ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר אוצר יאיר לפיד החליטו למנות את פרופ' ליאו ליידרמן לתפקיד נגיד בנק ישראל, במקום הנגיד היוצא פרופ' סטנלי פישר שפרש מתפקידו לפני חודש. גם הפעם הם לא בחרו את קרנית פלוג, שהייתה מועמדת לתפקיד ומי ששימשה הרבה שנים בתפקיד המשנה לנגיד. פלוג בירכה את ליידרמן והודיעה כי תפרוש מהבנק. המינוי צריך עדיין לקבל את אישור ועדת טירקל והממשלה.

בכך מסתיימת תקופה מביכה, שנמשכה כחצי שנה, מאז הודיע הנגיד הפורש פישר על רצונו לפרוש מהתפקיד. רק לפני כחמישה שבועות החליטו נתניהו ולפיד למנות לתפקיד את יעקב פרנקל, ששימש בתפקיד זה במשך כשמונה שנים, אך לפני כ-13 שנה פרש ממנו לפני תום הקדנציה השנייה. מינוי זה נתקל בשאלות שהעלו חברי ועדת טירקל סביב פרשת הדיוטי פרי בנמל התעופה הונג קונג ולפני כמה ימים הודיע פרנקל על הסרת מועמדותו לתפקיד.

ניר אומיד, מנהל השקעות ראשי בתמיר פישמן: "מדובר במינוי מעולה של כלכלן עתיר ניסיון בכלל ובבנק ישראל בפרט, אולי המינוי הטוב ביותר האפשרי בימים אלו. חשוב מכל, המינוי ישים קץ לסאגה המתמשכת וישיב את היציבות הנדרשת. ישראל זקוקה לאדם כמו ליידרמן, שיוביל וינווט בתקופה של חוסר ודאות, אדם אשר יידע למצוא את שביל הזהב בין השמירה על יציבות מחירים במשק לבין הרצון להגדיל את הצמיחה תוך כדי ניווט חכם בשוק המט"ח. בנימה אישית, פרופ' ליידרמן היה המרצה האהוב עלי בחוג לכלכלה בתל אביב".

דוקטורט במקרו-כלכלה ועשר שנים בבנק ישראל

פרופ' ליידרמן, יליד ארגנטינה (עלה בגיל 17), אב לשתי בנות וסב לשלושה נכדים. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני ושלישי מאוניברסיטת שיקגו (את הדוקטורט בנושא מקרו-כלכלה כתב בהנחייתו של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור רוברט לוקאס).

פרופ' ליידרמן משמש כאיש הסגל של אוניברסיטת תל אביב משנת 1979 וב-20 השנה שחלפו הוא פרופסור מן המניין במוסד אקדמי זה. הוא עבד כעשר שנים בבנק ישראל (בין השנים 1991-1995). בתקופה זו שימש יועץ בכיר לנגיד ולמחלקה המוניטארית, ובשנים 1996-2000 היה חבר ההנהלה הבכירה ומנהל מחלקת המחקר של הבנק. בנוסף כיהן כמנהל המחקר של השווקים המתעוררים בדויטשה בנק בתחילת שנות ה-2000, וביקר מספר פעמים כעמית מחקר כלכלי בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולמי.

בעשר השנים שחלפו פרופ' ליידרמן הוא היועץ המקרו-כלכלי הראשי של בנק הפועלים ובמסגרת זאת עיקר עיסוקו בהערכות ותחזיות מקרו-כלכליות בארץ ובעולם. הוא מרצה בכנסים בינלאומיים, הוא כתב/ערך שבעה ספרים ופרסם כ-70 מאמרים בכתבי עת מקצועיים. עיקר מחקריו התמקדו בבנקאות מרכזית, אינפלציה, תנועות הון שערי חליפין.

מינויו ליידרמן כפוף לאישור הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל ולאישור הממשלה.

תחזית בנק ישראל

מה מצפה לפרופ' ליידרמן נוכל להבין על פי התחזית שפרסמה היום חטיבת המחקר בבנק ישראל, בראשות הנגידה בפועל קרנית פלוג, שלפיה האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה להימצא במרכז היעד, וריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית. תחזית הצמיחה לשנת 2013 נותרה ללא שינוי, ברמה של 3.8 אחוזי תוצר, כאשר גורמי הצמיחה המרכזיים הם הגידול הצפוי בצריכה הציבורית והחיסכון בהוצאות המשק על חומרי אנרגיה מיובאים בעקבות הפקת הגז המקומי; לעומת זאת, ביצוא, בצריכה הפרטית, ובהשקעות צפויה האטה. התחזית ל- 2014 עודכנה כלפי מטה ל-3.2 אחוזי תוצר, בעיקר בגלל השפעתה המרסנת של התכנית התקציבית ועדכון התחזית העולמית כלפי מטה.

שוק הדיור

על פי התחזית, במשך החודשים ינואר-פברואר נמשכה מגמת העלייה במחירי הדירות במקביל להאטה בהתחלות הבנייה ולעלייה במספר העסקאות ובהיקפי המשכנתאות. בחודשים מארס-אפריל נרשמה ירידה קלה במחירי הדירות, אך עדיין מוקדם להעריך אם חלה תפנית בשוק הדיור. לנוכח הגידול המואץ, תוך עלייה בסיכונים, שחל בשנים האחרונות באשראי לדיור, המפקח על הבנקים הורה בפברואר להגדיל את כריות ההון וההפרשות הנדרשות בגין הסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור.

שער החליפין

במשך התקופה הנסקרת בתחזית התחזק השקל בשיעור של כ-5.5% מול שער החליפין האפקטיבי. זאת על רקע המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם ועל רקע התגברות הציפיות לייסוף בעקבות השיפור הצפוי במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז המקומי. בעקבות הצעדים שנקט בנק ישראל באמצע מאי, השקל נחלש בשיעור חד תוך תקופה קצרה, אך ביוני הוא שב והתחזק.