השבוע האחרון של יולי באמסטרדם היה חם, חם מאוד. בבריכה שבכיכר המוזיאונים אנשים טבלו רגליים, הקוקסינליות ישבו בבריכת גומי, אנשים עשו פיקניקים בסירות. בחלק מהמסעדות אפשר היה לראות כתובות על חלון הראווה המכריזות בגאווה "יש מזגן!" ובכיכר רמברנדט אנשים הרטיבו את פניהם במזרקה הסלעית. מול החנות של "מגנום" בכיכר השתרכו תורים ארוכים של המבקשים להרכיב ארטיק בטעמים אישיים.
אמסטרדם מציינת ב-2013 כמה וכמה אירועים: 400 שנה לבניית התעלות, 175 שנה להקמת גן החיות ארטיס ו-125 שנה לאולם הקונצרטים המלכותי. כרזות ברחבי העיר מציינות זאת. האמן ראול באלאי ("אל בסטרדו") יצר כרזות אלטרנטיביות לאלה המתפרסמות ברחבי העיר. הן מוצגות במוזיאון העיר אמסטרדם, הממוקם בסמטה ברחוב הקניות החביב קאלבר (Kalverstraat), המקדיש חלק ניכר מהתצוגה להיסטוריה הקולוניאליסטית של הולנד ולגזענות ומציין 150 שנה לביטול העבדות. במוזיאון זה, השוכן בבניין בו פעל בעבר הלא-רחוק בית יתומים, יש גם תצוגה מיוחדת המתאימה לילדים.
בתערוכות ובמוזיאונים לא הבחנתי בנוכחות מיוחדת של ישראלים (או שלפחות במוזיאון הם היו שקטים), אבל בחנויות הכלבו הגדולות היתה נוכחות חזקה ל"משה, בוא תראה את הז'קט-ג'ינס בעשר יורו!" ושות'. מומלצות תערוכה על רמברנדט במגנה פלזה (Magna Plaza) ליד כיכר דאם, תערוכת ואן גוך בתלת ממד בכיכר ברס (Beursplein), הכוללת אנימציות מרשימות על פי ציוריו של האמן וגם רפרודוקציות של ציורים שאבדו, נגנבו או נשמדו במלחמת העולם השנייה.
http://www.rembrandtallhispaintings.com
http://www.vangoghexhibition.com
למבקרים במוזיאון ההיסטורי היהודי, הממוקם במתחם של ארבעה בתי-כנסת משופצים בלב הרובע היהודי לשעבר, ליד ווטרלו פליין (Waterlooplein), במיוחד מי שמצוייד בילדים, כדאי להציץ במוזיאון הילדים, המציג את "משפחת הולנדר" היהודית וכולל הפעלות. על הקיר תלוי מונטאז' בסגנון עטיפת התקליט "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר", עם מבחר אישים יהודיים, מדויד המלך ועד סטיבן ספילברג. עד אוקטובר מוצגת במוזיאון היהודי גם תערוכת צילומים של פיליפ מכניקוס.
כדאי לבקר בגן החיות, שבגינותיו מצאתי את סידורי הפרחים המרהיבים ביותר. לא הרחק ממנו יש גם גן בוטני חביב, כולל ביתן פרפרים.
http://www.artis.nl/en/artis-royal-zoo
שמחתי להכיר מסעדה צמחונית קטנה, "טראזן סנטר", בניצוחו של איזבה, גנאי נעים הליכות. הרבה ראגיי ברקע ואוכל טעים ובריא, מבושל אישית לכבוד הסועד.
נו, ושיט בתעלות, כמובן, אפשר גם ביום וגם בלילה, לחוויה שונה, ואזור החלונות האדומים, ושוק הפרחים, והגבינות, והקופי שופס… רק טחנת רוח אמיתית לא יצא לי לראות.
ענת, אלטנוילנד
31 ביולי 2013 @ 14:03
נהפוך הוא, זה ידוע שכשבאירופה יש קיץ חם במיוחד אצלנו יש קיץ קל.
אנחנו יושבים על אותה מערכת מטאורולוגית בעניין הזה.
אז אנחנו לא מקנאים, אלא אומרים תודה שהשנה זה הם שנדפקו.
ועדיין, אצלם הייאוש יותר נוח.. 🙁
שרית פרקול
31 ביולי 2013 @ 15:12
תודה, ענת, לא ידעתי שזה ידוע. ואם כל כך ידוע, איך זה שאין מזגנים?