הגיעה העת שניתן את דעתנו למכלול דרכי התנהלותם של נבחרינו בכנסת ובממשלה. שנבין, שככל שנצמצם את מוטת שליטתם ואת מרחב אחריותם – ייטב לנו. ככל שנשכיל להגדיר טוב יותר ובאופן מקצועית יותר את היקף סמכויותיהם ואת הפרוצדורות במסגרתן הם פועלים ומקבלים החלטות, נצא כולנו מורווחים. עקרון ההיבחרות איננו גובר על עקרונות אחרים, חשובים ומהותיים בחיינו, ויש לאזנו ביסודות נוספים.

השאלה אינה אם נבחרינו טובים או לא. כמו בכל מקום, חלקם מצוינים, מרביתם בינוניים ומיעוט בקרבם – תרומתו שלילית. המערכת בה פועלים נבחרינו, על התרבות והערכים הנלווים לה, היא שקובעת את איכות תפוקותיהם. צריך להבטיח את איכות נבחרינו וגם את איכות המערכת השלטונית בעת ובעונה אחת. אנשים טובים במערכות רעות ייצרו תוצאות רעות.

הפארסה העצובה של מינוי הנגיד, הנפרשת לנגד עינינו בימים אלה, היא פועל יוצא של היעדר הסדרים מחייבים מספקים בעבודת הממשל. היא רק סיפור קטן אחד בסיפור הגדול על חדלון  חיינו הציבוריים, שבחולשתם מניבים לנו תוצאות רעות לרוב.

אם בעבודת הממשל עוד ניתן לזהות תשתית מקצועית מנחה ומחייבת כלשהי, הרי שבמערכת הפוליטית שלנו שורר כאוס מוחלט. היא מחוסרת כל תשתית נורמטיבית מתבקשת. על רקע מציאות זו קשה מאוד לצפות שנבחרינו – שאינם יודעים להתמודד עם שאלות האמת והיסוד ועם המשמעויות האסטרטגיות שלהן, ברמת המערכת הפוליטית – ישכילו לפתע להשיט את הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים.

נפער בתוכנו חור שחור של היעדר ממד מקצועי ראוי

למשל, ניתן לומר בוודאות שהיוזמה לשינוי השיטה לא תביא מזור לחיינו הציבוריים. היא שגויה,  והמלל המזין אותה הוא בלתי מושכל ובלתי ראוי, טפל, מסית ומדיח. היא בחזקת אקמול לסימפטום ולא תרופה לבעיות עצמן. היא יוזמה הנשענת על תהליכים בלתי איכותיים, דוגמה מצוינת כיצד הפוליטיקאים שלנו לא ניחנו באיכויות נדרשות של שיקול דעת וקבלת החלטות, ולכך שעלינו לצמצם למינימום הכרחי את מוטת שליטתם. זו דוגמה נפלאה לחור השחור הגדול הנפער בתוכנו של היעדר ממד מקצועי ראוי בחיינו הציבוריים.

אם ברצוננו להיטיב ולשפר את המשילות בישראל, עלינו להתחיל במערכת הפוליטית שלנו ולפעול לביסוס סדרה ארוכה של פרוצדורות מחייבות, המגדירות את דרכי פעולתם של נבחרינו מצד אחד ומצמצמות את מוטת שליטתם להכרחי ולמוצדק באמת מצד שני.

הדברים חורגים בהרבה מוועדות מיוחדות להמלצה על מינויים בכירים, או ועדת בדיקה נוסח השופט בדיפוס טירקל. נצטרך לבחון כל משרד ומשרד הקיים כיום ולראות מה ניתן להוציא ממנו החוצה לרשות או מועצה ציבורית מתאימה: בחינוך, בתשתיות פיזיות, בתקשורת ועוד ככל שנדרש.

אני תומך נלהב של חיזוק השירות הציבורי במדינה והעלאת קרנו, ואני יוצא בתוקף נגד הקמפיין הרע של הפוליטיקאים נגד השירות הציבורי. בהחלט יש מקום לעשות הכול כדי ששירות זה יהיה מצוין, אך בשום פנים ואופן אין להעביר סמכויות יתר ממנו אל הפוליטיקאים שלנו.

יהיה עלינו לפרוש גופי חשיבה וייעוץ למיניהם לרוחבה ולעומקה של המערכת השלטונית ולבסס ר אופני עבודה איכותיים בקירבה. עלינו להבין שדמוקרטיה איננה מסגרת פורמלית בלבד, אלא מהות של חיים, ולא ניתן עוד להתעלם מן התוצאות הגרועות המלוות היום את חיינו הציבוריים הנגזרים מדרכי התנהלותם הירודה.

ואילו אנחנו נצטרך להבין שהבעיות שלנו, בכל האמור לחיינו הציבוריים במדינה ובמה שתלוי אך ורק בנו, נמצאות בכלל במקום אחר. אלה לא הערכים ולא האידאולוגיה שאנחנו מרבים להיתלות ולהיאחז בהם – אלו הם דרכי התנהלותנו הלקויות. מבחינה זו מדובר במהפכה קופרניקאית של ממש  ובמעשה של תיקון עולם ואתגר דורי מכונן.

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

____________________________________________________________________________________________________
נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה" (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי), מציג תפישה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הספר הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, המניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים ומתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.