Skip to content

"אליסיום": בידור טוב, סיפור מאכזב

למרות הפגמים בתסריט ומשחק פושר של מאט דיימון, "אליסיום" הוא סרט מדע בדיוני מבדר של במאי צעיר עם עתיד גדול (ניל בלומקאמפ), ורק בשביל זה שווה לראות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=3]

לפני ארבע שנים הבמאי ניל בלומקאמפ השיק את סרט הבכורה שלו עם סיפור מדע בדיוני, שהוא בעצם אנלוגיה למשטר האפרטהייד במולדתו, דרום אפריקה. סרטו העצמאי ודל התקציב, "מחוז 9" לא רק הפך ללהיט בקופות בתי הקולנוע, אלא אף זכה למועמדות לפרס הסרט והתסריט הטובים ביותר בטקס האוסקר. כעת, בלומקאמפ מפציע עם סרטו השני, ושוב הוא לוקח רעיון קלאסי (מאבק בין מעמדות) ויוצר ממנו מדע בדיוני  – אלגוריה על הפוליטיקה המודרנית וכשלים חברתיים אחרים.

לא נכנס לדמות. דיימון

למרות ש"אליסיום" נעשה בתקציב הרבה יותר גדול, עם כוכבים בעלי שם והופק תחת אולפן רציני, לא הכול מסתדר על הצד הטוב ביותר. הסרט לא חד כתער או מפתיע להפליא כמו "מחוז 9", למרות שכמעט לא ניתן לקרוא לו כישלון, אלא אכזבה.

"אליסיום" מתרחש בשנת 2154 בעיר לוס אנג'לס, אבל כדור הארץ כולו, לצורך העניין, אינו המקום האידיאלי לגור בו. עיר המלאכים היא עיר של גהינום, מזוהמת, רווית שכונות עוני, צפופה יותר מעזה או אפילו ממכסיקו סיטי (שם צולם הסרט). יש מעט עבודה, אין כמעט אוכל ובטח שקשה לקבל טיפול רפואי.

העשירים? הם גרים בתחנת חלל עתידנית, יפה ומלוטשת, שם החיים טובים, והם רק דואגים שהאספסוף על פני כדור הארץ יישאר למטה. התחנה, הנקראת אליסיום (גן עדן בלועזית), נמצאת רק 19 דקות מכדור הארץ, אבל עבור ההמונים למטה זה רק נראה כחלום.

הפרדה בין-מעמדית עתידנית כבר הופיעה עשרות פעמים בקולנוע. לראשונה זה היה בסרט "מטרופוליס" של פריץ לאנג משנת 1927. אבל בלומקאמפ נותן פרשנות כועסת על יהירותם של פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה כיום, על מדיניות ההגירה המגבילה ואף על ההבדל בין טיפולים רפואיים ציבוריים לפרטיים.

לא מרוצה מהמצב. פוסטר

המקום היחיד שאפשר לעבוד בלוס אנג'לס של העתיד הוא במפעל של תאגיד ארמדיין, המפתח עבור תחנת החלל את הטכנולוגיה שמפעילה ומגוננת עליה. המפעל מנוהל על ידי מנכ"ל חלקלק העונה לשם קרלייל (וויליאם פיצ'נר, "הפרש הבודד"). אחד מעובדי ארמדיין הוא מקס (מאט דיימון, "אדמה מובטחת"), גנב מכוניות בדימוס, שחלומו הוא כי יום אחד יגיע ל"גן עדן שבשמיים". אבל החיים של מקס משתנים לחלוטין בעקבות תאונת עבודה, ונותרו לו ימים ספורים בלבד לחיות. התקווה היחידה שלו היא להגיע לאליסיום ולזכות בטיפול רפואי הולם.

לשם כך הוא צריך את עזרתו של ספיידר (וגנר מורה, "יחידת עלית"), מהפכן שמנסה להבריח "מהגרים לא חוקיים" מכדור הארץ לתחנת החלל. לספיידר יש תוכנית איך להפוך את מקס למחשב מהלך ולהעניק לו חליפת שריון, שאיתה הוא יכול להוריד תוכנה שתפיל את השלטון באליסיום. דלקורט (ג'ודי פוסטר, "אלוהי הקטל") היא שרת הביטחון של תחנת החלל, ומכיוון שהיא לא מרוצה מהמצב, היא מעוררת שכיר חרב רדום, קרוגר (שרלטו קופלי, "מחוז 9"), נגד מקס ושני חפים מפשע נוספים: חברת ילדותו, פריי (אליס בראגה, "בדרכים") ובתה הצעירה הגוססת מסרטן.

נראה כי במשך שני השלישים הראשונים של הסרט, בלומקאמפ אחראי לחלוטין על העלילה, כשלוס אנג'לס מיוצגת באופן אפל ועגום אל מול תחנת החלל החלומית, תוך שימוש באפקטים מיוחדים ו-ויזואליזציה מדהימה. אבל אז הסיפור שלו מכשיל אותו, ומה שהיה עד כה מותחן בין מעמדי, הופך לסרט פעולה טיפוסי בין מקס לקרוגר. לא פחות חשוב מכך, ההיגיון הפנימי של הסרט שנבנה עד כה שלב אחר שלב כבית לבנים רב קומות, נעלם בנקודה בה בלומקאמפ לא ברור. למשל, איך העובדה שמקס מגיע לאליסיום תביא ישועה לשאר מיליארדי האנשים הלכודים על פני כדור הארץ.

דיימון, טוב כשחקן ככל שיהיה, לא נכנס באופן מושלם לדמותו של מקס. כדי שנאהב גיבור צריך להזדהות איתו – רצוי שיהיה אסרטיבי, מנהיג, לפעמים ציני או עם מעט הומור. אך דמותו חסרת כל החן הזה. לפוסטר דמות מעניינת כדלקורט, אבל לקראת סוף הסרט היא עוברת לתפקיד משנה לטובת קרוגר. כאן, קופלי המגלם את קרוגר מצוין כרוצח פסיכופת, אפילו עם מבטא דרום אפריקני כבד מאוד, שמעט מקשה על הבנת הדיאלוגים, בעיקר לאלו שאינם קוראים את התרגום. עם זאת, חבל שדמותו מעט שטוחה ואנו לא יודעים יותר על הרקע שלה. לעיתים, נדמה שקרוגר הוא קורבן הדיכוי של אליסיום בעצמו, אבל הבמאי לא מפתח נקודה זו.

למעשה, זו כנראה הבעיה הגדולה ביותר בסרט "אליסיום". לצופים קצת קשה להבין אם האנשים בתפקידי המשנה גרים בכדור הארץ או בתחנת החלל. אם הסיפור היה מפותח במלואו, היו גם גוונים אפורים בין המעמדות, ולא רק שחור ולבן, כפי שמתאר זאת הבמאי. בסופו של דבר, עם כל הפגמים בתסריט, "אליסיום" הוא בהחלט סרט מדע בדיוני מבדר של במאי צעיר עם עתיד גדול, ורק בשביל זה שווה לראות את הסרט.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן