נפרדים מיוצר אהוב: המוזיקאי גבריאל בלחסן הלך לעולמו בגיל 37

בלחסן, אחד היוצרים המוערכים ברוק הישראלי, שהתפרסם כגיטריסט של להקת "אלג'יר", סבל ממאניה דיפרסיה ואף הופיע בסרט "גם כשעיני פקוחות", שתיעד את חייו ואת מחלתו. "הוא היה מהפכן ופורץ דרך, מוזיקאי מופלא ואדם אהוב ואוהב עם נשמה ענקית", אומרים חבריו

נפרדים מיוצר אהוב: המוזיקאי גבריאל בלחסן הלך לעולמו בגיל 37

בלחסן, אחד היוצרים המוערכים ברוק הישראלי, שהתפרסם כגיטריסט של להקת "אלג'יר", סבל ממאניה דיפרסיה ואף הופיע בסרט "גם כשעיני פקוחות", שתיעד את חייו ואת מחלתו. "הוא היה מהפכן ופורץ דרך, מוזיקאי מופלא ואדם אהוב ואוהב עם נשמה ענקית", אומרים חבריו

גבריאל בלחסן, שהתפרסם כגיטריסט של להקת "אלג'יר" ולאחר מכן המשיך בקריירת סולו, מת היום בגיל 37. נסיבות מותו טרם הובררו. בלחסן, אחד היוצרים המבטיחים והמוערכים ברוק הישראלי, התמודד עם מחלת מאניה דיפרסיה ואף הופיע בסרט, "גם כשעיני פקוחות", שתיעד את חייו ואת תהליך עבודתו על אלבום הסולו "עתיד". הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל "דוקאביב" ב-2010.

בלחסן נולד בשנת 1976 במושב תלמי אליהו בדרום ובשנת 1995 יצא האלבום הראשון של להקת "אלג'יר", "נאמנות ותשוקה". ארבע שנים לאחר מכן השיק גבריאל בלחסן את אלבומו הראשון, "רכבות" (1999), אלבום יוצא דופן העוסק ברובו בתיאור אשפוזו במוסד סגור. בשנת 2002 הוציא את אלבומו השני, "השנים היפות של גבריאל". לדברי גבריאל מצבו הנפשי המעורער נבע בשל שימוש בכדור אקסטזי, שנטל בגיל 22. מצב שהוביל לאשפוזים רבים בבית החולים אברבנאל בבת-ים.

גם לאחר שחרורו מבית החולים המשיך בלחסן בהקלטות עם להקת "אלג'יר" והשתתף באלבום השני "מנועים קדימה". בלסחן אף שר את אחד משירה המפורסמים של הלהקה – "בתוך הצינורות". מעת לעת המשיך גבריאל לפעול במסגרת "אלג'יר" וגם השיק אלבומי סולו נוספים – "בשדות" בשנת 2006 ו"עתיד" בשנת 2010.

בלחסן, שחתום על כמה מהיצירות היפות של המוזיקה הישראלית השורשית, זכה בשנת 2009 בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר. לפני שנתיים, בספטמבר 2011, יצא אלבום הסולו החמישי של בלחסן, "גם כשעיני פקוחות".

"החשיפה מרפאה אותי וגם יוצרת הזדהות עם קהל שאולי מפחד להיחשף", אמר בלחסן בראיון טלוויזיה לדב אלפון לפני כמה שנים, "לכולם יש הרבה דברים להסתיר. כלפי חוץ הכל בסדר והכל רגיל, אבל שום דבר לא בסדר ולא רגיל, ויש זרמים תת קרקעיים שמלווים אותנו. אצלי זה כנראה בא לידי ביטוי באופן קיצוני והחלטתי שאני לא שותק יותר.

"האמנתי פעם שאם אצליח להגיע לגיל 27 ואשרוד אחריו, אז כבר אשרוד עד לזקנה המופלגת. אגב, גם לג'ים מוריסון היתה מאניה דיפרסיה, והיתה תקופה שהרגשתי כמו ג'ים מוריסון, שכל יום זה היום האחרון שלי, ואז אתה מתנהג בהתאם. אתה כותב כל מה שאתה מרגיש באותו יום בלי לפחד מה יגידו. הייתי מקריב את כל המוזיקה ואת כל הלחנים שלי ואת כל התוכן של המלים בשביל בריאות טובה."

"משפחת 'התו השמיני' המומה וכואבת על לכתו בטרם עת של אחד מטובי אמניה", נמסר מחברת התקליטים, שבה חתום בלחסן. "ליווינו אותו בכל שנות דרכו המוזיקלית. הוא היה עבורנו הרבה יותר ממוזיקאי. הוא היה מהפכן ופורץ דרך, אישיות מיוחדת. תמיד אהבנו אותו. זאת אבדה גדולה מאוד."

הרשת החברתית "פייסבוק" סערה היום בתגובות צער בעקבות הידיעה על מותו בטרם עת של בלחסן.  אופיר טובול, עורך האתר "קפה גיברלטר", שעוסק במוזיקה אוריינטלית: "את גבריאל בלחסן לא הייתי מסוגל לשמוע. רק מעט שירים שלו העזתי להכניס לתוכי, וזה היה ברגעים קשים, או בימים כמו ערב יום כיפור. היתה בשירים שלו ובגיטרות שלו אמת, שידעתי שיש לה פוטנציאל לשגע בן אדם. הייתה שם אמת אינסופית. האיש סבל מספיק בעולם הזה, אני מאמין ומתפלל, שנשמתו תגיע לעולם שכולו טוב." לאון פלדמן, שדרן רדיו אלטרנטיבי, שאירח את גבריאל בלחסן ואת ההרכב שלו, הספיד אותו היום ברשת עם קטע מתוך אחד משיריו: "ושלום שלום לכל קרובי, ידידי, אחי, הורי, שונאי. ושלום, שלום אדמה חרבה. שלום אדמה חרבה."

במועדון "אוזןבר" בתל-אביב, המקדש האלטרנטיבי למוזיקת שוליים איכותית, הרכינו ראש: "על האובדן הפתאומי של חבר יקר, מוזיקאי מופלא ואדם אהוב ואוהב עם נשמה ענקית. יהיה זכרך ברוך גבריאל בלחסן."

2 Comments

  1. צדוק התקוה
    22 באוגוסט 2013 @ 18:51

    לדברי גבריאל מצבו הנפשי המעורער נבע בשל שימוש בכדור אקסטזי, שנטל בגיל 22.מקווה שהדבר הזה יהיה תמרור אדום לכל מיני "יוצרים" שלוקחים כדורים כאלה

  2. שרון
    20 באוגוסט 2013 @ 20:42

    היוצר האמיתי ביותר שהיה פה.
    מיוחד, מקווה שמצאת מנוחה מהסבל המתמיד בחיים

גבריאל בלחסן, שהתפרסם כגיטריסט של להקת "אלג'יר" ולאחר מכן המשיך בקריירת סולו, מת היום בגיל 37. נסיבות מותו טרם הובררו. בלחסן, אחד היוצרים המבטיחים והמוערכים ברוק הישראלי, התמודד עם מחלת מאניה דיפרסיה ואף הופיע בסרט, "גם כשעיני פקוחות", שתיעד את חייו ואת תהליך עבודתו על אלבום הסולו "עתיד". הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל "דוקאביב" ב-2010.

בלחסן נולד בשנת 1976 במושב תלמי אליהו בדרום ובשנת 1995 יצא האלבום הראשון של להקת "אלג'יר", "נאמנות ותשוקה". ארבע שנים לאחר מכן השיק גבריאל בלחסן את אלבומו הראשון, "רכבות" (1999), אלבום יוצא דופן העוסק ברובו בתיאור אשפוזו במוסד סגור. בשנת 2002 הוציא את אלבומו השני, "השנים היפות של גבריאל". לדברי גבריאל מצבו הנפשי המעורער נבע בשל שימוש בכדור אקסטזי, שנטל בגיל 22. מצב שהוביל לאשפוזים רבים בבית החולים אברבנאל בבת-ים.

גם לאחר שחרורו מבית החולים המשיך בלחסן בהקלטות עם להקת "אלג'יר" והשתתף באלבום השני "מנועים קדימה". בלסחן אף שר את אחד משירה המפורסמים של הלהקה – "בתוך הצינורות". מעת לעת המשיך גבריאל לפעול במסגרת "אלג'יר" וגם השיק אלבומי סולו נוספים – "בשדות" בשנת 2006 ו"עתיד" בשנת 2010.

בלחסן, שחתום על כמה מהיצירות היפות של המוזיקה הישראלית השורשית, זכה בשנת 2009 בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר. לפני שנתיים, בספטמבר 2011, יצא אלבום הסולו החמישי של בלחסן, "גם כשעיני פקוחות".

"החשיפה מרפאה אותי וגם יוצרת הזדהות עם קהל שאולי מפחד להיחשף", אמר בלחסן בראיון טלוויזיה לדב אלפון לפני כמה שנים, "לכולם יש הרבה דברים להסתיר. כלפי חוץ הכל בסדר והכל רגיל, אבל שום דבר לא בסדר ולא רגיל, ויש זרמים תת קרקעיים שמלווים אותנו. אצלי זה כנראה בא לידי ביטוי באופן קיצוני והחלטתי שאני לא שותק יותר.

"האמנתי פעם שאם אצליח להגיע לגיל 27 ואשרוד אחריו, אז כבר אשרוד עד לזקנה המופלגת. אגב, גם לג'ים מוריסון היתה מאניה דיפרסיה, והיתה תקופה שהרגשתי כמו ג'ים מוריסון, שכל יום זה היום האחרון שלי, ואז אתה מתנהג בהתאם. אתה כותב כל מה שאתה מרגיש באותו יום בלי לפחד מה יגידו. הייתי מקריב את כל המוזיקה ואת כל הלחנים שלי ואת כל התוכן של המלים בשביל בריאות טובה."

"משפחת 'התו השמיני' המומה וכואבת על לכתו בטרם עת של אחד מטובי אמניה", נמסר מחברת התקליטים, שבה חתום בלחסן. "ליווינו אותו בכל שנות דרכו המוזיקלית. הוא היה עבורנו הרבה יותר ממוזיקאי. הוא היה מהפכן ופורץ דרך, אישיות מיוחדת. תמיד אהבנו אותו. זאת אבדה גדולה מאוד."

הרשת החברתית "פייסבוק" סערה היום בתגובות צער בעקבות הידיעה על מותו בטרם עת של בלחסן.  אופיר טובול, עורך האתר "קפה גיברלטר", שעוסק במוזיקה אוריינטלית: "את גבריאל בלחסן לא הייתי מסוגל לשמוע. רק מעט שירים שלו העזתי להכניס לתוכי, וזה היה ברגעים קשים, או בימים כמו ערב יום כיפור. היתה בשירים שלו ובגיטרות שלו אמת, שידעתי שיש לה פוטנציאל לשגע בן אדם. הייתה שם אמת אינסופית. האיש סבל מספיק בעולם הזה, אני מאמין ומתפלל, שנשמתו תגיע לעולם שכולו טוב." לאון פלדמן, שדרן רדיו אלטרנטיבי, שאירח את גבריאל בלחסן ואת ההרכב שלו, הספיד אותו היום ברשת עם קטע מתוך אחד משיריו: "ושלום שלום לכל קרובי, ידידי, אחי, הורי, שונאי. ושלום, שלום אדמה חרבה. שלום אדמה חרבה."

במועדון "אוזןבר" בתל-אביב, המקדש האלטרנטיבי למוזיקת שוליים איכותית, הרכינו ראש: "על האובדן הפתאומי של חבר יקר, מוזיקאי מופלא ואדם אהוב ואוהב עם נשמה ענקית. יהיה זכרך ברוך גבריאל בלחסן."

2 Comments

  1. צדוק התקוה
    22 באוגוסט 2013 @ 18:51

    לדברי גבריאל מצבו הנפשי המעורער נבע בשל שימוש בכדור אקסטזי, שנטל בגיל 22.מקווה שהדבר הזה יהיה תמרור אדום לכל מיני "יוצרים" שלוקחים כדורים כאלה

  2. שרון
    20 באוגוסט 2013 @ 20:42

    היוצר האמיתי ביותר שהיה פה.
    מיוחד, מקווה שמצאת מנוחה מהסבל המתמיד בחיים

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן