאת אסור לקבל על חודם של כמה קולות בכנסת.

"יש לאפשר לכל אזרח ואזרחית להשפיע ישירות על עתידנו וגורלנו בסוגיה כל כך מרכזית.

"התשובה הטובה ביותר שאנו נותנים לאותם רוצחים שפלים שביקשו להכריע אותנו בדרך הטרור היא שבעשרות השנים שבהן ישבו בכלא – בנינו מדינה לתפארת והפכנו אותה לאחת המדינות המשגשגות, המתקדמות והאיתנות בעולם.

"אני מבטיח שכך נמשיך לעשות".

עוד לא יבשה הדיו, מעל מכתבו של ראש הממשלה, וכבר מתייצבת מולו אופוזיציה הולכת ומתרחבת בתוך הליכוד עצמו וגם בקרב שרי הימין, המתנגדת לשחרור האסירים הפלסטיניים מהכלא:

* יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, פרסם תגובה קצרה ובה אמר: "מחבלים צריך להרוג, לא לשחרר. כל חיי נאבקתי לקיום שני חלקי המשפט הזה. מחר אצביע נגד". מלבד בנט, יצביעו כל שרי הבית היהודי – נגד שחרור המחבלים.

* שר התחבורה ישראל כץ אמר כי בכוונתו להצביע נגד כשתובא ההחלטה מחר להכרעת הממשלה. כץ, שהביע דעתו בנושא עוד לפני שבוע, אמר: "אין טעם להפעיל עליי לחץ בעניין הזה".

* סגן שר הביטחון ויו"ר מרכז הליכוד, ח"כ דני דנון שיגר הערב מכתב דחוף לשרי הליכוד בו הוא קורא להם להצביע בעד משא ומתן ללא תנאים מוקדמים, אך להתנגד בכל תוקף כנגד מה שהוא מכנה "שחרור מטורף של מחבלים שרצחו עשרות ישראלים".

* יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, מתייצב בגלוי נגד החלטתו של ראש הממשלה לשחרר מחבלים פלסטיניים מן הכלא. "כל מה שיעניין את הפלסטינים אחרי שנשחרר את האסירים זה עוד מחוות", אמר הערב בראיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ השני. "אני מתנגד לשחרור האסירים", הדגיש אדלשטיין, "כדאי לזכור שמדובר ברוצחים הכי אכזריים, אחרי שנשארו בכלא לאחר עסקת טננבאום ושליט. אנחנו צריכים להסתכל למשפחות הנרצחים בעיניים. לא תהיה התקדמות בשיחות לאחר השחרור. על הפלסטינים להוכיח שהמילה 'ויתור' נאמרת גם בערבית".

בנוגע לשאלה האם החלטה על הסכם מדיני מול הפלסטינים צריכה להגיע להכרעת העם אמר יו"ר הכנסת: "לכנסת יש זכות מלאה להחליט בכל נושא. אחרי שההחלטות מקבלות את אישור הכנסת והממשלה יש להביא אותן לעם אם מדובר בנושא דרמטי. אנחנו עד היום זוכרים את טראומת ההתנתקות ולכן אני אומר שעלינו להיות לא רק צודקים אלא גם חכמים. האם מישהו בבחירות של 2003 חשב שתהיה התנתקות?"

* גם חברת הכנסת מירי רגב מתנגדת. בפוסט שפרסמה הערב בעמוד הפייסבוק שלה, קראה לשרי הליכוד להתנגד להצעה זו. "לא יכול להיות שנשחרר אסירים, רוצחים, טרוריסטים שרצחו אזרחים ישראלים חפים מפשע, עוד לפני שישבנו למשא ומתן. כידוע לכולנו, ראש הממשלה נתניהו כבר נתן מתנות בחינם לפלשתינים – עשרה חודשים של הקפאה, שלא נדבר על המהלך המוטעה שבראשו עמד שרון – ההתנתקות, שקירבה את חמאס והטרור לישראל. אני קוראת לראש הממשלה לבקש מנשיא ארה"ב לשחרר את פולארד, שלא רצח ועדיין מרצה עונש כבד בכלא. כפי שהאמריקאים שומרים על הכבוד שלהם, כך אנחנו צריכים לשמור על הכבוד הלאומי שלנו ולכבד את משפחות הקורבנות שסובלות יום יום את הכאב הנורא של מעשי הטרור של אותם אסירים".

* ח"כ יריב לוין: "מתן תשלום על כניסה למשא ומתן זה דבר מופרך אשר מעיד על התקפלות של מדינת ישראל. הדרישה לשחרור המחבלים מעידה בעיקר על הצביעות של האמריקאים אשר אינם מוכנים לשחרר את פולארד. אני שב וקורא לשרי הממשלה ולחבריי בליכוד- ישראל ביתנו להתנגד לעסקה המבישה הזו".

* מועצת יש״ע קראה הלילה "לכל אחד ואחת משרי הממשלה" להצביע נגד שחרור מחבלים. "שחרור מחבלים הינה טעות חמורה הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מדינית. אין לכרוך בשום אופן החלטה פסולה על שחרור מחבלים עם החלטות בנושאי בניה או בכל נושא אחר. אך גם אם ייעשה כך – יש להתנגד בכל תוקף להצעה".

לעומתם הודיע שר האוצר, יאיר לפיד, כי יצביע בעד שחרור האסירים. במכתב ששיגר הלילה לחברי מפלגתו, סיפר: "ביום חמישי יעקב פרי ואני נפגשנו עם נציגי משפחות קורבנות הטרור, והם ניסו לשכנע אותנו להתנגד לשחרור האסירים שרצחו את בני משפחותיהם. זו הייתה שיחה טעונה וכואבת, עם אנשים שאתה רוצה לחבק, אבל למרות הקושי אמרתי להם שלא נעתר לדרישתם. המחויבות הראשונה שלי היא הניסיון למנוע את הקרבנות של העתיד. נכון שאיש אינו מבטיח לנו שהשיחות יצליחו, נכון שהעבר רצוף כישלונות כואבים, אבל אסור לנו להפסיק לנסות".

[related-posts]