ברוב של 13 שרים נגד שבעה ובהימנעות של שני שרים אישרה הממשלה, לאחר דיון מרתוני, את פתיחת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים והסמיכה צוות שרים לשחרור אסירים פלסטינים במהלכו של המשא ומתן. עם זאת, ההחלטה האם לשחרר אסירים מערביי ישראל – נדחתה למועד אחר.

13 השרים שתמכו בהצעה הם: בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון, יובל שטייניץ, גדעון סער, יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, יעקב פרי, ציפי לבני, עמיר פרץ, יצחק אהרונוביץ', סופה לנדבר ומאיר כהן. שבעת השרים שהתנגדו להחלטה הם: נפתלי בנט, אורי אורבך, אורי אריאל, גלעד ארדן, ישראל כץ, יצחק, יאיר שמיר ועוזי לנדאו. נמנעו בהצבעה השרים סילבן שלום ולימור לבנת, שאחיינה בן יוסף לבנת נרצח בידי מחבלים, סמוך לקבר יוסף בשכם. גרונו של השר סילבן שלום נשנק מהתרגשות כשהזכיר את אביו שנרצח, במהלך שוד בנק בבאר שבע, כשהיה ילד. ראש הממשלה ושרים אחרים קמו ממקומם וחיבקו אותו. 

בראש צוות השרים, שידון בשחרור האסירים הפלסטיניים, יעמוד ראש הממשלה בנימין נתניהו וישתתפו בו שר הביטחון, שרת המשפטים, השר לביטחון פנים ושר המדע. מוקדם יותר אישרה הממשלה את טיוטת חוק-יסוד: משאל עם.

עוד לפני ההכרעה בדיון המרתוני, נדחתה ישיבת הממשלה לאחר שראש הממשלה נתניהו – שחשש מכישלון בהצבעה – החליט לדחות את פתיחתה והפעיל לחץ כבד על שריו. בתחילת הבוקר, הישיבה נדחתה בחצי שעה, אולם הדחייה התארכה הרבה מעבר לכך, בשל השיחות המרתוניות שקיים נתניהו עם השרים. נתניהו ניסה לשכנע את השרים לתמוך בהצעה, או לפחות להימנע בהצבעה. השר ישראל כץ, שהודיע עוד אמש כי יצביע נגד – חזר ואמר גם הבוקר כי יתנגד לשחרור האסירים וכי הוא הולך ומתחזק בעמדתו ככל שיותר פרטים מתבררים לו על עסקת השחרור. כמוהו הודיע גם השר ארדן כי יצביע נגד. גם השר נפתלי בנט – שגם ירד אל המפגינים נגד שחרור האסירים, כדי להזדהות עמם – הודיע כי יעמוד בהתנגדותו.

בנט, הזהיר – ובמילים קשות – גם בישיבת הממשלה נגד שחרור מחבלים. "אנחנו גולשים במדרון חלקלק", אמר. "פעם שחררנו מחבל תמורת חייל חי, אח"כ מאות מחבלים תמורת חייל חי, אחר כך  מחבלים תמורת חייל מת, ועכשיו מאה מחבלים תמורת 'תהליך'״. אנו מלמדים את העולם שאצלנו הכל סחיר.

"לצערי", אמר בנט, "ההחלטה היום תביא לכך שיגיע היום בו ישוחררו רוצחי משפחת פוגל. דובר על כך שתהליך יביא שקט. המציאות היא הפוכה: אוסלו הביא פיגועי התאבדות בשנת 94-95, קמפ דייויד הביא מעל אלף נרצחים. דווקא עכשיו שקט.

"אם הממשלה תגיד היום 'לא' – זו תהיה בשורה של עמידה לאומית וגאווה גדולה. אנחנו בתוך 'קוראלס' של שתי מדינות. זו לב הבעיה. זו קונספציה שגויה מיסודה. את זה צריך לשנות. אני גם קורא לכולם להפסיק לומר, ש'אם לא תקום מדינה פלסטינית זה סופה של ישראל'. השתגענו?! ישראל תשגשג גם ללא מדינה פלסטינית. ובטח ככה לא מנהלים מו"מ".

אל המתנגדים הצטרף גם סגן שר החוץ, זאב אלקין, הצטרף לקריאה שלא לשחרר מחבלים מהכלא. "אמנם אינני שר, ולצערי לא אוכל להביע את עמדתי הנחרצת בסוגיה הזו בישיבת הממשלה, ולכן יכולתי לעמוד בצד ו׳לשחק אותה מהאו"ם", אומר אלקין. "אבל אני מאמין שתפקידו של איש ציבור להביע עמדה ברורה בסוגיות העקרוניות מהסוג הזה, גם כשפוליטית יותר נוח לעמוד מהצד.

״הייתי בין המעטים שהעז להתנגד בצורה נחרצת וגלויה לעסקת שליט, כי סברתי ששחרור המוני של מחבלים רק מעודד את הטרור מחזק את הביטחון העצמי של אויבינו ומעביר מסר מאוד מאוד בעייתי לגבי יכולת העמידה של מדינת ישראל בלחצים", כתב אלקין בעמוד הפייסבוק שלו.

מול הלחץ הכבד שהפעיל נתניהו על שריו המתנדנדים – הפעילו משפחות קרבנות הטרור וגורמי הימין לחץ נגדי מאסיבי ובין השאר הפיצו באינטרנט את מספרי הטלפון הסלולריים של השרים – כדי להציף אותם  במסרונים עם דרישות שלא להיכנע ועם תמונות הקורבנות, שרוצחיהם אמורים להשתחרר. בכל אותו זמן הפגינו סמוך לקריית הממשלה עשרות בני משפחות של קרבנות טרור, נגד הכוונה לשחרר את האסירים הפלסטיניים.

"אני מאמין שחידוש התהליך המדיני בעת הזאת הוא דבר חשוב למדינת ישראל, גם כדי לנסות להביא לסיום הסכסוך וגם אל מול המציאות המורכבת באזורנו, ובראש ובראשונה מול האתגרים הביטחוניים מסוריה ומאיראן", אמר ראש הממשלה. "כל הסדר, אם יושג במו"מ, יובא למשאל עם. חשוב שבהחלטות גורליות כאלה כל אזרח ואזרחית יצביעו באופן ישיר בעניין שקובע את עתיד המדינה. הרגע הזה איננו קל בשבילי, איננו קל לשרי הממשלה, ובייחוד הוא איננו קל למשפחות, המשפחות השכולות, שאני מבין לליבן. אבל יש רגעים שבהם צריך לקבל החלטות קשות לטובת המדינה וזהו אחד מהרגעים הללו".

שני שרים – גדעון סער ומשה (בוגי) יעלון – התייצבו מיד לצידו של ראש הממשלה, והודיעו כי יתמכו בלב כבד בשחרור אסירים. עוד בטרם הישיבה, הבהיר שר הפנים גדעון סער כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להצטייר בקהילה הבינלאומית כצד שגרם להפסקת את המגעים. "הצבעה נגד משמעה שממשלת ישראל דחתה את הסיכום אליו הגיע ראש הממשלה עם מזכיר המדינה האמריקני", הסביר סער את החלטתו.

"החלטה נגד היא החלטה שנזקיה עולים לאין ערוך על החלטה בעד. זה לא אומר שאין נזקים בשחרור האסירים, יש ויש", אמר השר סער. "זה לא אומר שאני חושב שיש סיכוי גדול להגיע להסדר קבע עם הפלסטינים – אני מעריך שאין לכך סיכויים גדולים. אבל אנחנו כן רוצים לנסות ולפעול למען עתיד טוב יותר לילדינו. אנחנו כן רוצים לשמור על מעמדה הבינלאומי של ישראל ולמנוע פגיעה מדינית וכלכלית בה".

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון אמר: "יש מחיר כבד בהחלטה על שחרור מחבלים, הן מבחינת הצדק, הן מבחינת החוק והן מבחינת ההרתעה. הלוואי שלא היינו מגיעים לדילמה הזו, אך במצב שנוצר יהיה מחיר כבד להחלטה שלא להיכנס לתהליך המדיני באשמתנו, בהקשרים האסטרטגיים בינינו לבין ארצות הברית ומדינות המערב, ולכן בלב כבד אצביע בעד ההחלטה. אני אתנגד לשחרור ערביי ישראל. אבו מאזן לא מייצג אותם.

"בנוגע למחבלים הפלסטינים – מדובר במחבלים שביצעו את הפשע המתועב לפני אוסלו, וייתכן שהיה נכון לשחררם עם תחילת יישום הסכם אוסלו, משום שאז דיברנו עם שולחיהם, בראשות ערפאת, והם נשארו בכלא. מספרם הולך ופוחת כי חלקם שוחררו וחלקם מתו, ובאסירים המשוחררים יש כאלו שאמורים להשתחרר בחודשים הקרובים ובשנים הקרובות", אמר השר יעלון.

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' קראה לשרי הממשלה לאשר את החלטת ראש הממשלה נתניהו ולאפשר שחרור אסירים. "זוהי החלטה קשה ומכאיבה, בראש ובראשונה למשפחות, אך היא לא תפגע בחוסנה של מדינת ישראל, ומנגד תאפשר התנעת מו"מ – צעד שיחזק את ישראל אסטרטגית, בטחונית וכלכלית. על רה"מ להקשיב לרוב הציבור בישראל ולרוב בכנסת התומך בפתרון מדיני, ולהפסיק להיות מובל בידי הקיצונים בממשלתו".

הרב הראשי הטרי, דוד לאו, הגיב על רקע ישיבת הממשלה: "שחרור מחבלים חושף את אזרחי ישראל לסיכונים ביטחוניים ופוגע קשות ברגשותיהן של משפחות שכולות. אני מכיר אישית את ראש הממשלה. ברור לי שכאח שכול שגם כתב ספר מרכזי על מלחמה בטרור, הוא ישקול את הנושא בכובד ראש ויקבל את ההחלטה הנכונה לעם ישראל".

התנועה לאיכות השלטון פנתה היום לראש הממשלה, בנימין נתניהו,  בבקשה לדעת האם במסגרת הליך קבלת ההחלטות לשחרור מחבלים כ"מחווה מדינית", נלקחו בחשבון המלצות וועדת שמגר.

התנועה לאיכות השלטון מדגישה כי לפני כשנה וחצי סיימה  וועדה בראשות נשיא בית המשפט (בדימוס) מאיר שמגר, בה היו חברים גם פרופסור אסא כשר והאלוף (במיל') עמוס ירון, עבודה של כשנתיים לקביעת קריטריונים ונהלים לניהול משא ומתן בנושא שחרור מחבלים.

 התנועה לאיכות השלטון מדגישה, כי מסקנות הדו"ח לא פורסמו ואף לא ברור האם הוועדה גיבשה נהלים וקריטריונים אף לשחרור מחבלים שלא במסגרת משא ומתן לשחרור חטופים ישראלים, אלא כ"מחווה מדינית" כבמקרה דנן. על כן, התנועה לאיכות השלטון דורשת מראש הממשלה לעדכן האם אכן גובשו נהלים וקריטריונים כאלה."ההחלטה על שחרור מחבלים הינה החלטה מורכבת, שנויה במחלוקת קשה, יש לה השלכות נרחבות, על אזרחי ישראל ועל מדינת ישראל. חשיבות מיוחדת, יש אם כן לקבלת החלטה בסוגיה זו המתבססת על נהלים וקריטריונים ברורים וסדורים".

ח"כ משה פייגלין (ליכוד) קורא לחבריו במפלגות הימין, בתגובה להחלטת הממשלה, לעצור את מה שכינה "ההחלטה האומללה לשחרור הרוצחים", באמצעות הצבעה נגד התקציב.

"אף מחבל עדין לא שוחרר, והחלטת ממשלה אפשר לבטל", כתב פייגלין בעמוד הפייסבוק שלו. "כדי לעצור את ההחלטה האומללה הזו כל מה שצריך היה לקרות הוא שמספר זעום של חברי כנסת מתוך עשרות הח"כים של הליכוד/הבית היהודי/ישראל ביתנו – יפעיל את הכוח הפוליטי שבידו ויודיע כי אם ההחלטה הזו מתקבלת, הוא לא יצביע בעד התקציב.

"ההצבעות על התקציב הן השבוע והן לפנינו. עכשיו זה הזמן של הציבור ללחוץ כל אחד על הח"כים שיש לו השפעה עליהם, ולתבוע מהם להצביע נגד התקציב".

פייגלין כתב עוד "אני אצביע נגד התקציב כפי שהבטחתי הבוקר. הלחץ שלכם עשוי להביא עוד חכי"ם שיחד יעצרו את החור שנפרץ בסכר".

[related-posts]