Skip to content

"משמעות הפסקת שת"פ מדעי עם אירופה – ירייה לעצמנו בראש"

כך מזהיר אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, פרופ' שי ארקין, מזהיר מהתגברות בריחת המוחות: "אם יופסק שיתוף הפעולה, עשרות מדענים צעירים, שמשתלבים מדי שנה בתכניות המחקר האירופיות, יישארו בניכר"

"משמעות הפסקת שת"פ מדעי עם אירופה – ירייה לעצמנו בראש"

כך מזהיר אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, פרופ' שי ארקין, מזהיר מהתגברות בריחת המוחות: "אם יופסק שיתוף הפעולה, עשרות מדענים צעירים, שמשתלבים מדי שנה בתכניות המחקר האירופיות, יישארו בניכר"

"המשמעות של פרישה ישראלית משיתוף הפעולה המדעי עם אירופה תהיה איומה ונוראה. זו תהיה ירייה לעצמנו ברגל, או נכון יותר ירייה, בראשנו". כך אומר אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, העומד בראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

פרופ' בן ישראל, שהיה גם ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) אומר ל"מגפון": "עד שמצאנו את מרבצי הגז, כל מה שהיה למדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה. וזה מבוסס במידה רבה מאוד על מדע ועל מחקר ופיתוח – והמדע מבוסס במידה רבה מאוד על שיתוף מדענים ישראליים במיטב מוסדות המחקר העולמיים, כולל באירופה. אנחנו שואפים להתקרב לאירופה והמקום היחידי שבו אנחנו חברים שווי זכויות בארגון של האיחוד האירופי – הוא בפורום של המחקר והפיתוח. בשאר הפורומים אנחנו לא חברים ממש.

"יריה בראש". פרופ' יצחק בן ישראל (צילום: ויקיפדיה)
"יריה בראש". פרופ' יצחק בן ישראל (צילום: ויקיפדיה)

"כתוצאה מכך אנחנו נהנים משיתופי פעולה ונכנסים לארץ יותר כספים שהם פירות של שיתוף פעולה מדעי – ממה שאנחנו משלמים כ'כרטיס כניסה' לשותפות הזאת. שיתוף הפעולה הזה מתקיים כבר כעשרים שנה. המשמעות של 'הענשת' את האירופאים ולהוציא את עצמנו מתוך הדבר הזה – תהיה פגיעה במדענים שלנו וביכולת המדעית שלנו. בסופו של דבר המשמעות תהיה פגיעה בתשתית שעליה אנחנו קיימים. הדבר יגרום גם לבריחת מוחות מוגברת – ולכן זה ממש בנפשנו.

"רק אתמול חילקו בבית הנשיא את פרסי ביטחון ישראל. ההשלכה של התנתקות משיתוף הפעולה עם אירופה תהיה עצומה. הזהרתי מפני האפשרות הזאת גם בספר שכתבתי על תפיסת הביטחון של ישראל. התיזה המרכזית בספר היא שתפיסת הביטחון שלנו הושתתה בראש ובראשונה על המדע והמחקר. אבות המדינה שלנו הבינו את זה עוד לפני קום המדינה. הם הבינו שמבחינה מספרים איננו יכולים להתחרות עם הסביבה שלנו – ולכן בנו פה אוניברסיטאות עוד לפני שהקימו את המדינה ולכן את מכון זיו ברחובות הפכו למכון ויצמן – כבר באמצע מלחמת העצמאות. שורשיו של המחקר והפיתוח הביטחוני שלנו הוא במדע הישראלי. התעשיות הביטחוניות בישראל לא היו מגיעות להישגים שלהן בלי האקדמיה המדעית".

בריחת המוחות תגבר. פרופ' שי ארקין
בריחת המוחות תגבר. פרופ' שי ארקין

גם סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, פרופ' שי ארקין, יוצא מזהיר מפני הפסקת שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה ומפני אי הצטרפות לפרוייקט המחקר "הורייזן 2000". לדבריו,  המשמעות תהיה, בנוסף לנזקים הכלכליים והמדעיים קצרי הטווח, גם בריחת מוחות בהיקף של עשרות מדענים צעירים בשנה.

פרופ' ארקין אמר ל"מגפון": "אם יופסק שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה ואפשרויות המימון יצומצמו משמעותית, מן הסתם המדענים הישראליים יעדיפו לעבוד במקום שהמגבלות האלו לא קיימות. לאירופאים יש תכנית מאוד אטרקטיבית למדענים צעירים שחוזרים לארץ, בדרך כלל מחוץ לאירופה, ומתמנים למשרות באקדמיה. מדובר על עשרות מדענים כאלה, שמשתלבים בתכנית, מדי שנה. אם עשרות החוקרים והמדענים האלה לא יקבלו את המימון למחקרים שהם עושים – הם יישארו בניכר. אולי לא כולם יחליטו כך, אבל זה יהיה מרכיב עיקרי במסכת השיקולים של כל מדען כזה".

על היקפו של הנזק, הצפוי מהפסקת שיתוף הפעולה המדעי, אומר פרופ' ארקין: "החברות הישראליות משתתפות בפרויקטים, במסגרת התכנית השביעית, בהיקף של כשלושה וחצי מיליארד אירו. נכון, שלא כל הכסף הזה, אלר רק חלק קטן ממנו מגיע לישראל – אבל אלו הם שיתופי הפעולה והשווקים שנחשפים בפני ישראל. אם הם ייסגרו – הנזק יהיה גדול. גם השוק האמריקאי לא יוכל לפצות על הנזק הזה. אתה רוצה להיות מתחרה גלובאלית, כשאחד משני מרכזי המחקר הגדולים בעולם חסומים בפניך? אתה חושב שתהיה מתחרה אפקטיבי? אני לא חושב כך!"

בקרוב – אחרי שאתמול דנה בכך המועצה לביטחון לאומי – יביא ראש הממשלה, נתניהו, לדיון את השאלה האם להצטרף לפרוייקט האירופי היוקרתי "הורייזן 2020", בו שותפים משרד הכלכלה, משרד החינוך ומשרד המדע. לקראת הדיון הצפוי חלוקות הדיעות בממשלה בין מתנגדי שיתוף הפעולה עם אירופה, ובראשם שר הכלכלה נפתלי בנט לבין שר המדע יעקב פרי המתנגד בתקיפות להפסקת שיתוף הפעולה ולפני ימים אחדים אף שיגר מכתב שבו קרא שלא לקבל החלטות חפוזות בעניין.

אם יוחלט, בסופו של דבר, להצטרף ל”הורייזון 2020” – תניח ישראל על שולחנו של האיחוד האירופי כ‑600 מיליון אירו, מחיר כרטיס הכניסה לפרוייקט היוקרתי. ההערכה היא כי, בסופו של דבר, ישראל תקבל בחזרה אירו וחצי – על כל אירו שהשקיעה – ובסה"כ היא תקבל כ‑900 מיליון אירו. אבל זהו רק הרווח קצר המועד שישראל תרוויח, אם תחליט להמשיך את שיתוף הפעולה.

[related-posts]

2 Comments

  1. רחובותית
    15 באוגוסט 2013 @ 9:33

    אבל זה צריך להיות מבצע מרוכז ורחב היקף ומישהו צריך לארגן זאת ברצינות.
    נקווה שישפיע.

  2. דב הניס
    12 באוגוסט 2013 @ 16:11

    הברירה הטבעית, שכפול עצמי, כח המשיכה

    שכפול עצמי הוא תהליך-האם הסופי של הברירה הטבעית, הוא המהות והמניע והיעד של היקום המתפתח. נקודה.
    האחדיות ע'י כח המשיכה, טרום המפץ הגדול, היא תצורת-האם של השכפול העצמי של היקום, וביקום . נקודה.

    חיי כדור-הארץ, הנוקלאוטידים של חומצה ריבונוקלאית, הם אחת התצורות הרבות של שכפול עצמי. נקודה.

    דב הניס (הארות מהמאה ה-22)

"המשמעות של פרישה ישראלית משיתוף הפעולה המדעי עם אירופה תהיה איומה ונוראה. זו תהיה ירייה לעצמנו ברגל, או נכון יותר ירייה, בראשנו". כך אומר אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, העומד בראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

פרופ' בן ישראל, שהיה גם ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) אומר ל"מגפון": "עד שמצאנו את מרבצי הגז, כל מה שהיה למדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה. וזה מבוסס במידה רבה מאוד על מדע ועל מחקר ופיתוח – והמדע מבוסס במידה רבה מאוד על שיתוף מדענים ישראליים במיטב מוסדות המחקר העולמיים, כולל באירופה. אנחנו שואפים להתקרב לאירופה והמקום היחידי שבו אנחנו חברים שווי זכויות בארגון של האיחוד האירופי – הוא בפורום של המחקר והפיתוח. בשאר הפורומים אנחנו לא חברים ממש.

"יריה בראש". פרופ' יצחק בן ישראל (צילום: ויקיפדיה)
"יריה בראש". פרופ' יצחק בן ישראל (צילום: ויקיפדיה)

"כתוצאה מכך אנחנו נהנים משיתופי פעולה ונכנסים לארץ יותר כספים שהם פירות של שיתוף פעולה מדעי – ממה שאנחנו משלמים כ'כרטיס כניסה' לשותפות הזאת. שיתוף הפעולה הזה מתקיים כבר כעשרים שנה. המשמעות של 'הענשת' את האירופאים ולהוציא את עצמנו מתוך הדבר הזה – תהיה פגיעה במדענים שלנו וביכולת המדעית שלנו. בסופו של דבר המשמעות תהיה פגיעה בתשתית שעליה אנחנו קיימים. הדבר יגרום גם לבריחת מוחות מוגברת – ולכן זה ממש בנפשנו.

"רק אתמול חילקו בבית הנשיא את פרסי ביטחון ישראל. ההשלכה של התנתקות משיתוף הפעולה עם אירופה תהיה עצומה. הזהרתי מפני האפשרות הזאת גם בספר שכתבתי על תפיסת הביטחון של ישראל. התיזה המרכזית בספר היא שתפיסת הביטחון שלנו הושתתה בראש ובראשונה על המדע והמחקר. אבות המדינה שלנו הבינו את זה עוד לפני קום המדינה. הם הבינו שמבחינה מספרים איננו יכולים להתחרות עם הסביבה שלנו – ולכן בנו פה אוניברסיטאות עוד לפני שהקימו את המדינה ולכן את מכון זיו ברחובות הפכו למכון ויצמן – כבר באמצע מלחמת העצמאות. שורשיו של המחקר והפיתוח הביטחוני שלנו הוא במדע הישראלי. התעשיות הביטחוניות בישראל לא היו מגיעות להישגים שלהן בלי האקדמיה המדעית".

בריחת המוחות תגבר. פרופ' שי ארקין
בריחת המוחות תגבר. פרופ' שי ארקין

גם סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח, פרופ' שי ארקין, יוצא מזהיר מפני הפסקת שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה ומפני אי הצטרפות לפרוייקט המחקר "הורייזן 2000". לדבריו,  המשמעות תהיה, בנוסף לנזקים הכלכליים והמדעיים קצרי הטווח, גם בריחת מוחות בהיקף של עשרות מדענים צעירים בשנה.

פרופ' ארקין אמר ל"מגפון": "אם יופסק שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה ואפשרויות המימון יצומצמו משמעותית, מן הסתם המדענים הישראליים יעדיפו לעבוד במקום שהמגבלות האלו לא קיימות. לאירופאים יש תכנית מאוד אטרקטיבית למדענים צעירים שחוזרים לארץ, בדרך כלל מחוץ לאירופה, ומתמנים למשרות באקדמיה. מדובר על עשרות מדענים כאלה, שמשתלבים בתכנית, מדי שנה. אם עשרות החוקרים והמדענים האלה לא יקבלו את המימון למחקרים שהם עושים – הם יישארו בניכר. אולי לא כולם יחליטו כך, אבל זה יהיה מרכיב עיקרי במסכת השיקולים של כל מדען כזה".

על היקפו של הנזק, הצפוי מהפסקת שיתוף הפעולה המדעי, אומר פרופ' ארקין: "החברות הישראליות משתתפות בפרויקטים, במסגרת התכנית השביעית, בהיקף של כשלושה וחצי מיליארד אירו. נכון, שלא כל הכסף הזה, אלר רק חלק קטן ממנו מגיע לישראל – אבל אלו הם שיתופי הפעולה והשווקים שנחשפים בפני ישראל. אם הם ייסגרו – הנזק יהיה גדול. גם השוק האמריקאי לא יוכל לפצות על הנזק הזה. אתה רוצה להיות מתחרה גלובאלית, כשאחד משני מרכזי המחקר הגדולים בעולם חסומים בפניך? אתה חושב שתהיה מתחרה אפקטיבי? אני לא חושב כך!"

בקרוב – אחרי שאתמול דנה בכך המועצה לביטחון לאומי – יביא ראש הממשלה, נתניהו, לדיון את השאלה האם להצטרף לפרוייקט האירופי היוקרתי "הורייזן 2020", בו שותפים משרד הכלכלה, משרד החינוך ומשרד המדע. לקראת הדיון הצפוי חלוקות הדיעות בממשלה בין מתנגדי שיתוף הפעולה עם אירופה, ובראשם שר הכלכלה נפתלי בנט לבין שר המדע יעקב פרי המתנגד בתקיפות להפסקת שיתוף הפעולה ולפני ימים אחדים אף שיגר מכתב שבו קרא שלא לקבל החלטות חפוזות בעניין.

אם יוחלט, בסופו של דבר, להצטרף ל”הורייזון 2020” – תניח ישראל על שולחנו של האיחוד האירופי כ‑600 מיליון אירו, מחיר כרטיס הכניסה לפרוייקט היוקרתי. ההערכה היא כי, בסופו של דבר, ישראל תקבל בחזרה אירו וחצי – על כל אירו שהשקיעה – ובסה"כ היא תקבל כ‑900 מיליון אירו. אבל זהו רק הרווח קצר המועד שישראל תרוויח, אם תחליט להמשיך את שיתוף הפעולה.

[related-posts]

2 Comments

  1. רחובותית
    15 באוגוסט 2013 @ 9:33

    אבל זה צריך להיות מבצע מרוכז ורחב היקף ומישהו צריך לארגן זאת ברצינות.
    נקווה שישפיע.

  2. דב הניס
    12 באוגוסט 2013 @ 16:11

    הברירה הטבעית, שכפול עצמי, כח המשיכה

    שכפול עצמי הוא תהליך-האם הסופי של הברירה הטבעית, הוא המהות והמניע והיעד של היקום המתפתח. נקודה.
    האחדיות ע'י כח המשיכה, טרום המפץ הגדול, היא תצורת-האם של השכפול העצמי של היקום, וביקום . נקודה.

    חיי כדור-הארץ, הנוקלאוטידים של חומצה ריבונוקלאית, הם אחת התצורות הרבות של שכפול עצמי. נקודה.

    דב הניס (הארות מהמאה ה-22)

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן