בלבול, כעס, חוסר אונים, פליאה, התנערות, אכזבה, הדחקה, התעלמות – אלו מקצת מהתחושות האופפות את הציבור הדתי לנוכח הפרשה שהגיעה לקיצה בפסק דין שהרשיע את הרב מוטי אלון, אחת הדמויות הנערצות בציבור הדתי, האדמו"ר של הציונות הדתית, כוכב עולה, רב כריזמטי שהעלה ששידרג את מעמדה של הרטוריקה.

אני זוכר היטב את השנים 2000-1999, בהיותי סטודנט באוניברסיטת בר אילן. בכל יום שני בערב בית המדרש של אוניברסיטת בר אילן ועזרת הנשים הסמוכה היו מלאים עד אפס מקום. שקט באולם, קול לא נשמע – הכול היו מרותקים לאחד מדובריה הרהוטים של הציונות הדתית, הרב אלון. כושרו הרטורי ויכולתו לעסות ולעצב את מקורות חז"ל ולהפיח בהם משמעות נוספת, או להאירם מזווית חדשה, מעניינת, ריתקה את המאזינים לדרשותיו בכל פעם מחדש.

הרב אלון היה באותם ימים מופת לרב, לתלמיד חכם, לדרשן, לאיש שידע יותר מכול לחבר את היהדות לישראליות. בשיעוריו יכלו לשבת בכפיפה אחת חילוני לצד דתי, אדם בעל רקע תורני לצד אדם שנעדר כל ידע תורני. ופתאום באבחת חרב, התמונה של הרב הנערץ מתחילה להיסדק: תחילה הודעות פורום תקנה, אחר כך ההמלצות להעמיד את הרב לדין, השימוע לפני הגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום, ניהול משפט פלילי בגין ביצוע מעשה מגונה, וכעת הרשעה של בית המשפט. לאורך כל הדרך, מתחילתה ועד סופה, משמיע הרב אלון מסר אחד: לא עשיתי את המיוחס לי.

וכאן מתחיל הקושי הגדול: מצד אחד הרשעתו של הרב על ידי בית משפט, ומצד שני אמירתו של אדם – חף מפשע אני.

האם אפשר במחי יד למחוק את כל עברו של אדם, את כל פועלו?

אנחנו מבקשים להוקיע מעשים מעין אלו, שאין כל מחלוקת על כך שמקומם לא יכירם בחברה אנושית מתוקנת. גם אין כל מחלוקת על כך שמעשים אלו, ככל שהם נעשים, אמורים להוביל לענישה הקבועה בחוק, אם כדי להרתיע אחרים ואם כדי להבהיר למורשע את חומרת מעשיו, ועם ריצוי עונשו להניאו מהישנות מעשיו האסורים.

מצד שני, האם ניתן במחי יד למחוק את כל עברו של אדם, את כל פועלו? האם אפשר לשלול ממנו את תואר הרב? גם כאן אפשר בקלות להזדהות עם כל קריאה, שכן הכול יכול להיות לגיטימי, החל משלילת תואר הרב, דרך הטלת איסור עיסוק בחינוך והורא ועד קריאות גינוי מצד רבנים ודיון ציבורי סביב מעמדו של רב וקביעת אתיקה רבנית בעבודה הציבורית.

עם זאת, עולה גם התהייה אם נכון לעסוק באיש עצמו, באדם עצמו. איזו טובה תצמח מכך שנוקיע אותו, שנשלול ממנו את תואר הרב, שנתיר את דמו? האם הפגיעה ברב אלון תקהה אפילו במעט את אשר אירע שם בחדרי חדרים?

בתלמוד יש רשימה של שישה אנשים שחטאו ושהמקרא מעיד עליהם שהם חטאו, וחרף קביעה זו מגיעים חז"ל וקובעים בצורה חד-משמעית, בניגוד לכתוב בתנ"ך: "כל האומר… חטא אינו אלא טועה" [בבלי שבת נה]. מבין החוטאים המוזכרים שם, שלושה – ראובן, בני עלי ודוד – חטאו בעבירות הקשורות במין. ראובן בילבל יצועי אביו, ויש המסבירים ששכב עם בלהה שפחת אביו. בני עלי ניצלו את מעמדם הרוחני בהיותם סמכויות רוחניות שפעלו בבית המקדש ו"ישכבון את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד". דוד המלך בחטא עם בת שבע. שלושתם נענשים. מראובן ניטלה הבכורה; בני עלי נידונו למות והכהונה ניטלה ממשפחתם; בנו הראשון של דוד המלך, שנולד לו מבת שבע, נולד חולה ומת בתוך ימים ספורים. למרות זאת מוצאים לנכון חז"ל לבוא ולקבוע: כל האומר ראובן חטא, בני עלי חטאו, דוד חטא, אינו אלא טועה.

מה המסר שחז"ל מבקשים ללמדנו? דומה בעיני שחז"ל מבקשים ללמדנו מהי הדרך שלנו כחברה המתבוננת מהצד להתמודד עם מצבים כאלו. חז"ל מבקשים להורות לנו, שעם חשיפת חטאו והטלת עונש על המעשים, אין עוד מקום לשוב ולדון באדם עצמו. ישאל השואל: מה טעם לשוב על קביעה זו שלוש פעמים בשלושה מקרים דומים, האם לא די היה ליטול דוגמה אחת שתשמש מודל?

אלא שחרף הזהות בטיב העבירה והיותה מייצגת בעיה מוסרית ועבירות מין חמורות, מדובר בשלושה מצבים שונים, המאפיינים שלושה מגזרים. שלושת הסיפורים מבטאים שלושה מצבים אפשריים לעבירות מין, המיוצגים על ידי כל אחד מהדמויות. ראובן מייצג את האדם מהיישוב שעובר עבירה, בני עלי מייצגים את בעלי הסמכות החינוכית-רוחנית בעם, שגם אצלם הסיטואציה של ניצול סמכות ועבירות מין יכולה להימצא, ודוד המלך מייצג את השלטון, שגם שם עבירות מין וניצול סמכות מצויות.

עוד יש לנו ללמוד, שלא תמיד האנשים שמבצעים עבירות חמורות אלו ואף נענשים על כך מסוגלים להכיר בחטאם. דוד המלך הוא היחידי מבין השלושה שמוכן לומר בפה מלא: חטאתי לה'. אצל ראובן ובני עלי אין שום הודאה בחטא. ואולי גם כאן כדי ללמדנו שדרך העולם בעבירות אלו, יותר מאשר להודות ולומר טעיתי, היא להדחיק ולטעון – ידי לא עשתה את כל אלו.

יש לנו לברך על כך שכחברה מבקשים אנחנו "לבער הרע מקרבנו". מצד שני, ברגע שאדם הורשע ונגזר עונשו, אל לנו לשתות את דמו.

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

____________________________________________________________________________

•  אלישי בן-יצחק הוא  עורך דין, הפקולטה למשפטים במכללת שערי משפט הוד השרון. האימייל של עו"ד בן-יצחק