שתי סיבות טובות להעיר את השד העדתי מרבצו

ש"ס היא מפלגה מזרחית חברתית, שהשיטה הכלכלית שהיא פיתחה כדי לפרנס את מוסדותיה מעמיקה את פערי העוני, ואילו את התכונות המזרחיות הנחוצות כדי ליישב את הסכסוך במזה"ת ובשכונה הפרטית שלנו אנחנו מותירים בידי אשכנזים

Print Friendly

אודה שלא עקבתי אחרי תכניתו של אמנון לוי, אבל אני מעורה היטב בשיח התקשורתי והאחר שהתעורר סביבו. האמת היא שכאשכנזייה זה קצת מביך לדבר על השד העדתי, על הקיפוח, על האפליה. מה שלא תגידי ייצא לא מי יודע מה. אפשר לסגל את דרכו של פרופ' אביעד קליינברג, ולנתח את המצב ממקום אקדמי, אפשר להטיח, אפשר להתנצל. אסתפק בכך שאומר שאין כאן גורם אחד שאשם במצב, שהאחדה של החינוך והקניית חינוך חינם לא בהכרח תדע לרדת לשורשיו ועומקו של הפער, שהפער הזה קיים בין "מזרח" ו"מערב" בהרבה פרמטרים, והם כבר מזמן לא מסתכמים בפער כלכלי.

ברם, יש שתי נקודות שאולי בגללן שווה להידרש לסוגיית השד העדתי. הראשונה שבהן היא הנרטיב של ש"ס. ש"ס היא מודל פעיל של מפלגה מזרחית חברתית "גאה". אי אפשר לעסוק בשד הזה מבלי להתעכב ולבחון אותו במפלגה שחרטה על דגלה לצמצם פערים, לזעוק את "זעקת הדל", ולפעול לשוויון בין אוכלוסיות מבוססות לחלשות. אגב, במצע שלה, ש"ס לא מכוונת רק לדתיים. השאיפה לצמצום פערים כפי שהיא מוצגת על ידם היא לכל.

אריה דרעי בוכה בדמעות תנין  על קצבאות הילדים שקוצצו. הוא מאוד מודאג, כמו קודמו, אלי ישי. ש"ס היא מפלגה עם אג'נדה חברתית. ייתכן שהיא לא עולה בקנה אחד עם הדעה החילונית הרווחת  באשר ללימודים והאפשרויות שזו מקנה לבוגריה הצעירים, אבל העובדה שמי שחברו אליה בראשית שנות השמונים גידלו אנשים לתורה ולעבודה, ובניהם מבלים פחות בבתי הכלא, היא הישג, והוא איננו זעיר. אז, מה בכל זאת קשה ? הדרך. השיטה שבה מנכסת לעצמה ש"ס הישגים כלכליים על חשבון אותן אוכלוסיות שהן הנפגעות העיקריות מהאפליה, פערי השכר, הקיצוץ בקצבאות וההזנחה.

לרשת החינוך של ש"ס יש מנגנון משומן שיודע להשיג משאבים מן המדינה. לא הכול מופיע בתקציב. נתחים רבים ושמנים "נולדים" בשלהי שנות הכספים, מדי שנה, מרגע שבמקומות אחרים שלש"ס יש בהם יד, נותרו "עודפים תקציביים". ש"ס הצליחה לאורך השנים להציב אנשים מטעמה שחולשים על הכספים ברשויות המקומיות. אם הגורמים הללו עובדים לפי ההנחיות, כי אז הם דואגים לתת ביצוע ברשויות הללו. בסוף כל שנה הכספים הללו מוצאים את דרכם למוסדות ש"ס…

כמי שכותבת בעיתון שאיננו קשור בשום צורה להון, או לשכר, אין לי משאבים לתחקיר עיתונאי מקיף, אבל את עירי אני מכירה היטב: את לוד. ובלוד, ש"ס הציבה לפני יותר מעשור גזבר שכל תפקידו היה להעביר מאות מיליוני שקלים בחזרה לאוצר. גזבר שפשוט השתלט על כל העשייה בלוד והחריב אותה. מהיסוד. גזבר שנותר על כנו בוועדה הקרואה במשך שמונה שנים וחצי, וכל כך "שמר" על הקופה הציבורית עד שהעיר נראית במקרה הטוב כמו עיר נידחת בלוב או בעזה, ועשרות אלפי התושבים שמשלמים ארנונה מכובדת לא מקבלים בה שירות בסיסי. בלוד אי אפשר לומר שהמדינה לא השקיעה כסף. השקיעה עוד והשקיעה. ומי שתוהה כיצד צמחה אימפריית "אל המעיין" מוזמן לבדוק היטב לאן תועלו כספי תת הביצוע של לוד וערים אחרות.

לוד מוזנחת, גם באדיבות ש"ס צילום : אייל בלחסן

לוד מוזנחת, גם באדיבות ש"ס . צילום : ערוץ 8, אייל בלחסן

"אין עונשין אא"כ מזהירין". ערב הבחירות הכלליות האחרונות התפרצתי לדבריו של דרעי בכנס פעילים שהוא ערך באחד מבתי הכנסת בעיר. ביקשתי שאם הוא מעוניין לחפש קולות בלוד, דוווקא בלוד, שיצהיר מעל הבימה שהיה עליה כי מרגע שייבחר הוא יפסיק את חליבת הכספים של הגזבר ה"מהולל". אגב, דרעי לא הכחיש לרגע את דבריי. הגזבר עוד אתנו, אבל ש"ס עוד לא בממשלה. כעת דרעי מנסה, כמו בירושלים ובערים אחרות, להתערב ברגל גסה בבחירת המועמדים למועצת העיר מטעם ש"ס. כך הוא מנסה להבטיח להמשיך את שרשרת המזון של המפלגה. ש"ס עושה שימוש מניפולטיבי ובזוי בתופעות הקיפוח.

החמצה של התכונות ה"מזרחיות"

הנושא השני והלא פחות חשוב שבגללו שווה להידרש שוב לפולמוס השד העדתי הוא הסכסוך במזה"ת. הגישה של הגשת הלחי השנייה ממש לא יעילה בשכונה שלנו. בת להורים יוצאי תימן הסבירה לי לא מזמן: "הוריי, התימנים התמימים, לעולם לא היו נופלים בפח כמו היקים בגרמניה של שנות ה-30, מיד כשהתחילו להציק להם, הם היו פשוט בורחים…". כל כך פשוט. לדעת עם מי יש לנו עסק…

20 שנה הם פרק זמן ראוי לבחון את ההישגים האשכנזיים שלנו מול העולם. אוסלו הוא פארסה בכל קנה מידה, ולאשכנזים שהגו והתוו אותו יש אומץ רק למס שפתיים על הקיפוח העדתי, לא על חשבון נפש נוקב ועל הניסוי בחיי אדם שהם גררו אותנו אליו, הימור שאנחנו עדיין משלמים עליו מחיר כבד. 1,500 קורבנות מאז ההסכמים על הדשא, ועוד היד נטויה.

כעת אנחנו ממשיכים לחיות בלבנט, כשמי שמנהל עבורנו משאים ומתנים, או, כפי שמיטיבה לתאר זאת ח"כ אורית סטרוק: "מתנים ומתנים" הם אשכנזים. כשאנחנו מנסים ליישב סכסוך עם בעלי מנטליות מזרחית. זה לא דבר שאשכנזי לומד אותו. אלה מסרים גלויים וסמויים שצריך לינוק אותם עם חלב האם כדי להיות בקיאים בהם. אלה המקומות שאליהם יש לתעל את השדים העדתיים. צרת המשפטים הנוכחית (השגיאה במקור) ממש לא בקיאה בהתנהלות של המזרח בהקשרים של מו"מ ויישוב סכסוכים. וכל הגווארדיה האשכנזית, גם זו שחשה צורך להתנצל, לעשות חשבון נפש, להתחכך במקום שבו יש למזרחי יתרון, כל שרשרת המתרפסים, שורות מבקשי הסליחה והמכים על חטא לא אומרים: בואו נדבר עם הערבים בשפתם.

רבי ומורי אמר על המחלוקות העדתיות שזה מזכיר לו קבוצת אסירים (גלות) שהופצו בבתי כלא שונים, וכשהשתחררו הם מקיימים מריבות "איזה כלא היה טוב יותר". אם יש מסובב לעולם, והוא הפיץ חלקים מעמנו בארצות ערב השונות, כי אז כדי לגאול אותנו מעולן אנו צריכים לעשות שימוש בהכשרה הבלתי אמצעית שקיבלנו שם. הגיעה העת לעשות בה שימוש מושכל.

[related-posts title="מאמרים נוספים"]

Print Friendly

על אודות טובה אבן חן

טוענת רבנית מן המחזור הראשון, מגשרת, עורכת וכותבת, כאן במגפון. גם סבתא, לעתים מזומנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, רווחה, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שתי סיבות טובות להעיר את השד העדתי מרבצו

  1. מאת cohen.motti‏:

    תגובה לטובה אבן חן
    בעוד שהניתוח שלך לגבי ש"ס נכון בחלקו הגדול הרי שהניתוח של הנושא השני (שהוא מושפע מנטיתך הפוליטית) אינו מוסיף לבעייה של הפערים החברתיים מקורם והשלכותיהם בהווה והסכנות שהם טומנים בחובם לגבי העתיד.
    התנועה הציונית לא יחסה כל חשיבות לקהילותששכנו בארצות האיסלם.ענינם העיקרי היה יהדות אירופה. ובכאב ניתן אולי לאמר שלולא תוצאות מלחמת העולם השניה רבים מקהילות אלה לא היו נקראות לעלות לישראל לאחר תקומתה.מנהיגי היישוב יו בעלי דעות קדומות (ראה הפרוטוכלים)אם מתוך בורות או מהתנשאות ורוע לב ,או צרוף כל המרכיבים יחד הם כצובן הסתמכו על דטתיהם של הסוציאולוגים וההיסטוריונים שגם היו נגועים במחלת הגזענות ראה דעותיו של רופין הגזען על שמו קרויה מכללת או דעותיו של ד"ר שיבא.זאת ועוד מאז הקמת המדינה מתקים מאבק על כוח ממון ושליטה.ובמאבק זה ניצחו אלה שהגורל הכין אותם טוב יותר לעולם החילוני ולא הדתי מסורתי. יהודי ארצות האיסלם אשר בתוקף הנסיבות נחשפו לתרבות החילונית המערבית אירופאית כמו ארצות המאגרב אשר נחשפה לתרבות הצרפתית ועקב כך נקלטוהיטב בכל מקום בו התישבו צרפת קנדה וישראל .בישראל הקליטה היתה קשה יותר הרבה יותר קשה בשל היותם מיעוט ונאבקו קשות נגד אפליה והעדפה של אלה שהם "משלנו".השאר נקלע למצב של העדפות שלא לענין של התקציבים ושל האמצעים מורים טובים כתות לימוד ואמצעי לימוד אחרים ומגוונים.
    מדינת ישראל לאורך השנים ובמיוחד בשלושים השנים האחרונות זלזלה בהון האנושי הקיים והלא מנוצל תוך העדפת גורם ההון ואנשי שלומנו. האם מדינת ישראל תמשיך לבזבז הון אנושי גם בעתיד זו השאלה העולה מתוך הסידרה של אמנון לוי וכל הכבוד לו.