תגלית ישראלית תאפשר לצמחי מזון לעבור את הבצורת בשלום

לתגלית – אם אכן תתממש מחוץ לתנאי המעבדה – עשויה להיות חשיבות קריטית במאמצים להתגבר על המחסור העולמי במזון: יבולים שלמים שעלולים להישמד בשל בצורת, יוכלו להינצל ולצמצם את ממדי מצוקת המזון בעולם

Print Friendly

חוקרים בטכניון בחיפה, בראשותו של פרופסור שמעון גפשטיין, נשיא המכללה האקדמית כנרת, הצליחו להנדס גנטית צמחים אשר נכנסים ל"קיפאון" כאשר הם אינם מקבלים מים במשך תקופה מסוימת וחוזרים וממשיכים בהתפתחותם כשאספקת המים מתחדשת, זאת מבלי שנגרם לצמח נזק.

לתגלית – אם אכן תתממש מחוץ לתנאי המעבדה – עשויה להיות חשיבות קריטית במאמצים להתגבר על המחסור העולמי במזון: יבולים שלמים שעלולים להישמד בשל בצורת, יוכלו להינצל ולצמצם את ממדי מצוקת המזון בעולם.

פרופ' שמעון גפשטיין (צילום: יח"צ)

פרופ' שמעון גפשטיין (צילום: יח"צ)

פרופסור גפשטיין הגיע לפריצת הדרך הזו במקרה, כאשר עסק במציאת פתרון גנטי להארכת חייהם של צמחים או של הארכת חיי המדף של ירקות ופירות. הניסוי נערך בצמחי הטבק, כאשר פרופ' גפשטיין האריך את נוכחות הורמוני הנעורים (ציטוקינינים). "בעצם, יצרנו כאן לולאה, בדומה לתרמוסטט, בכל פעם שחלה ירידה ברמת הציטוקינינים, מופעל מנגנון המעלה שוב את רמת ההורמון שמפצה על כך שהצמח מנסה להזדקן", מסביר גפשטיין ומוסיף: "התוצאה היא שפתחנו צמח שחי יותר מפי שניים מאורך החיים של צמח רגיל. מחזור החיים הרגיל של טבק הוא ארבעה חודשים, הרי שהצמח שלנו המשיך לחיות שמונה חודשים ויותר. במהלכם הוא המשיך לשאת פרחים ופירות, בעוד שהצמח הרגיל כבר מזמן הצהיב ומת. יכולנו לראות את ההשפעה הזאת גם ברמה של חיי המדף. כשקטמנו עלים משני הצמחים, העלים של הצמח הרגיל הצהיבו כעבור שבעה ימים ונרקבו, בעוד שהעלים של הצמח המהונדס גנטית החזיקו מעמד 21 יום מבלי שראינו כל שינוי בצבע הירוק שלהם."

פריצת הדרך הגדולה הבאה הגיעה במקרה כאשר בתום אחד הניסויים נשארו הצמחים המהונדסים גנטית בפינת החממה ללא השקיה וללא השגחה. צמחי טבק דורשים השקיה מדי יומיים – שלושה, אך להפתעת החוקרים, אחרי ארבעה שבועות כשהגיעו בכוונה לפנות את הצמחים, הופתעו לגלות שהללו – המשיכו לחיות גם ללא השקיה !

בצורת. האם נמצא הפתרון שיאפשר להתגבר עליה? (צילום: ויקיפדיה)

בצורת. האם נמצא הפתרון שיאפשר להתגבר עליה? (צילום: ויקיפדיה)

"זו הייתה תופעה מאד מפליאה, מכיוון שלא מופיע באף ספר לימוד בשטח כי לציטוקינינים ("הורמוני הנעורים") יש השפעה של עמידות צמחים מפני יובש", מסביר גפשטיין. "החלטנו לערוך ניסוי מבוקר. לקחנו צמחים רגילים וצמחים שהנדסנו גנטית, והפסקנו להשקות רק לאחר שלושה שבועות חזרנו להשקות את שניהם. הצמחים הרגילים לא התאוששו מהבצורת הכפויה, ומתו. לעומתם, הצמחים המהונדסים גנטית, שבהם רמת הציטוקינינים לא פוחתת בעת 'משבר', חזרו והמשיכו לצמוח כרגיל ללא נזק. המשמעות החקלאית של פיתוח כזה היא עצומה במיוחד במדינת ישראל. זרעי חיטה שנזרעים בנגב בתחילת החורף, ונובטים עם גשם ראשון, ימותו במידה שיחוו תקופה ארוכה מדי ללא משקעים.

זו מוגדרת כשנת בצורת במדינת ישראל. עם הטכנולוגיה הזו, הנבטים יכולים להיות עמידים לתקופה מסוימת ללא השקיה. אפיזודות כאלו של יובש עתידות להיות נפוצות יותר לאור התחזיות הצפויות בעתיד של שינויי האקלים, שישפיעו על העולם כולו."

יתר על כן, בניסוי נוסף שנערך נמצא כי צמחים מהנדסים בטכנולוגיה זו יכולים לגדול גם כאשר משקים אותם רק בשליש מכמות המים הנדרשת לצמחים רגילים ללא ירידה ביבול.

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, טכנולוגיה, טכנולוגיה ירוקה, מדע, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.