בכירי הכלכלה העולמית מערערים לראשונה על התפיסה הכלכלית המובילה, ומצהירים כי שינוי בדפוסי הצריכה הוא תנאי הכרחי לפיתוח העולם; ולרי ברכיה, מנהלת "תחזית קיימות ישראל 2030": "זו הזדמנות עסקית חדשה לישראל וכדאי לנו להוביל בה"

 מאת רונית שימרון

נראה שגלי המחאה ברחבי העולם הצליחו להשפיע גם על ועידת דאבוס, הפורום הכלכלי העולמי. התפיסה הכלכלית השלטת בעשורים האחרונים, לפיה צריכה מוגברת היא הבסיס לצמיחה, ננטשת על ידי בכירי הכלכלנים בעולם.

במסמך הסיכום הרשמי של הפורום נכתב: "התפיסה לפיה צמיחה מונחית גידול בצריכה, תביא לשגשוג עבור כולם, פג תוקפה. צריכה בת קיימא משמעותה היא להתמקד בערך, ולא בעוצמה".

דברים ברוח זו הושמעו על ידי אנשי עסקים בכירים בדיוני הפסגה. "זאת פעם ראשונה שפורום כה בכיר של כלכלנים מערער בעצם על הסדר הכלכלי העולמי, שאותו מטפחים כל השנים, ולפיו קידום צריכה הוא הבסיס לצמיחה כלכלית", אומרת ולרי ברכיה, מנהלת "תחזית קיימות לישראל 2030".

"תחזית קיימות 2030" הוא פרויקט משותף למכון ירושלים ולמשרד להגנת הסביבה. הפרויקט פועל ליצירת כלי מדיניות ואסטרטגיה עבור מקבלי החלטות בישראל מתוך מגמה לזהות את תמונת המצב בתחום הכלכלי-חברתי וסביבתי, תמונת המצב העתידית, החזון הרצוי, והפער ביניהם.

באחד הדיונים, לדברי ברכיה, השתתפו מנכ"ל רשת בתי הכלבו היוקרתית מרקס אנד ספנסר, מרק בולנד, אג'יט גולפצ'אנד, יו"ר ומנכ"ל קונצרן הבניה מהמובילים והגדולים באסיה, "הינדוסטאן", לריסה בראון, חוקרת בולטת מלונדון סקול אוף אקונומיקה, וראש ממשלת אתיופיה, נציג מדינות אפריקה, מלס זינאווי. את הדיון הנחה גיימס קמרון, מייסד וסגן יו"ר קרן השקעות הענק הגלובלית cilmate change.

במהלך הדיון זה נידונו שאלות כמו האם צמיחה בת קיימא אפשרית בחברות, שבהן יש צמיחה מונחית צריכה. במצב שבו הצמיחה תלויה בקידום צריכה חסרת רסן, קיים גם תמחור חסר של משאבים.

ברכיה: "הקדושה של הדמוקרטיה בסגנון המערב היא הזכות לצרוך. לכן יש צורך במודלים חדשים למשילות, מבוססי הגבלות משאבים ותמחור אמיתי של התשומות, כדי לקרוא תיגר עם המגמות הקיימות ולשנותן".

"יש לציין", אומרת ברכיה, "שכאן מדובר על אופי צריכה שונה. כלומר, לא על שינוי בכמויות, או על צריכה מופחתת במובן של עוני, אלא שינוי באופי הצריכה. הכוונה לצריכה עבור ערך ולא עבור עוצמה. צריכה אחרת, ולא בהכרח צריכה מופחתת. הגבלת הצריכה אין פרושה שאנשים לא יכולים לצבור דברים".

"היה מרתק לראות כיצד התובנות הללו עלו באופן כה בולט בפורום, שעוסק בכלכלה. בייחוד לנוכח העובדה שביוני תתקיים בריו הפסגה העולמית בנושאי קיימות. דווקא שם ידברו על כלכלה ירוקה, אבל לא על שינוי החשיבה. שינוי המודל הכלכלי, כפי שעלה בדאבוס", מציינת ברכיה.

"המסר הזה הוא קריטי לישראל, כי זה השיח שמתפתח בעולם", אומרת ברכיה. "אלו הזדמנויות עסקיות חדשות עבור ישראל. הזדמנויות שונות מהעבר, וכדאי לנו להפוך למובילים בכך בעולם המפותח".

סתיו שפיר, ממובילי המחאה החברתית בארץ, מציינת בסיפוק: "נראה שלנוכח קריסת כלכלות באירופה, ולנוכח התחושה שאזרחים רבים בעולם שותפים לה, לפיה השלטון לא באמת תומך באזרחים, גם התפיסה הכלכלית מתחילה להשתנות. היום השוק לא חופשי באמת. אנשים בעשירונים התחתונים לא באמת יכולים לנייד את עצמם לעשורים העליונים. אנשים לא באמת יכולים למצות את הפוטנציאל שלהם בתנאי השוק הקיימים. וכיום, אנחנו שומעים יותר ויותר על הצורך ברשת ביטחון חברתית וחופש אמיתי".