Skip to content

מבקר המדינה: ארגון נתיב חרג בפעילותו מהמוגדר לו ע"י הממשלה

הביקורת מצאה גם התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות מידה שוויוניות בהפעלת שליחים; העסקת עובדים ויועצים; קשרים עם אוניברסיטת אריאל בשומרון; שליחת אנשים לחו"ל במעמד "נציגים" ונסיעות לחו"ל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ליקויים חמורים בפעילות לשכת הקשר ("נתיב") בדו"ח מבקר המדינה. כך עולה מדו"ח מיוחד שמפרסם היום המבקר.

סמל ארגון נתיב
סמל ארגון נתיב

"נתיב – לשכת הקשר" הוא שמו של גוף הפועל כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה. הגוף הזה הוקם בשנת 1952 כיחידה סודית שעסקה בנושא יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה, במסגרת מערך שרותי המודיעין של מדינת ישראל. הוטל עליה להקים קשר ולנסות להגיש עזרה ליהודים שמעבר למסך הברזל ובמדינות שהיו תחת השפעתה של ברית המועצות. לאחר נפילת מסך הברזל ב־1989 צומצמה פעילות "נתיב" ברוסיה, והפכה לגלויה. הסוכנות היהודית ומשרד החוץ החלו לפעול גם הם בברית המועצות ונוצרה כפילות בתחומי הפעילות בין הגופים ואף התגלע יריבות בין הגופים. בשנת 2006 הועבר הגוף למשרד לנושאים אסטרטגיים אך שב למשרד ראש הממשלה בשנת 2008 עקב סגירת המשרד לנושאים אסטרטגיים.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה הוא מציין, כי לאור חשיבות הטיפול באוכלוסיית מדינות חבר העמים (בריה"מ לשעבר) ותפקידו המרכזי של ארגון נתיב בנושא, קיים הכרח שהדרג המדיני יסדיר את מעמד הארגון ויחדד את אופי פעילותו, אל מול תחומי האחריות והסמכות של גופים ממשלתיים, ממלכתיים ואחרים. המבקר קובע עוד כי על ארגון נתיב "לתקן את הליקויים המנהליים, בהם חמורים, שעלו בביקורת".

בביקורת עלה כי ארגון נתיב חרג בפעילותו מן המוגדר לו בהחלטות הממשלה. כדוגמא: פעילות "נתיב" מול יוצאי מדינות חבר העמים המתגוררים בארה"ב; בפרויקט "בית ישראלי"(פרויקט של המשרד לקליטת עלייה לעידוד אזרחים ישראלים בחו"ל לשוב לישראל); פעילות בארצות הבלטיות וכן פעילות בתחומי התרבות וההסברה באופן המעורר חשש כי היא משמשת  להצדקה בדיעבד של הרחבת פעילות הארגון.

הביקורת מצאה גם התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, שקיפות ציבורית ואמות מידה שוויוניות בכמה תחומים, ובהם הפעלת שליחים; העסקת עובדים ויועצים; קשרים עם אוניברסיטת אריאל בשומרון; שליחת אנשים לחו"ל במעמד "נציגים" ונסיעות לחו"ל.

בביקורת נמצא, כי קיימת עמימות בדבר ייעודו של נתיב. עוד נמצא, כי קיימת עמימות גם בשאלת מעמדו וסמכויותיו, וכי הארגון חורג בפעילותו מן המוגדר בהחלטות הממשלה והפיקוח והבקרה עליו רופפים. נמצאו ליקויים בממשקי העבודה שבין נתיב לבין משרדי הממשלה, בבחינת יעילותו ובמדידת מועילותו ועמידתו ביעדים שקבעה לו הממשלה. כמו כן נמצאו ליקויים, בהם חמורים, על דרך התנהלות הארגון.

"יש למסד להלכה ולמעשה את שגרת מגעי העבודה שבין ראש נתיב לממונה ולמופקד על הארגון. על משרד החוץ ונתיב להסדיר את מערכת ממשקי העבודה המשותפת שלהם (בכלל זה, הפעילות התרבותית וסוגיות הסמכויות והכפיפויות) ואת פעילותם בחבר העמים ולהגדיר את קווי התיחום ביניהם; ראוי, כי נתיב יסדיר באופן דומה את מערכת ממשקי העבודה שלו עם הסוכנות היהודית. בהקשר זה, ראוי כי שר החוץ ייתן דעתו לסוגיית הכפיפות הבלתי מוסדרת של גופים ממשלתיים הפועלים בחו"ל", קובע המבקר.

עוד קובע המבקר כי ראוי, שראש הממשלה ושר החוץ (היום, שתי הסמכויות בידי נתניהו) יבהירו ויסדירו את סמכויות ראש הממשלה כממונה על נתיב אל מול סמכויות שר החוץ כמופקד על הארגון.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן