יגאל בשן נוגע בשמיים

אחרי שחרש את המדינה וסגר קופות, יגאל בשן יכול לרשום את אחד הקאמבקים המפתיעים שידע אמן ישראלי. בסוף השבוע שעבר השיק בשן את אלבומו החדש, שכולל שניים מלהיטיו החדשים – "שמיים" ו"המראות ונחיתות". יובל אראל היה בחגיגה של אליל נעוריו

Print Friendly

כמו יין טוב, הוא הולך ומשתבח עם השנים. בשן ב"זאפה". צילום: יובל אראל

יגאל בשן הוא סוג של אליל נעורים עבורי. להיטיו ליוו אותי בתקופת התיכון, תמונת הפוסטר שלו היתה מאותן תמונות של "להיטון" או מגזין אחר שהיו מדביקים על הקיר לצד ירדנה ארזי, מונגו ג'רי, סטטוס קוו והחיפושיות. השנה ובאופן לא צפוי כמעט, ביצע יגאל בשן את אחד הקאמבקים המפתיעים ביותר שידע אמן ישראלי לאחרונה. ההצלחה שמלווה את חזרתו לבמה הניבה שני שירים חדשים שאותם כתב והלחין – "שמיים", שהושק בתחילת הסבב, ו"המראות ונחיתות", שהושק בחודש מרץ האחרון.

בליל שישי הגעתי למועדון "זאפה" תל אביב כדי להשתתף בחגיגה של בשן לכבוד השקת אלבומו החדש, הכולל את מיטב שיריו המוכרים שהוקלטו במהלך סיבוב ההופעות שהחל באוקטובר 2012. בשן, רגע לפני שעלה לבמה: "אתה מנסה דברים שונים במהלך הקריירה, בחלקם אתה מצליח, חלק הן טעויות שלומדים מהן, עד שאתה מגיע לידיעה שזהו זה, כך צריך לפעול, ובאמת המופע הוא בגדר הצלחה".

ואכן, אם מסתכלים בנתונים, מדובר בהצלחה אמיתית, אפילו מפתיעה למי שנראה כי איבד גובה לפני שנים רבות. 55 הופעות סולד אאוט, מתוכן 22 ב"זאפה". גם בשישי הזה המועדון היה מלא לחלוטין, בשורות הראשונות ישבו המעריצות הוותיקות, כולל הסבתות והדודות, מטופחות, לבושות במיטב האופנה, חגיגה של ממש.

המופע כולל את מיטב השירים שעיצבו את מסלול הקריירה של יגאל בשן כזמר לאורך כמה עשורים. בשן הוא מבצע בעל כריזמה, חם ומרגש, מתבל  את המעבר בין שיר לשיר עם קטעי קישור שנשלפים כאילו מהשרוול. לפני המופע הוא סיפר לי על החוויה שהייתה לו בניו-יורק עם המוזיקאי הגדול בי.בי. קינג:  "שמונה הופעות בארבעה ימים ראיתי אותו, כל תנועה, כל תזוזה, כל מחווה, חזרו על עצמן ערב אחר ערב, מלוטש, מהוקצע".

מיינסטרים עשוי היטב. בשן. צילום: יובל אראל

 אז כן, להופיע על הבמות כמוזיקאי, נגן או זמר, זהו מקצוע המצריך מיומנות, ניסיון וליטוש. כל אלו יש ליגאל. הוא מרתק את הקהל בסיפורים הקצרים, אלו המובילים לשיר הבא, ולזה שאחריו, מרפרף בין התקופות, הגיבורים והסיפורים, כאן מוזכר עוזי חיטמן המנוח בהקשר לשירים הרבים שבצעו  ושם מוזכר קובי אוז בהקשר לשיר מהסרט "משפחת צנעני". רוב הקהל מכיר את מילות השירים, מצטרפים לשירה, מוחאים כפיים בקצב, רק ששר'לה שרון או עינת שרוף לא ייכנסו פנימה בסערה.

בין מועדון מחתרת אחד למשנהו בדרומה של תל אביב, בין פסטיבל אינדי שמינדי אחד לשני, ובין הריצות שלי מהשקת שוליים למופע בכורה, המיינסטרים שמהווה את פס הקול של הנעורים, עדיין שומר ומשמר את עצמו. כי יגאל בשן הוא כמו יין טוב, הולך ומשתבח עם השנים.

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירוע, ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.