Skip to content

לימור לבנת נגד הריאליטי: "זה לא תרבות, זה מטמטם את המוח"

שרת התרבות והספורט דיברה בוועידת ירושלים לתרבות, שבחרה באבי ניר, מנכ"ל "קשת" ו"אבי" הריאליטי, לעמוד בראש רשימת 100 האנשים המשפיעים בתרבות הישראלית. "האח הגדול" והרייטינג יכולים לרשום עוד ניצחון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

קיבלתי לידי לפני מספר דקות את רשימת "מאה האנשים המשפיעים בתרבות" וההתרגשות התחלפה בתחושת עצבות קלה לצד עגמומיות צפויה. אין חדש תחת השמש. הרשימה תיחשף הערב (רביעי) בוועידת ירושלים לתרבות, שנפתחה אחר הצהריים. רשימת מאה המשפיעים כוללת אנשי תרבות ואמנות ותיקים וכאלה שפרצו בשנים האחרונות, ואמורה לשקף תמונת מצב של המשפיעים על התרבות הישראלית בעת הזו.

"מצליח לקלוע לטעמם של הצופים". ניר

הרשימה, שנערכה מטעם "גלריה" ("הארץ") אינה מחייבת, אבל האכסניה – ועידת ירושלים לתרבות, שנערכת בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד התרבות והספורט, מעניקה לרשימה משמעות מסוימת ואולי משקפת דעה יותר נרחבת. כנראה שלא היתה מחלוקת, שמנכ"ל זכיינית ערוץ 2 "קשת", אבי ניר, "אבי" תוכניות הריאליטי בטלוויזיה, נבחר להיות בראש רשימת המשפיעים בתרבות הישראלית. תרבות? לא בטוח. תראו לי ישראלי אחד שלא מכיר את התוכניות עליהן הוא אמון בערוץ השני הכה ממוסחר בטלוויזיה הישראלית.

ואלה הנימוקים לבחירתו: "ניר מגלם במידה רבה ברוחו ובדרך הניהול שלו את ערכי הטלוויזיה המסחרית המקומית וזכה כבר מזמן למעמד חצי מיתי. הוא נחשב למי שיודע לנבא את הלכי הרוח של קהל הצופים, מצליח לקלוע לטעמם ופעם אחר פעם לייצר תכניות שיצמידו אותם למסך. מ'האח הגדול' ועד 'מאסטר שף', מ'פלפלים צהובים' ועד 'רמזור' – כולם היו בניו, וכולם זכו להישגי צפייה מרשימים ולאותו מרכיב חמקמק, יקר ערך: באזז". עוד מצוינת מעורבותו של ניר ביצירת "הומלנד", שזכתה להצלחה משמעותית בארה"ב וגרפה פרסים יוקרתיים. אז נכון שיש הבדל בין "הומלנד", "פלפלים צהובים" ו"רמזור" לבין "האח הגדול" ובכל זאת – למי יש יותר רייטינג? אתם כבר יודעים.

הרשימה חולקה לעשר קטגוריות, כאשר בכל קטגוריה עשרה נבחרים. בקטגוריית התיאטרון נבחרה במקום הראשון השחקנית רות אסרסאי. השחקנית האתיופית הראשונה, שקיבלה תפקיד נשי ראשי בהצגה מובילה, מופיעה בימים אלה על בימת התיאטרון הקאמרי בתפקיד ליידי מקבת בהצגה "מקבת". כנראה שמורה לה זכות ראשונים ומפתיעים, ובנימוקים לזכייתה נאמר כי "אסרסאי בולטת כיום לא רק בשל יכולת המשחק שלה ויפי מראיה. חמש שנים אחרי שסיימה את לימודיה, היא משויכת עדיין למשבצת של הליהוק המפתיע והלא-שגרתי. אפשר להניח שבשנים הקרובות נראה אותה על הבמות יותר ויותר".

"הנושאים שהיא מקדמת, היצירות שמהן היא מתעלמת והגורמים שבהם היא נלחמת." לבנת. צילום: ציפי מנשה

עוד ברשימת הנבחרים בקטגוריות השונות שמות מוכרים יותר או פחות לקהל הישראלי, לטובה או לרעה: מפיקי הקולנוע ובעלי "סינמה סיטי" משה וליאון אדרי; יוסי מאירי, יונתן גל ומעיין מלצר – מייסדי ומנהלי האתר  Headstart ("הד סטרט"); סוזן לנדאו – מנכ"לית ואוצרת ראשית במוזיאון תל אביב לאמנות; מנחם פרי – חוקר, עורך ומו”ל ספרות; ד”ר בינת שוורץ – ראש מינהל התכנון במשרד הפנים; יאיר ורדי – מנכ”ל מרכז סוזן דלל; זובין מהטה – המנהל המוזיקלי של הפילהרמונית הישראלית; ושרת התרבות והספורט לימור לבנת. לא, זו אינה טעות. לימור לבנת? יהיו מי שיגידו "משפיעה", אחרים יגידו "מפריעה".

לבנת נשאה דברים בוועידה והתייחסה למספר נושאים, תוך שהיא מדגישה כי תקציב התרבות בישראל קטן עד מביך לעומת מדינות אחרות בעולם (מה היא עושה בנדון?). בין עיקרי דבריה עסקה ב"חוק הספרים" ואמרה כי מדובר בחוק מהפכני וכי "שוק הספרים נמצא בכשל עצום. יש רק שתי רשתות שטרפו את הקטנות וזה בעצם דואופול, כאשר לאחת מהן יש בעלות אנכית על כמה הוצאות גדולות. כשמוכרים 'ארבע במאה' הסופרים נפגעים ושכרם מדלדל מאוד. פנו אלי מאות סופרים והוצאות לאור שנטרפו ונעלמו על ידי הרשתות". לדבריה "יש חשש של מנהלי הוצאות שחוששים מירידה במכירות, אבל הרוב המכריע של ההוצאות תומכות בחוק והתחננו על חייהן כי הן על סף סגירה. סופרים והוצאות הפצירו בנו שהחוק יעבור כי הוא מציל את התחום. היצרים בשוק הספרים הם מדהימים, השנאות והקנאות – זה לא יתואר". ממש כמו בפוליטיקה.

לבנת לא חסכה את שיבטה מתופעת תכניות הריאליטי המתפשטת (ע"ע אבי ניר וערוץ 2 משפיע מספר אחד): "יש יותר מדי ריאליטי ופחות מדי יצירה מקורית. זה לא טוב. נכון שיש תרבות גבוהה יותר ופחות אבל ריאליטי זה לא תרבות. את המוח שלי זה מטמטם. אני נאלצת לראות את זה ואני מרגישה שזה מטפיש אותי". ועל כך אני אומרת, היי, את שרת התרבות והספורט, אז מה את עושה בעד יצירה מקורית? או נגד יותר מדי "טיפשות ריאלית"?

"ליהוק מפתיע". רות אסרסאי, ליידי מקבת (בתמונה עם גיל פרנק). צילום: ז'ראר אלון

לבנת סיפקה גם מעין "התנצלות" על התבטאותה בעבר על הסדרה "שומרי הסף" והסרט שהיה מועמד לאוסקר: "לא שמחתי שהוא לא זכה באוסקר, אבל גם לא הצטערתי. ראשי השב"כ שגו כשהשתתפו בסרט הזה. יש דיסוננס אצל חלק מהאנשים שלא מרוצים שאני לא באה מהמילייה שלהם. הם חושבים שאני לא יודעת קרוא וכתוב ושאני לא אשת תרבות – זאת טעות".

ועוד התנצלות על "פרס היצירה הציונית". לגביו אמרה "אני לא מכתיבה ליוצרים ולא עושה צנזורה.יש מספר פרסים בנושאי תרבות ערבית ואני החלטתי לעשות פרס על ציונות. זאת לא מלה מגונה בעיני ומגיע לה פרס".

למקרא הנימוקים לזכייתה נראה כי השרה לבנת זכתה בו כ"פרס ניחומים". ואלה הנימוקים: "בכהונתה השנייה ברציפות לבנת אחראית על התקציבים של יותר מ-800 גופי תרבות. הנושאים שהיא מקדמת, היצירות שמהן היא מתעלמת והגורמים שהיא נלחמת בהם מסמנים את המפה העדכנית של הממסדי מול החתרני. 'אני שמתנגדת לצנזורה, קוראת לכולכם לצנזורה עצמית', כתבה לקולנוענים. פרס היצירה הציונית, שיזמה כתגובה לסרטים ישראליים חושפי עוולות הכיבוש שזוכים בפרסים בעולם, נהפך למושא ללעג בקרב אמני ישראל".

ברשימה המלאה של המשפיעים בתרבות מופיעים בין השאר גם יזמי הנדל"ן משה ויגאל גינדי, הבמאים יוסף סידר וארי פולמן, השחקן איתי טיראן (למה הוא לא בעשירייה הפותחת ?), הזמרים עמיר בניון ואסף אבידן, אנשי הטלוויזיה ליאור שליין, גל אוחובסקי ומולי שגב, הכוריאוגרפים יסמין גודר, שרון אייל ועידו תדמור, המעצבת דורין פרנקפורט, מנהלי רשתות הספרים הגדולות איריס בראל ואבי שומר, ושרי הממשלה גלעד ארדן ונפתלי בנט.

רגע. גלעד ארדן ונפתלי בנט? תרבות? טוב. צריך לבחור 100.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן