שני פעילי מחאה, תושבי תל אביב, נישאו אמש (שלישי) ברחוב, ליד פתח ביתה של שרת המשפטים, ציפי לבני, בשכונת רמת החייל בעיר. השניים, הלל קניגסברג (43), וז'ני דונר-דרור (39), יהודים ילידי הארץ, החליטו להינשא באמצעות כתובה אזרחית ולא באמצעות הרבנות הראשית ומשרד הדתות.

בישראל 2013 אין אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים בבית העירייה או בבית המשפט, כנהוג ברוב מדינות העולם, ולכן ערכו השניים הסכם אזרחי והחליטו לערוך את החופה מול פתח ביתה של שרת המשפטים. תושבי הרחוב הקטן והשקט, ניסן כהן ברמת החייל, הציצו בסקרנות על ההמולה מול ביתה של לבני. עשרות משתתפים לבושים בהידור יחסי הגיעו למקום, הציבו שולחן במרחק של חמישה מטרים משער החצר והניפו חופה עשויה מדגל ישראל גדול שנישא על מוטות עץ בידי שתי נשים ושני גברים, גם הם פעילי מחאה. 

החתן והכלה הגיעו באוטובוס של חברת דן, היא בשמלת כלולות והוא בהידור, כיאה לחתן. לנוסעי קו 89 של דן, הרגילים לנסוע בשעה זו, הייתה הפתעה נעימה כשחתן וכלה עלו בתחנה המרכזית בעיר, שילמו בכרטיס רב קו והסבירו כי הם בדרכם לחתונתם. הנוסעים שבחלקו האחורי של האוטובוס החליטו לפנות לזוג את מקומם וברכב הציבורי פרץ ויכוח בעד וכנגד נישואים אזרחיים במדינה. בסופו של דבר, רוב נוסעי האוטובוס הגיעו להסכמה כי חייבים להעביר את סמכויות הנישואים במדינה גם לידי משרד המשפטים.

ב-20:30 הגיעו בני הזוג והטקס החל. השניים הגיעו אל החופה משני צדי הרחוב. קינגסברג נמסר על ידי שני פעילי מחאה ופגש מתחת לחופה בז'ני שנמסרה על ידי שתי בנותיה הצעירות. את טקס החופה ניהל איש התקשורת, עיתונאי מגפון, אליק מאור. קניגסברג אמר לפני הקראת הכתובה האזרחית, כי "פעם אהבנו בגורן ונישאנו בפשטות וללא סיבוכים. רק שלצערנו הממסד הדתי חרדי נטל לעצמו את שרביט ההובלה וניכס לעצמו את האלוהים. היום הוא קובע מי יינשא, מי יתגרש ומי לא. בתי הדין הרבניים מלאים בשוועת הנשים והגברים שבתי הדין החליטו עבורם. המונופול הוא בידי חבורה קטנה של חרדים והם בעלי הדעה וכן, גם המאה".

החתן הצהיר: "אנו, זוג מאוהב, פעילי מחאה שמאסנו כמו רבים וטובים בשירותי הדת שלדעתנו מבזים את כבוד היושב במרומים. פשוט חיפשנו את האופציה הנוספת להתחתן בלי להזדקק לחסדיהם של עסקני הדת באשר הם, ובלי להזדקק לאלו שיצרו לעצמם מונופול בכל הקשור בחיתונם של אלו מהדת היהודית".

הזוג קרא לשרת המשפטים ליטול יוזמה ולהעביר את סמכויות הנישואין בישראל למשרדה, במקביל לאלו במשרד הדתות וברבנות הראשית. השניים הזמינו את לבני להשתתף בשמחת כלולותיהם, אלא שזו לצערם הייתה עסוקה בפגישת צוותי המו"מ הישראלי-פלסטיני שהסתיימו בשעות הערב המאוחרות ולא שהתה בביתה.

את עוגת החתונה, שהוזמנה בקונדיטוריה ידועה בקרית מוצקין, הביאו פעילים מהצפון שהגיעו ברכבת לתל אביב. את הפרחים קטפו והביאו פעילי המשמר החברתי בכנסת, ותקליטן תחנת הרדיו של נמל תל אביב דאג להגברה מינימלית כשאת החשמל סיפקו שכניה של לבני. שאר המשתתפים הביאו עמם בקבוקי יין, שמפניה, שתייה קלה ופירות.

"החתן והכלה, יהודים לפי מוצאם ואמונתם, מכריזים בזאת כי חתונה זו נערכת על-פי אורח חייהם מתוך כבוד לאמונתם ורצונם לשמר אותה כפי שהיא, בלי להפחית מכבודו של טקס נישואים זה, ולפי מורשתם כיהודים חילונים במדינת ישראל", נכתב בכתובה האזרחית. כשהקריא עורך הטקס את הפיסקה: "הסכם זה דומה להסכם נישואים לפי כל חוקי היהדות, אך אין הוא מהווה שטר קניין על הכלה ואינו מרמז זאת.  לכן מודיעים בזאת, החתן והכלה, כי האהבה היא קניינם המשותף ובזאת יקנו", פרץ הקהל בתשואות  והביע את הסכמתו.

עם סיום הטקס נשבעו השנים זה לזה להיות יחדיו ולתמוך בבן/בת הזוג עד שהמוות יפריד ביניהם. אחר כך החליפו טבעות. ברחוב הקטן הביטו השכנים בפליאה בזוג שהוזמן למרכז הרחוב לצאת בריקוד טנגו ראשון מול ביתה של לבני. מפקד צוות השוטרים של משטרת תל אביב, שצפה בטקס מרחוק, סיכם ואמר בחיוך: "זו הפגנה שונה. כמה שאתם יפים, פתאום אין חולצות שחורות מיוזעות ופנים זועמות. כולכם לבושים יפה ומחייכים".