הדוח האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי מגלה, כי בעתיד הקרוב התשלומים לציבור צפויים לגדול בקצב מהיר יותר מהתקבולים, כך שבשנת 2024 קרן הרזרבה האקטוארית של המוסד לביטוח לאומי, המנוהלת ע"י בנק ישראל, תקטן ותתאפס והביטוח הלאומי ימצא במצב גירעוני. המשמעות היא שהביטוח הלאומי יוכל לשלם אז רק אחוז מסוים של הקצבאות לציבור.

הדוח האקטוארי הוגש על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור יוסף לשר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן. הדו"ח מציג תמונה מקיפה של המצב הפיננסי הקיים והצפוי בביטוח הלאומי, שכולל תחזית על התשלומים והתקבולים של הביטוח הלאומי בעתיד הקרוב והרחוק. הדו"ח מתבסס על אוכלוסיית מדינת ישראל היום וכן על תחזית גידול האוכלוסייה ל-75 שנים הבאות על-פי הנחות של הלמ"ס לגבי גידול פלחי אוכלוסייה שונים. זאת על פי גידול בילודה ובתוחלת החיים.

שילוב צעדים

המסקנות העיקריות מהדו"ח הן, שכבר עתה יש לנקוט בצעדים מתונים כדי לדחות את נקודת הגירעון התזרימי הצפוי, זאת על ידי שילוב של צעדים הכוללים העלאת שיעורי דמי הביטוח כדי להגדיל את תקבולי הביטוח הלאומי, וכן העלאת גיל הפרישה. "במידה שלא יינקטו צעדים אלה, נגיע למצב שיהיה צורך להקטין בכ-10% באופן אחיד את כל הקצבאות, כדי לעמוד בהתחייבות המוסד לציבור", נאמר בדוח.

"לאמץ דוח האיתנות הפיננסית"

שר הרווחה והשירותים החברתיים, ח"כ מאיר כהן, אומר: "המסקנות של הדוח האקטוארי שקיבלתי היום מחזקות את דעתי שיש לאמץ את דוח האיתנות הפיננסית של המוסד, דוח אשר יבטיח את האיתנות החברתית של מדינת ישראל ואת היכולת לשלם קצבאות לאורך זמן".

המנכ"ל פרופ' שלמה מור יוסף ציין: "הדו"ח האקטוארי הוא תמרור אזהרה למדינת ישראל. אם נעשה היום צעדים קטנים ומתונים לשיפור המצב הקיים נימנע בעתיד מצעדים דרסטיים שעשויים לפגוע ברמת המחייה של מקבלי הקצבאות".

כבר בשנת 2010 התקבולים של המוסד לביטוח לאומי היו נמוכים מתשלומי המוסד, והקצבאות שולמו חלקית מהריבית ששולמה על קרן נכסי המוסד אשר חלקם המהותי מושקע בשני סוגי אג"ח מדינה, באותה השנה.

קצב תשלומים גדול מהתקבולים

בעתיד צפויים התשלומים לגדול בקצב מהיר יותר מאשר התקבולים ולכן בשנים הבאות הקרן תשלים את הפער בין התקבולים לתשלומים. מצב זה מעט את קצב הגידול של הקרן עד שבשנת 2024 המצב יתהפך והקרן תתחיל לקטון ובסביבות 2042 הקרן תתרוקן. מאותו הרגע המוסד ימצא בגירעון תזרימי וללא מימון נוסף הוא לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק.

יש לציין כי עוד לפני כן התשלומים השוטפים של האוצר למוסד יגדלו משמעותית עקב הצורך לממש תשלומי הריבית והפרעונות על יתרת הקרן המוקעת באג"חים מיועדים של מדינת ישראל והפרעונות של חלק הקרן שחוזר מדי שנה למוסד.

האוצר יאלץ להזרים כסף למוסד על מנת לכסות את הגירעון השוטף. בשנת 2012 מדובר בכ-5 מיליארד שקל, וב-2020 מדובר ביותר מ-6.5 מיליארד שקל.

המוסד: הצעדים הדרושים

בשלב זה, על פי הדוח, המוסד צפוי להפוך גירעוני במונחים של תזרים שוטף, בטווח הנראה לעין (במושגים של צרכים לאומיים) תוך 30 שנה. לכן על המוסד לנקוט בצעדים מתונים על מנת לדחות את נקודת הגירעון התזרימי הצפוי. מטרה זו, לדעת המוסד, ניתנת להשגה בכמה דרכים:

• הגדלת תקבולי המוסד על ידי העלאת שיעורי דמי הביטוח מהשיעור הנוכחי של 14.55 ל-16%. יש לציין שלאחרונה, עקב ועדת טרכנברג, הועלו דמי הביטוח למעביד ב-1.6%.

• הקטנת הקצבאות וההטבות:

1. הקטנת גובה הקצבות בשיעור של 10% באופן אחיד על כל הקצבאות.

2. דחיית גיל הפרישה לגיל 68 באופן מידי.